הרי ברברטון מקונג'ווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרי ברברטון מקונג'ווה
Barberton Makhonjwa Mountains
תמונת לווין של ההרים
תמונת לווין של ההרים
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2018, לפי קריטריונים 8
שטח האתר 1,131.37 קילומטרים רבועים
חלק מתוך החגורה הירוקה של ברברטון עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
גובה ממוצע 1,800 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה
קואורדינטות 33°24′S 22°00′E / 33.4°S 22°E / -33.4; 22
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרי ברברטון מקונג'ווהאנגלית: Barberton Makhonjwa Mountains) הם רכס של הרים וגבעות קטנים המשתרע על שטח של 120 על 60 קילומטרים, כ-80% במפומלנגה, פרובינציה של דרום אפריקה, והשאר באסוואטיני השכנה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף ברכס ברברטון
סלע קומטיט במיקום המייצג, עמק הנהר קומאטי ברכס ברברטון

גובה האזור נע בין 600 ל-1,800 מטר מעל גובה פני הים. יש בו מספר גבעות סלעיות, עם רמות עשב לח ועמקים מיוערים. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 600–1,150 מילימטרים, כשהקיץ גשום והחורף יבש.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרי ברברטון מקונג'ווה שוכנים בקצה המזרחי של קראטון קפוואל (אנ'), ומהווים 40% מחגורת האבן הירוקה של ברברטון, אחד המבנים הגאולוגיים העתיקים בעולם. הרכס ידוע בעיקר משום שהוא מכיל כמה מהסלעים החשופים העתיקים ביותר על פני כדור הארץ, בני 3.2 עד 3.6 מיליארד שנים (Ga), כלומר מתוארכים לתור הפלאוארכאיקון. גילו המופלג של רכס ההרים והשימור יוצא הדופן הניבו כמה מסימני החיים הבלתי מעורערים העתיקים ביותר על פני כדור הארץ ומספקים תובנה לגבי האופי העוין של הסביבה של הפרקמבריון שתחתיה התפתחו חיים אלה.[1] זה הוביל לכך שהאזור מכונה גם "מוצא החיים" (Genesis of life).[2]

הרכס ידוע גם במרבצי הזהב שלו ובסוג הסלעים קומטיט, סוג יוצא דופן של סלע געשי אולטרה-מאפי הקרוי על שם הנהר קומאטי הזורם דרך הרכס, ושבעמק שלו גילו ב-1965 האחים מוריס וריצ'רד ויליוֹאֵן את סוג הסלע לראשונה.

באפריל 2014, דיווחו מדענים על מציאת עדויות לאירוע פגיעת המטאוריטים היבשתי הגדול ביותר ליד האזור. הם העריכו שהפגיעה התרחשה לפני כ-3.26 מיליארד שנים וכי רוחבו של המטאוריט היה בין 37 ל-58 קילומטרים. המכתש מאירוע זה, אם הוא עדיין קיים, טרם התגלה.[3] במאי 2019 נמצאו בהרי מקונג'ווה חומרים אורגניים מחוץ לכדור הארץ בסלעים געשיים בני 3.3 מיליארד שנה.[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני עם הסוואזי ועמים אחרים נהגו לרעות שם כנראה את חיות המשק שלהם, אך לא במספרים גדולים, עד לבואם של המתיישבים האירופים בשנות ה-60 של המאה ה-19. זהב התגלה ליד קפסהופ (אנ') בשנת 1875, אך היה זה הממצא של ג'ורג' ברבר (George Barber) ובני דודיו פרד והארי ברבר שגרם לבהלה לזהב ב-1884, שהוביל לייסודה של העיר ברברטון (אנ'). מאוחר יותר העיבה עליה הבהלה לזהב של ויטווטרסראנד (אנ') משנת 1886.

מבחינה כלכלית, הכרייה נמצאת בירידה, והפעילות העיקרית היא כיום כריתת עצים ורעייה. ביערות מסחריים מגדלים אורן ואקליפטוס.

אתר המורשת העולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכס הוצע כמועמד להכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ב-2009,[5] וקיבל מעמד זה ב-2018.[6]

בדברי ההסבר לבחירה באתר נכתב שהרי ברברטון מקונג'ווה מכילים תיעוד יוצא דופן של כמה מהסלעים הגעשיים וסלעי המשקע העתיקים, המגוונים והשמורים ביותר מהתקופה המוקדמת של כדור הארץ. סלעים אלו, העטופים בגופי גרניט גדולים וקבורים תחת שכבה עבה של משקעים, התחמקו במידה רבה מתהליכי של התמרה ושל סחיפה והותירו לנו תיעוד של 340 מיליון שנה של לבות ומשקעים ארכאיים. מחשופים אלו נחקרו באינטנסיביות במשך יותר ממאה שנה, ומספקים תובנות לגבי התהליכים המוקדמים שהתחוללו בכדור הארץ, כולל היווצרות יבשות, ההרכב הכימי של האטמוספירה והאוקיינוסים, תנאי פני השטח לפני 3.5 עד 3.2 מיליארד שנים, והסביבה שבה הופיעו החיים לראשונה על הכוכב הלכת שלנו.

אונסק"ו החליט לכלול רכס זה על בסיס הקריטריון הבא:

קריטריון (viii): הנכס הוא שריד ייחודי לקרום כדור הארץ העתיק, המכיל את אחד הרצפים העתיקים והשמורים ביותר של סלעים געשיים וסלעי משקע על פני כדור הארץ. מחשופים עתיקים נגישים אלה מציגות רצף רציף של 340 מיליון שנים של סלעים, החל לפני 3,600 מיליון שנים. המאפיינים הפיזיים, הכימיים והביולוגיים שלהם מספקים מקור חסר תקדים למידע מדעי על כדור הארץ המוקדם - כולל מקור היבשות, מרבצים של הלבות החמות ביותר שזרמו אי פעם על פני כדור הארץ, הפצצות חוזרות ונשנות של מטאוריטים, אוקיינוסים ואטמוספירה חסרי חמצן – שיצרו את הסביבה בה חיים חד-תאיים פרימיטיביים הופיעו לראשונה על כוכב הלכת שלנו. הערך הבולט של הסלעים הללו טמון במספר הגדול של אתרים ומאפיינים שבשילוב ביניהם מספקים משאב מדעי ייחודי, שנחקר חלקית בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ de Wit, Maarten (2010). "The deep-time treasure chest of the Makhonjwa Mountains" (PDF). South African journal of Science. אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Makhonjwa Mountains at Barberton". Mpumalanga Tourism. אורכב מ-המקור ב-23 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Scientists reconstruct ancient impact that dwarfs dinosaur-extinction blast". American Geophysical Union. 9 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Mandelbaum, Ryan F. (24 במאי 2019). "Extraterrestrial Organic Matter Found in 3.3-Billion-Year-Old Volcanic Rock". Gizmodo. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Advisory Body Evaluation (IUCN)
  6. ^ Four sites added to UNESCO’s World Heritage List