פרנסואה רבלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Francois Rabelais.jpg

פרנסואה רבלה François Rabelais‏ (1494 - 9 באפריל 1553) היה סופר, כומר, רופא ומשפטן, הומניסט ורפורמטור בכל עניין שבו נגע עטו - חי בימיהם של פרנסואה הראשון ואנרי השני, מלכי צרפת בתקופת הרנסאנס הצרפתי, בשינון, אנדר ולואר, צרפת.

בזכות יצירתו המפורסמת, "גרגנטואה ופנטגרואל", סיפור קורותיה של משפחת הענקים הזללנים והשתיינים ומלחמתם בכוחות השחור והאופל של הסכולסטיקה הימי-ביניימית ובכנסייה הקתולית, נחשב רבלה לשייקספיר של הצרפתים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבלה היה בתחילה נזיר מתלמד במסדר הפרנציסקנים. מאוחר יותר שהה בפונטניי-לה-קומט, שם למד יוונית ולטינית, מדע, פילולוגיה ומשפטים. כבר אז היה מפורסם ומוכר בקרב ההומניסטים בני דורו. המסדר התנגד לכיוון לימודיו, ורבלה ביקש מהאפיפיור קלמנס השביעי לעבור למסדר הבנדיקטינים במלזייס, שם הוא התקבל בחום רב יותר.

מאוחר יותר הוא עזב את המנזר על מנת ללמוד באוניברסיטה של פואטייה ובאוניברסיטה של מונפלייה. ב-1532 עבר לליון, אחד מהמרכזים האינטלקטואליים של צרפת, שם עסק ברפואה וערך חיבורים בלטינית עבור המדפיס סבסטיאן גריפיוס. כרופא, הוא עסק בזמנו הפנוי בכתיבת פמפלטים הומוריסטיים שהיו ביקורתיים כלפי הסמכות הממוסדת והדגישו את תמיכתו בחירות אישית. החיבורים המהפכניים שלו, למרות שהיו סאטיריים, הראו כי הוא הבין היטב את האירועים החברתיים והפוליטיים שאירעו בחצי הראשון של המאה ה-16.

כשהוא כותב תחת שם עט, פרסם ב-1532 את ספרו הראשון, "פנטגרואל", שיהיה גם הראשון בסדרת ה"גרגנטואה" שלו. בספרו, רבלה שר את שבחי היינות בעיר מוצאו, שינון, בתיאורים בסגנון של "אכול ושתה כי מחר נמות". למרות הפופולריות הרבה של "פנטגרואל", גם הספר הזה וגם הספר שאחריו נאסרו לקריאה על ידי האקדמאיים בסורבון בשל הרעיונות הלא-אורתודוקסיים המופיעים בהם. גם הכנסייה הקתולית אסרה את הספרים בשל יחסו ההומוריסטי למנהגים דתיים מסוימים. גם ספרו השלישי, שפורסם תחת שמו שלו, נאסר.

עם תמיכתה של משפחת די-בלה החשובה, רבלה קיבל את אישורו של המלך פרנסואה הראשון להמשיך ולפרסם את כתביו. לאחר מותו של המלך הזעיפו אליו פנים באליטה האקדמית, והצרפתים הפסיקו את המכירות של ספרו הרביעי.

לאחר מכן נסע רבלה לעתים קרובות לרומא יחד עם הקרדינל ז'אן די-בלה, וחי זמן מה בטורינו עם אחיו של די-בלה, גיום. רבלה העביר כנראה חלק מזמנו בסתר, כשהוא מאוים בניסיונות לסמנו ככופר. רק ההגנה של די-בלה הצילה אותו לאחר האיסור של ספרו על ידי הסורבון.

מאוחר יותר לימד רבלה רפואה במונטפלייר ב-1537 וב-1538. ב-1547 התמנה לכומר בסט. כריסטוף דה ג'מב, משם הוא פרש לפני מותו בפריז ב-1553.

הוא כתב צוואה מפורסמת בת שורה אחת: "אין לי דבר, אני חייב הרבה, ואת השאר אני מותיר לעניים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]