אקוודור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת אקוודור
República del Ecuador
Flag of Ecuador.svg Coat of arms of Ecuador.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אלוהים, מולדת וחירות
המנון לאומי: אנו מצדיעים לך מולדתנו
מיקום אקוודור
יבשת אמריקה, דרום אמריקה
שפה רשמית ספרדית
עיר בירה קיטו
0°13′25″S 78°30′44″W / 0.2236°S 78.5123°W / -0.2236; -78.5123
העיר הגדולה ביותר גואיקיל
משטר דמוקרטיה נשיאותית
ראש המדינה
- נשיא
נשיא
רפאל קוראה
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מספרד
24 במאי 1822
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
283,561 קמ"ר 
74 בעולם
8.8%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
15,654,411 נפש 
67 בעולם
55.21 נפש לקמ"ר
147 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
157,600 מיליון $ 
61 בעולם
10,067 $
120 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.724 
89 בעולם
מטבע דולר אמריקאי (USD)‏[5] ‏ (USD)
אזור זמן UTC -5
סיומת אינטרנט .ec
קידומת בינלאומית 593+

רפובליקת אקוודורספרדית: República del Ecuador) היא מדינה בחלקה הצפון-מערבי של דרום אמריקה, הגובלת מצפון בקולומביה ומדרום וממזרח בפרו. אקוודור שוכנת לחוף האוקיינוס השקט. במרחק של כ-1,000 קילומטר מערבית מחופיה נמצאים בריבונותה איי גלאפגוס, וביחד שטחה הכולל הוא 280,000 קילומטר רבוע.

שמה ניתן לה על ידי הכובשים הספרדים במאה ה-16 ומשמעותו היא "קו המשווה", שאקוודור משתרעת משני צידיו. בירתה של אקוודור היא קיטו אשר בה כ-1,250,000 איש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכה אינדיאנית מפוארת התקיימה באקוודור עוד לפני כיבוש האינקה בשנת 1470. ב-1533 כבשו הספרדים את אקוודור.

ב-1822 פרץ מרד גדול בהנהגת הגיבור הלאומי של אקוודור אנטוניו חוסה דה סוקרה. לאחר מרד זה הצטרפה אקוודור לרפובליקת קולומביה הגדולה, שכללה גם את ונצואלה וקולומביה.

ב-1830 פרשה אקוודור מן הברית והייתה למדינה עצמאית. השלטון באקוודור ידע תהפוכות רבות ומרידות, ואיננו יציב.

בין השנים 1904 ו-1942 איבדה אקוודור שטחים ברצף קרבות עם שכנותיה. סכסוך הגבולות בין אקוודור לפרו על חלק משמעותי מהג'ונגל האנדי ביניהן נפתר בצורה יצירתית על ידי הסכמה על אזור דו-לאומי בו הוקמה שמורת טבע אשר הניבה הכנסות כספיות ניכרות לשתי המדינות.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקוודור היא דמוקרטיה נשיאותית. הנשיא נבחר על ידי העם לתקופת כהונה של ארבע שנים, והוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת.

הרשות המחוקקת היא הקונגרס של אקוודור, המורכב מבית אחד בן 100 חברים. הבחירות לקונגרס הן אזוריות: כל אחת מ 22 הפרובינציות של אקוודור שולחת לקונגרס שני נציגים לפחות, ומספר נוסף של נציגים על פי גודל האוכלוסייה. המערכת הפוליטית היא רב מפלגתית ובלתי יציבה, ומתקיים מאבק כוחות בין הנשיא לקונגרס. בין 1997 ל 2007 כיהנו שבעה נשיאים. המפלגה הגדולה ביותר בקונגרס הנוכחי (שנבחר ב-2006) מונה 27 צירים.[1]

הנשיא הנוכחי, רפאל קוראה, הושבע בינואר 2007 לאחר ניצחון בסיבוב השני בבחירות שנערכו ב-2006. קוראה התמודד מטעם קואליציה רחבה בשם "אליאנסה פאיס" ולא מטעם אחת המפלגות המיוצגות בקונגרס. הוא משתייך לשמאל הפוליטי והכלכלי.

בחודש ספטמבר 2008 הצליח הנשיא רפאל קוראה להעביר במשאל עם חוקה חדשה הנותנת לנשיא סמכויות נרחבות ומבטלת את השפעת הקונגרס והצבא. החוקה אושרה ברוב גדול של כשבעים אחוזים בעיקר בגלל תמיכה מסיבית של תושביה העניים של המדינה.

בחודש אפריל 2009 נבחר מחדש הנשיא רפאל קוראה לארבע שנים נוספות, בחירות שהתחייבו מעצם שינוי החוקה. גם ניצחונו זה הושג ברוב גורף.

עם כוח לא מוגבל זה מתכוון רפאל קוראה להצעיד את אקוודור לכלכלה סוציאליסטית תוך שיתוף פעולה הדוק עם ונצואלה, בוליביה איראן ורוסיה המנסות להפוך לגורם משפיע בכלכלת העולם על ידי וויסות מחירי הנפט.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כלכלת אקוודור

כלכלת אקוודור מתבססת בעיקר מוצרי עץ, מוצרים חקלאיים לייצוא ולצריכה מקומית ותיירות מתפתחת.

באקוודור יש תעשייה מפותחת של מוצרי עץ ייחודיים, ומצויים בה מספר מיני עצים ייחודיים כמו הכינין והבאלזה. בנוסף קיימים באקוודור מחצבי טבע כמו זהב, נחושת ואפילו נפט המשמש בעיקר לצריכה עצמית.

החקלאות של המדינה מתחלקת לשניים: בדרום המדינה מגדלים קקאו, בננות, אורז וטבק. ברמה המשתרעת בין שתי שרשרות הרי האנדים (הקורדילרות) מגדלים קפה, תירס, תפוחי אדמה ופירות.

מרכז התעשייה במדינה נמצא בעיר גואיאקיל, שבה גם נמל גדול, ובו נמצאים מפעלים שונים כמו מפעלי הפלדה, האוניות, המשקאות והעץ. ערי מסחר מרכזיות וחשובות הן ריובמבה וקואנקה.

ב-12 בדצמבר 2008, הודיע נשיא אקוודור, רפאל קוראה, כי אקוודור הפכה להיות חדלת פירעון. כלומר אין באפשרות המדינה להחזיר את חובותיה ואף לא לשלם את הריבית על אגרות החוב שלה.

זו הפעם השנייה שאקוודור מודיעה הודעה דומה, אחרי שב-1999 הגיעה להסדרים עם הנושים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת אקוודור

אקוודור נחלקת לשלושה חלקים עיקריים: קוסטה - אזור החוף בחלקה המערבי של הארץ אשר בו יושבת מרבית אוכלוסיית המדינה, סיירה - שרשרת ההרים במרכז המדינה, ואוריינטה - חלקה המזרחי של המדינה ובו אגן האמזונאס המכוסה ג'ונגל עבות ואוכלוסייתו דלילה וברובה אינדיאנית מסורתית.

חופיה של אקוודור מפורצים וסלעיים בחלקם. מצפון לדרום חוצים אותה הרי האנדים בשתי שרשרות הרים הנקראות הקורדילרה המזרחית והקורדילרה המערבית. בשטחה של אקוודור נמצאות כמה מן הפסגות הגבוהות ביותר של הרי האנדים, כמו גם הרי געש פעילים וכבויים. הר הגעש צ'ימבוראזו (6,300 מטר) איננו פעיל עוד בימנו. הר הגעש קוטופאקסי (5,945 מטר) לעומתו הוא הר הגעש הפעיל הגבוה ביותר בעולם והוא פעיל ביותר ומסוכן לסביבתו.

בין שתי הקורדילרות משתרע אזור נמוך יותר, מבותר גם הוא על ידי הרים וגיאיות. גובהו של אזור זה נע בין 2,000 ל-3,000 מטר, הוא האזור הפורה ביותר באקוודור ואדמתו מתאימה ברובה לעיבוד.

ממערב לשרשרת ההרים, לאורך החוף, נפרשת שפלה צרה, אשר צפונה מכוסה יערות עבותים ירוקי עד ואילו דרומה הוא ערבה מישורית.

ממזרח לשרשרת ההרים, בחלקה המזרחי של אקוודור, נמצאת שפלת האמזונאס. זהו ג'ונגל עבות, המכסה יחד עם היערות הצפוניים למעלה ממחצית שטחה של אקוודור. באזור זה מצויים מיני עצים אשר משמשים לתעשיית העץ ומוצרי העץ של אקוודור. עץ הצ'ינצ'אה שממנו מפיקים את תרופת הכינין המעכבת את התפתחות מחלת המלריה, ועץ הבאלזה, שהוא הקל במיני העצים, ומשמש בין היתר ליצור דאונים וטיסנים.

אקוודור וצ'ילה הן שתי המדינות היחידות בדרום אמריקה שאין להן גבול יבשתי עם ברזיל.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזג האוויר באקוודור הוא הפכפך ונוטה לקיצוניות. ההבדלים בין הטמפרטורות ביום ובלילה יכולים להגיע ל- 18 מעלות. בו זמנית יכול לשרור קור של 6 מעלות מתחת לאפס בפסגות ההרים בעוד במישור האקלים נוח ועומד על כ-20 מעלות ואף יותר.

הסיבה לכך הם שני זרמי הים העוברים לאורך חופי אקוודור. זרם הומבולט, המגיע מדרום ומביא איתו אוויר קר, וזרם דרום אמריקה המגיע מצפון ומביא איתו אוויר חם.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות אקוודור

אוכלוסייתה של אקוודור מונה, על פי המפקד של שנת 2010, 14,306,876 בני אדם. עיר הבירה היא קיטו. בעיר זו מתגוררים 1.25 מיליון נפש והיא המרכז המנהלי והשלטוני. המרכז הכלכלי המסחרי והתרבותי לעומת זאת הינו העיר גואיאקיל שהיא העיר הגדולה במדינה.

כ-40 אחוזים מן האוכלוסייה הם אינדיאנים בני האינקה שמדברים בשפת הקצ'ואה. הם עוסקים בחקלאות פרימיטיבית.

40 אחוז אחרים הם בני תערובת בין לבנים לאינדיאנים, הקרויים גם מסטיסים. רובם עוסקים בחקלאות ודוברי ספרדית.

10 אחוזים הם הלבנים, שהם שכבת העשירים ובעלי המפעלים והאחוזות. 10 אחוזים אחרים הם השחורים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ עד שנת 2000 המטבע המקומי היה סוקרה (מטבע).