חוף השנהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת חוף השנהב
דגל חוף השנהב סמל חוף השנהב
דגל סמל
מוטו לאומי: אחדות, משמעת ועבודה
המנון לאומי: שיר אביג'ן
מיקום חוף השנהב
יבשת אפריקה
שפה רשמית צרפתית
עיר בירה ימוסוקרו (1)
6°50′N 5°15′W
העיר הגדולה ביותר אבידג'אן
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
לורן גבאגבו
גיום סורו
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מצרפת
7 באוגוסט 1960
שטח
- סה"כ
- % מים
67 בעולם
322,460 קמ"ר
1.4%
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
57 בעולם
18,154,000 נפש
53 נפש לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
98 בעולם
28,460 מיליון $
1,600 $
מטבע פרנק CFA מערב אפריקני (XOF)
אזור זמן UTC
סיומת אינטרנט ci
קידומת בינלאומית 225+
(1) רשמית ימוסוקרו היא הבירה אולם בפועל אבידג'אן משמשת כבירת חוף השנהב

רפובליקת חוף השנהבצרפתית: République de Côte d'Ivoire, ) היא מדינה במערב אפריקה. היא גובלת עם ליבריה, גינאה, מאלי, בורקינה פאסו, גאנה ומפרץ גינאה.

תוכן עניינים

[עריכה] השם

המדינה הייתה ידועה כ"חוף השנהב", ובאנגלית היא נקראה - Ivory Coast, בגרמנית - Elfenbeinküste , בספרדית - Costa de Marfil, בצרפתית - Côte-d'Ivoire, וכן הלאה. בגלל חוסר האחידות שנוצר בזירה הבינלאומית, באוקטובר 1985 ביקשה הממשלה להכיר במדינה כ-Côte d'Ivoire (ללא מקף) בכל השפות, ועל פי החוק הבינלאומי, שמה של המדינה לא ניתן לתרגום לשפה אחרת.

למרות החלטת הממשלה, בשפה האנגלית עדיין משתמשים לרוב ב-"Ivory Coast" (לעתים גם ביידוע: The Ivory Coast). אולם, ממשלות משתמשות ב-"Côte d'Ivoire" מתוך היענות לדרישת המדינה. באתר משרד החוץ הישראלי נכתב שמה של המדינה קוט דיוואר[1].

[עריכה] היסטוריה

עמוד ראשי
ערך מורחב – היסטוריה של חוף השנהב

חוף השנהב נתגלה בסוף המאה ה-15 ושימש כמרכז לסחר בעבדים ובשנהב ומכאן שמו.

בשנת 1842 השתלטה צרפת על חוף השנהב, והמושבה הצרפתית התקיימה עד לשנת 1946. משנה זו ועד 1960 היא הייתה טריטוריה תחת מנדט צרפתי, במטרה להכשירה לקראת עצמאות. ב-7 באוגוסט שנת 1960 קיבלה חוף השנהב עצמאות מלאה וצורפה לחבר העמים הצרפתי.


הנשיא לורנט גבאגבו נמצא בשלטון מאז שנת 2000.

מאז ניסיון הפיכה בשנת 2002 מחולקת המדינה לשניים: בחלק הצפוני שולטים המורדים שאינם מקבלים את שלטונו של הנשיא המכהן ובדרום המדינה נמצא השלטון הרשמי.

בנובמבר 2004 תקף חיל האוויר בסיס של המורדים בצפון המדינה ו-9 חיילים צרפתיים נהרגו. בתגובה הושמד רוב חיל האוויר בהוראת נשיא צרפת.

כתוצאה מכך החלו מהומות אנטי-צרפתיות בעיר אבידג'אן.

[עריכה] פוליטיקה

עמוד ראשי
ערך מורחב – פוליטיקה של חוף השנהב

הבירה הרשמית מאז 1983 היא ימוסוקרו, אולם בפועל אבידג'אן ממשיכה להיות המרכז האדמיניסטרטיבי, ומרבית המדינות מחזיקות שגרירות באבידג'אן.

עקב מלחמת אזרחים בלתי נגמרת סובלת האוכלוסייה. ארגונים הומניטריים בינלאומיים פרסמו דוחות על בעיות בטיפול באזרחים שבויים בשני הצדדים, ועל עבדות ילדים בתעשיית הקקאו.

[עריכה] כלכלה

עמוד ראשי
ערך מורחב – כלכלת חוף השנהב

כ-67% מהתושבים מתפרנסים מחקלאות. 4% משטח המדינה משמשים את החקלאות, 40% הם אדמות-מרעה, 34% מכוסים יערות.

הגידולים העיקריים הם: תירס, אורז, דוחן, כותנה, קקאו, בננות, בוטנים, דקלים, עצי צמג, אננס, טבק, ירקות ופירות.

בשטחה של חוף השנהב מחצבים שונים בהם בעיקר זהב ומנגן.

גידול מקנה: בקר, צאן.

ענפי היצוא העיקריים הם: קפה, קקאו, בננות וקורות עץ לא מעובדות.

המרכז הפיננסי, הכלכלי והתעשייתי היא העיר אבידג'אן.

[עריכה] תעשייה

התעשייה עוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית, בייצור מוצרי מזון, סוכר, שמני מאכל, טקסטיל, עיבוד עץ, זיקוק נפט, ייצור מוצרי טבק, חומרי בניין, מלט ומוצרי עור.

[עריכה] תחבורה

במדינה יש 68,000 ק"מ דרכים, מהן 5,000 כבישי אספלט. וכן 1,177 ק"מ של מסילות ברזל. בצי הסוחר ישנן כמה אוניות בנפח כולל של 7,800 טון.

חוף השנהב מפעילה תחבורה אווירית למדינות שכנות ולמדינות מערב אפריקה.

[עריכה] גאוגרפיה

עמוד ראשי
ערך מורחב – גאוגרפיה של חוף השנהב
מפת חוף השנהב
מפת חוף השנהב

[עריכה] אקלים

בדרום, באזור חוף והשפלה, חם ולח בכל עונות השנה. בפנים הארץ חם מאוד ולח באביב ובקיץ, חם ויבש בחורף.

הטמפרטורות הממוצעות של החודש החם ביותר ושל החודש הקר ביותר הן: בדרום,30 ,28; בפנים הארץ 24-32 ,24.

גשמים יורדים בדרום בכל עונות השנה,אך בעיקר בקיץ. בפנים הארץ הם יורדים בעיקר באביב, בראשית הקיץ ובסתיו. כמות הגשמים השנתית הממוצעת היא 1,800-2,000 מ"מ, בצפון 1,000-1,200 מ"מ.

[עריכה] דמוגרפיה

עמוד ראשי
ערך מורחב – דמוגרפיה של חוף השנהב

כל התושבים פרט לכמה אלפים הם שחורים מגזע סודני, בני כ-60 משפחות שבטים. הגדולות שבהן: באולה, בטה, סנופו, מלינקה.

כ-40% מהאוכלוסייה הם מוסלמים (גרים בעיקר בצפון), כ-30% מהאוכלוסייה הם נוצרים (גרים בעיקר בדרום), השאר מחזיקים בדתות שבטיות מקומיות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוף השנהב
כלים אישיים