הרנסאנס הצפוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרנסאנס הצפוני הוא מונח המתאר את תנועת הרנסאנס בצפון אירופה, או יותר בכלליות באירופה שצפונית לאיטליה. לפני אמצע המאה ה-15 לרנסאנס האיטלקי כמעט ולא הייתה השפעה על שאר אירופה, אולם גם עם ההתפשטות המהירה של התנועה במאה ה-16, השפעות הסגנון הגותי עדיין היו חזקות ונעלמו רק עם הגעת הבארוק.

בצרפת, המלך פרנסואה הראשון ייבא אמנות איטלקית, העסיק אמנים איטלקיים (כמו לאונרדו דה וינצ'י) ובנה ארמונות גדולים ויקרים, ובכך סימן את השיא של הרנסאנס הצרפתי. סופרים צרפתיים כמו פרנסואה רבלה ופייר דה רונסאר גם הם הושפעו מרוח הרנסאנס האיטלקי. מצרפת הרנסאנס התפשט צפונה אל ארצות השפלה (ר' הרנסאנס ההולנדי), מזרחה אל הקיסרות הרומית הקדושה וסקנדינביה (ר' הרנסאנס הגרמני) ומערבה אל אנגליה (ר' הרנסאנס האנגלי). הרנסאנס יובא גם לפולין ישירות מאיטליה על ידי אמנים פלורנטינים (ר' הרנסאנס הפולני).

הרנסאנס הצפוני היה שונה מהרנסאנס האיטלקי בכך שבתחומיו כוח השלטון היה מרוכז. בעוד איטליה הייתה מחולקת לערי מדינה עצמאיות, המדינות בשאר אירופה החלו להתפתח כמדינות לאום. הרנסאנס הצפוני היה גם קשור קשר הדוק לרפורמציה הפרוטסטנטית ולמלחמות הדת הקשות שהיא הביאה עימה בין הפרוטסטנטים החדשים לקתולים.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירופה המערבית הייתה נתונה תחת הפאודליזם יותר מאשר צפון איטליה. מערכת כלכלית זו שלטה במערב אירופה מזה אלף שנים, אך הייתה בשקיעה בזמן תחילת הרנסאנס. הסיבות לשקיעה זו כללו את האווירה ששררה אחרי המוות השחור, השימוש הגדל בכסף במקום באדמה כאמצעי תשלום, המספר הגדל של צמיתים שחיו כאנשים חופשיים, הקמת מדינות לאום עם מונרכיות ששאפו לקצץ בכוחם של האדונים הפאודלים, הירידה בכוחם של הצבאות הפאודליים מול הטכנולוגיות הצבאיות החדשות (כמו אבק שרפה), וכן עלייה בתוצרת החקלאית כתוצאה משיפור בטכנולוגיות ובשיטות החקלאיות. כמו באיטליה, השקיעה של הפאודליזם פתחה את הדרך לשינויים התרבותיים, החברתיים והכלכליים שהיו קשורים לרנסאנס.

הרנסאנס במערב אירופה נדחף גם כתוצאה מהחלשות הכנסייה הקתולית. אי יכולתה של הכנסייה להתמודד עם המגפה וכן עם הקרע המערבי גרם ליצירת קרעים באירופה. שקיעת הפאודליזם גם גרמה להחלשות המדיניות ארוכת הימים לפיה פקידי הכנסייה עזרו לשלוט על הצמיתים ובתמורה קיבלו כסף. כתוצאה מכך, בתחילת המאה ה-15 הוקמו מוסדות חילוניים וכן פילוסופיות חילוניות. החשובה ביותר מאלו, ההומניזם, היוותה את הבסיס הפילוסופי לרוב האמנות והמדע של הרנסאנס. סוגי התבטאויות אמנותיות שמאה שנה לפני כן היו אסורות על ידי הכנסייה לא רק שנסבלו כעת, אלא אפילו עודדו אותן.

מהירות ההתפשטות של הרנסאנס ברחבי אירופה קשורה מאוד להמצאת הדפוס. טכנולוגיה חדשה זו הומצאה אחרי תחילת הרנסאנס האיטלקי, אולם כוחה להפיץ חומרים כתובים בייצור המוני השפיעה דרמטית על מהלך הרנסאנס בצפון אירופה. היכולת להפיץ ידע בהיקף נרחב הגבירה את המחקר המדעי ועזרה לפזר את הרנסאנס מאיטליה אל כל חלקי אירופה. המצאת הדפוס עזרה גם להכנסת הפרופגנדה הציבורית, בה השתמשו שליטים על מנת לחזק את מדינותיהם.