אקוודור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת אקוודור
Flag of Ecuador.svg Coat of arms of Ecuador.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אלוהים, מולדת וחירות
המנון לאומי: אנו מצדיעים לך מולדתנו
מיקום אקוודור
יבשת אמריקה, דרום אמריקה
שפה רשמית ספרדית
עיר בירה קיטו
0°13′25″S 78°30′44″W
העיר הגדולה ביותר גואיקיל
משטר דמוקרטיה נשיאותית
ראש המדינה
- נשיא
נשיא
רפאל קוראה
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מספרד
24 במאי 1822
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
283,561 קמ"ר 
74 בעולם
8.8%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2012)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
15,223,680 נפש 
66 בעולם
53.69 נפש לקמ"ר
148 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2011)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
124,800 מיליון $ 
63 בעולם
8,198 $
123 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2011)
- דירוג עולמי
0.720 
83 בעולם
מטבע דולר אמריקאי (USD) [5] ‏ (USD)
אזור זמן UTC -5
סיומת אינטרנט .ec
קידומת בינלאומית 593+

רפובליקת אקוודורספרדית: República del Ecuador) היא מדינה בחלקה הצפון-מערבי של דרום אמריקה, הגובלת מצפון בקולומביה ומדרום וממזרח בפרו. אקוודור שוכנת לחוף האוקיינוס השקט. במרחק של כ-1,000 ק"מ מחופיה נמצאים איי גלאפגוס הנמצאים בריבונותה. שטחה הכולל גם את איי גלאפגוס הינו 280,000 קמ"ר.

שמה ניתן לה על ידי הכובשים הספרדים במאה ה-16 ומשמעותו היא "קו המשווה", שכן אקוודור משתרעת משני צידי קו המשווה. בירתה של אקוודור היא העיר קיטו אשר בה כ-1,250,000 איש.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ממלכה אינדיאנית מפוארת התקיימה באקוודור עוד לפני כיבוש האינקה בשנת 1470. ב-1533 כבשו הספרדים את אקוודור.

ב-1822 פרץ מרד גדול בהנהגת הגיבור הלאומי של אקוודור אנטוניו חוסה דה סוקרה. לאחר מרד זה הצטרפה אקוודור לרפובליקת קולומביה הגדולה, שכללה גם את ונצואלה וקולומביה.

ב-1830 פרשה אקוודור מן הברית והייתה למדינה עצמאית. השלטון באקוודור ידע תהפוכות רבות ומרידות, ואיננו יציב.

בין השנים 1904 ו-1942 איבדה אקוודור שטחים ברצף קרבות עם שכנותיה.

סכסוך הגבולות בין אקוודור לפרו על חלק משמעותי מהג'ונגל האנדי ביניהן נפתר בצורה יצירתית על ידי הסכמה על אזור דו-לאומי בו מוקמת שמורת טבע אשר הניבה הכנסות כספיות ניכרות לשתי המדינות.

[עריכה] פוליטיקה

אקוודור היא דמוקרטיה נשיאותית. הנשיא נבחר על ידי העם לתקופת כהונה של ארבע שנים, והוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת.

הרשות המחוקקת היא הקונגרס של אקוודור, המורכב מבית אחד בן 100 חברים. הבחירות לקונגרס הן אזוריות: כל אחת מ 22 הפרובינציות של אקוודור שולחת לקונגרס שני נציגים לפחות, ומספר נוסף של נציגים על פי גודל האוכלוסייה. המערכת הפוליטית היא רב מפלגתית ובלתי יציבה, ומתקיים מאבק כוחות בין הנשיא לקונגרס. בין 1997 ל 2007 כיהנו שבעה נשיאים. המפלגה הגדולה ביותר בקונגרס הנוכחי (שנבחר ב-2006) מונה 27 צירים.[1]

הנשיא הנוכחי, רפאל קוראה, הושבע בינואר 2007 לאחר ניצחון בסיבוב השני בבחירות שנערכו ב-2006. קוראה התמודד מטעם קואליציה רחבה בשם "אליאנסה פאיס" ולא מטעם אחת המפלגות המיוצגות בקונגרס. הוא משתייך לשמאל הפוליטי והכלכלי.

בחודש ספטמבר 2008 הצליח הנשיא קוריאה להעביר במשאל עם חוקה חדשה הנותנת לנשיא סמכויות נרחבות ומבטלת את השפעת הקונגרס והצבא. החוקה אושרה ברוב גדול של כשבעים אחוזים בעיקר בגלל תמיכה מסיבית של תושביה העניים של המדינה.

בחודש אפריל 2009 נבחר מחדש הנשיא קוריאה לארבע שנים נוספות, בחירות שהתחייבו מעצם שינוי החוקה. גם ניצחונו זה הושג ברוב גורף.

עם כח לא מוגבל זה מתכוון קוריאה להצעיד את אקוודור לכלכלה סוציאליסטית תוך שיתוף פעולה הדוק עם ונצואלה, בוליביה איראן ורוסיה המנסות להפוך לגורם משפיע בכלכלת העולם על ידי וויסות מחירי הנפט.

[עריכה] כלכלה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – כלכלת אקוודור

באקוודור יש תעשייה מפותחת של מוצרי עץ ייחודיים, ומצויים בה מספר מיני עצים ייחודיים כמו הכינין והבאלזה. בנוסף קיימים באקוודור מחצבי טבע כמו זהב, נחושת ואפילו נפט המשמש בעיקר לצריכה עצמית.

החקלאות של המדינה מתחלקת לשניים: בדרום המדינה מגדלים קקאו, בננות, אורז וטבק. ברמה המשתרעת בין שתי הקורדילרות מגדלים קפה, תירס, תפוחי אדמה ופירות.

מרכז התעשייה במדינה נמצא בעיר גואיאקיל, שבה גם נמל גדול, ובו נמצאים מפעלים שונים כמו מפעלי הפלדה, האוניות, המשקאות והעץ. ערי מסחר מרכזיות וחשובות הן ריובמבה וקואנקה.

ב-12 בדצמבר 2008, הודיע נשיא אקוודור, רפאל קוראה, כי אקוודור הפכה להיות חדלת פירעון. כלומר אין באפשרות המדינה להחזיר את חובותיה ואף לא לשלם את הריבית על אגרות החוב שלה.

זו הפעם השנייה שאקוודור מודיעה הודעה דומה, אחרי שב-1999 הגיעה להסדרים עם הנושים.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת אקוודור

אקוודור נחלקת לשלושה חלקים עיקריים: קוסטה - אזור החוף בחלקה המערבי של הארץ אשר בו יושבת מרבית אוכלוסיית המדינה, סיירה - שרשרת ההרים במרכז המדינה, ואוריינטה - חלקה המזרחי של המדינה ובו אגן האמזונאס המכוסה ג'ונגל עבות ואוכלוסייתו דלילה ברובה היא אינדיאנית מסורתית.

חופיה של אקוודור מפורצים ובחלקם גם סלעיים. מצפון לדרום חוצים אותה הרי האנדים בשתי שרשרות הרים הנקראות הקורדילרה המזרחית והקורדילרה המערבית. בשטחה של אקוודור נמצאות כמה מן הפסגות הגבוהות ביותר של הרי האנדים, כמו גם הרי געש פעילים ולא פעילים. הר הגעש צ'ימבוראזו (6,300 מטר) איננו פעיל עוד בימנו. הר הגעש קוטופאקסי (5,945 מטר) לעומתו הוא הר הגעש הפעיל הגבוה ביותר בעולם והוא פעיל ביותר ומסוכן לסביבתו.

בין שתי הקורדילרות משתרע אזור נמוך יותר, מבותר גם הוא על ידי הרים וגאיות. גובהו של אזור זה נע בין 2,000 ל-3,000 מטר, הוא האזור הפורה ביותר באקוודור ואדמתו מתאימה ברובה לעיבוד.

ממערב לשרשרת ההרים, לאורך החוף, נפרשת שפלה צרה, אשר צפונה מכוסה יערות עבותים ירוקי עד ואילו דרומה הוא ערבה מישורית.

ממזרח לשרשרת ההרים, בחלקה המזרחי של אקוודור, נמצאת שפלת האמזונאס. זהו ג'ונגל עבות, המכסה יחד עם היערות הצפוניים למעלה ממחצית שטחה של אקוודור. באזור זה מצויים מיני עצים אשר משמשים לתעשיית העץ ומוצרי העץ של אקוודור. עץ הצ'ינצ'אה שממנו מפיקים את תרופת הכינין המעכבת את התפתחות מחלת המלריה, ועץ הבאלזה, שהוא הקל במיני העצים, ומשמש בין היתר ליצור דאונים וטיסנים.

אקוודור וצ'ילה הן שתי המדינות היחידות בדרום אמריקה שאין להן גבול יבשתי עם ברזיל.

[עריכה] אקלים

מזג האוויר באקוודור הוא הפכפך ונוטה לקיצוניות. ההבדלים בין הטמפרטורות ביום ובלילה יכולים להגיע ל- 18 מעלות. בו זמנית יכול לשרור קור של 6 מעלות מתחת לאפס בפסגות ההרים בעוד במישור האקלים נוח ועומד על כ-20 מעלות ואף יותר.

הסיבה לכך הם שני זרמי הים העוברים לאורך חופי אקוודור. זרם הומבולט, המגיע מדרום ומביא איתו אוויר קר, וזרם דרום אמריקה המגיע מצפון ומביא איתו אוויר חם.

[עריכה] דמוגרפיה

אוכלוסייתה של אקוודור מונה, על פי המפקד של שנת 2010, 14,306,876 בני אדם. עיר הבירה היא קיטו. בעיר זו מתגוררים 1.25 מיליון נפש והיא המרכז המנהלי והשלטוני. המרכז הכלכלי המסחרי והתרבותי לעומת זאת הינו העיר גואיאקיל שהיא העיר הגדולה במדינה.

כ-40 אחוזים מן האוכלוסייה הם אינדיאנים בני האינקה שמדברים בשפת הקצ'ואה. הם עוסקים בחקלאות פרימיטיבית.

40 אחוז אחרים הם בני תערובת בין לבנים לאינדיאנים, הקרויים גם מסטיסים. רובם עוסקים בחקלאות ודוברי ספרדית.

10 אחוזים הם הלבנים, שהם שכבת העשירים ובעלי המפעלים והאחוזות. 10 אחוזים אחרים הם השחורים.

[עריכה] ראו גם

עיינו גם בפורטל:
P-southamerica.png
פורטל אמריקה הלטינית

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-10 במרץ 2012
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-10 במרץ 2012
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-10 במרץ 2012
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2011 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות קובץ PDF
  5. ^ עד שנת 2000 המטבע המקומי היה סוקרה (מטבע).


כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא