הפלישה האמריקאית לפנמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מהלכי המבצע

הפלישה האמריקאית לפנמה (שם מבצעי: Operation Just Cause, "מבצע מטרה צודקת") התרחשה בין 20 ל-24 בדצמבר 1989, תחת ממשל הנשיא ג'ורג' בוש האב. במהלך הפלישה, השליט בפועל של פנמה, הגנרל והדיקטטור מנואל נורייגה הודח מתפקידו (והועמד למשפט בארצות הברית) וכוחות צבא פנמה פוזרו. ע"פ הערכות שונות, בפלישה נהרגו כמה מאות עד כמה אלפים מאזרחי פנמה.

ברקע לפלישה מספר גורמים, ובמרכזם אי שביעות רצונו של הממשל האמריקאי מהסדרי השליטה על תעלת פנמה: ב-7 בספטמבר 1977 חתמו נשיא ארצות הברית דאז, ג'ימי קרטר, ונשיא פנמה, עומר טוריחוס, על הסכם לפיו השליטה על תעלת פנמה תועבר מארצות הברית למדינת פנמה עד שנת 2000. ממשלי רייגן ובוש האב ניסו למנוע את קיום ההסכם. שליט פנמה נורייגה גם העניק לחברה קבלנית יפנית את הזכויות על פיתוח בתעלה, דבר אשר פגע ישירות בתאגיד בכטל.

הממשל הפנאמי גם החל להתרחק מארצות הברית; בין היתר, הוא נמנע מלהאריך את תוקף פעילותו של ה-WHISC ("בית הספר של האמריקות") בפנמה. "בית הספר" היה מוסד של הכוחות המזוינים האמריקאים, בו אומנו ותודרכו כוחותיהן של מדינות ידידותיות לארצות הברית באמריקה המרכזית והדרומית. נטען כי בית הספר עסק באימון בהפרת זכויות האדם של מתנגדי המשטרים הללו. אומנו בו בין היתר הדיקטטורים לאופולדו גאלטיירי (שהשתייך לחונטת הקצינים בארגנטינה), אפרין ריוס מונט (שליט גואטמלה), הוגו בנסר (שליט בוליביה), קצינים בכירים ממשטרו של אוגוסטו פינושה בצ'ילה והטרוריסט לואיס פוסדה קרילס.

נורייגה, שליט פנמה ב-1989, פעל למילוי ההסכם ולצמצום הנוכחות האמריקאית בארצו. זאת, חרף העובדה שהוא קיבל תשלומים מה-CIA מאז 1959 והיה נחשב למקור מודיעיני ומבצעי של רשות הביון האמריקאית. נורייגה אף הכיר את נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש האב, מתקופת שירותו של הלה כראש ה-CIA‏‏[1]. פעילותו של נורייגה בשירות ה-CIA כללה קידום האינטרסים של ארצות הברית במרכז אמריקה, ובכלל זאת פגיעה בפעילותם של כוחות ממשלת החזית הסנדיניסטית בניקרגואה ולחימה נגד מהפכני ה-FMLN באל סלוודור. מוערך, כי קיבל כ-100,000 דולר לשנה מן האמריקאים עבור פעילותו זו‏‏[2]. בעוד ששיתף פעולה עם המנהל לאכיפת (חוקי) הסמים (DEA) להכשלת הברחות סמים, הוא עבד גם עם סוחרי סמים.

במהלך הפלישה, ניסה משרד ההגנה האמריקאי למנוע זרימת מידע חופשית לידי העיתונות. רשת CNN הצליחה לעקוף את המגבלות באמצעות התקנת קו טלפון אדום, אליו התקשרו אזרחים פנאמיים ומסרו מידע‏‏[3]. בשל האיפול העיתונאי שהטיל הממשל האמריקאי, קשה עד היום לדעת מה מספר הקורבנות מקרב אזרחי פנמה.

בפועל, למרות טענותיו של הממשל האמריקאי כי מטרת הפלישה הייתה בלימת הסחר בסמים שבה היה מעורב נורייגה, לאחר הפלישה והדחת נורייגה התגברה פעילות הסחר בסמים בפנמה וממנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^

    Jones, Howard. Crucible of Power: A History of U.S. Foreign Relations Since 1897. 2001, page 494

  2. ^

    Frederick Kempe, Divorcing the Dictator (New York, Putnam, 1990), ppg 26-30, 162

  3. ^ ‏רפי מן, נשק קטלני, העין השביעית, ינואר 2001‏
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה וארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.