חוף השנהב

המדינה הייתה ידועה כ"חוף השנהב", ובאנגלית היא נקראה - Ivory Coast, בגרמנית - Elfenbeinküste , בספרדית - Costa de Marfil, בצרפתית - Côte-d'Ivoire, וכן הלאה. בגלל חוסר האחידות שנוצר בזירה הבינלאומית, באוקטובר 1985 ביקשה הממשלה להכיר במדינה כ-Côte d'Ivoire (ללא מקף) בכל השפות, ועל פי החוק הבינלאומי, שמה של המדינה לא ניתן לתרגום לשפה אחרת.

למרות החלטת הממשלה, בשפה האנגלית עדיין משתמשים לרוב ב-"Ivory Coast" (לעתים גם ביידוע: The Ivory Coast). אולם, ממשלות משתמשות ב-"Côte d'Ivoire" מתוך היענות לדרישת המדינה. באתר משרד החוץ הישראלי נכתב שמה של המדינה קוט דיוואר^[1].

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של חוף השנהב

חוף השנהב נתגלה בסוף המאה ה-15 ושימש כמרכז לסחר בעבדים ובשנהב ומכאן שמו.

בשנת 1842 השתלטה צרפת על חוף השנהב, והמושבה הצרפתית התקיימה עד לשנת 1946. משנה זו ועד 1960 היא הייתה טריטוריה תחת מנדט צרפתי, במטרה להכשירה לקראת עצמאות. ב-7 באוגוסט שנת 1960 קיבלה חוף השנהב עצמאות מלאה וצורפה לחבר העמים הצרפתי.

הנשיא לורנט גבאגבו נמצא בשלטון מאז שנת 2000.

מאז ניסיון הפיכה בשנת 2002 מחולקת המדינה לשניים: בחלק הצפוני שולטים המורדים שאינם מקבלים את שלטונו של הנשיא המכהן ובדרום המדינה נמצא השלטון הרשמי.

בנובמבר 2004 תקף חיל האוויר בסיס של המורדים בצפון המדינה ו-9 חיילים צרפתיים נהרגו. בתגובה הושמד רוב חיל האוויר בהוראת נשיא צרפת.

כתוצאה מכך החלו מהומות אנטי-צרפתיות בעיר אבידג'אן.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של חוף השנהב

הבירה הרשמית מאז 1983 היא ימוסוקרו, אולם בפועל אבידג'אן ממשיכה להיות המרכז האדמיניסטרטיבי, ומרבית המדינות מחזיקות שגרירות באבידג'אן.

עקב מלחמת אזרחים בלתי נגמרת סובלת האוכלוסייה. ארגונים הומניטריים בינלאומיים פרסמו דוחות על בעיות בטיפול באזרחים שבויים בשני הצדדים, ועל עבדות ילדים בתעשיית הקקאו.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת חוף השנהב

כ-67% מהתושבים מתפרנסים מחקלאות. 4% משטח המדינה משמשים את החקלאות, 40% הם אדמות-מרעה, 34% מכוסים יערות.

הגידולים העיקריים הם: תירס, אורז, דוחן, כותנה, קקאו, בננות, בוטנים, דקלים, עצי צמג, אננס, טבק, ירקות ופירות.

בשטחה של חוף השנהב מחצבים שונים בהם בעיקר זהב ומנגן.

גידול מקנה: בקר, צאן.

ענפי היצוא העיקריים הם: קפה, קקאו, בננות וקורות עץ לא מעובדות.

המרכז הפיננסי, הכלכלי והתעשייתי היא העיר אבידג'אן.

[עריכה] תעשייה

התעשייה עוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית, בייצור מוצרי מזון, סוכר, שמני מאכל, טקסטיל, עיבוד עץ, זיקוק נפט, ייצור מוצרי טבק, חומרי בניין, מלט ומוצרי עור.

[עריכה] תחבורה

במדינה יש 68,000 ק"מ דרכים, מהן 5,000 כבישי אספלט. וכן 1,177 ק"מ של מסילות ברזל. בצי הסוחר ישנן כמה אוניות בנפח כולל של 7,800 טון.

חוף השנהב מפעילה תחבורה אווירית למדינות שכנות ולמדינות מערב אפריקה.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של חוף השנהב

מפת חוף השנהב

[עריכה] אקלים

בדרום, באזור חוף והשפלה, חם ולח בכל עונות השנה. בפנים הארץ חם מאוד ולח באביב ובקיץ, חם ויבש בחורף.

הטמפרטורות הממוצעות של החודש החם ביותר ושל החודש הקר ביותר הן: בדרום,30 ,28; בפנים הארץ 24-32 ,24.

גשמים יורדים בדרום בכל עונות השנה,אך בעיקר בקיץ. בפנים הארץ הם יורדים בעיקר באביב, בראשית הקיץ ובסתיו. כמות הגשמים השנתית הממוצעת היא 1,800-2,000 מ"מ, בצפון 1,000-1,200 מ"מ.