ואקה דל סול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ואקה דל סול

ואקה דל סול (Huaca del Sol, בשילוב של קצ'ואה וספרדית: "ואקת השמש") הייתה ואקה עשויה לבני חימר שנבנתה על ידי בני המוצ'ה בצפון פרו. במתחם שבינה לבין ואקת הירח הסמוכה (ואקה דה לה לונה) שכנה עיר הבירה של המוצ'ה, המכונה בידי ארכאולוגים בני ימינו "סֶרוֹ בְּלאנְקוֹ" ("הגבעה הלבנה").

לפי הערכת הארכאולוגים, לשם בניית הוואקה השתמשו בלמעלה מ-100 מיליון לבנים, והיא הייתה המבנה הגדול ביותר באמריקה הפרה-קולומביאנית. ההבדלים שנמצאו בין השכבות השונות של הלבנים מלמדים כי למעלה מ-100 קהילות שונות נטלו חלק בבנייה. לפי הממצאים שנמצאו במקום, סבורים הארכאולוגים כי הוואקה שימשה למגורי משפחת המלוכה, למינהלה ולקבורה.

הקונקיסטאדורים הספרדים שהגיעו לוואקה דל סול בזזו אותה. כדי להקל על כך, אף הוטו מי נהר המוצ'ה. המים שזרמו קרוב יותר למבנה האיצו את הפגיעה בו. על פי ההערכות, כשני שלישים מהמבנה נהרסו במהלך השנים כתוצאה מהביזה, סחיפת המים ופגעי מזג האוויר, וגובהו קטן מ-50 מ' ל-41 מ'.

על אף שוואקה דל סול גדולה מוואקה דה לה לונה, האחרונה סבלה פחות מהנזקים השונים, ומרבית הממצאים הארכאולוגיים נמצאו בה.

ואקה דל סול שוכנת כ-5 ק"מ צפונית לטרוחיו של ימינו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rebecca Stone Miller, Art of the Andes, from Chavin to Inca, Thames and Hudson, 1995.
  • Michael E. Moseley, The Incas and their Ancestors, Thames and Hudson, 1992.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]