קוסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קוסקו
Cuzco
Flag of Cusco.svg
דגל העיר
Koricancha.jpg
הקוריקאנצ'ה
מדינה / טריטוריה פרו
גובה 3,400 מטרים
תאריך ייסוד 1100
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

406,000‏  (נכון ל-2012)
קואורדינטות 13°32′S 71°57′W / 13.53°S 71.95°W / -13.53; -71.95קואורדינטות: 13°32′S 71°57′W / 13.53°S 71.95°W / -13.53; -71.95
אזור זמן UTC -5
http://www.municusco.gob.pe
קוסקו
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
81 - Cuzco - Juin 2009.jpg
מדינה Flag of Peru.svg פרו
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1983, לפי קריטריונים 3, 4

קוסקוספרדית: Cusco או Cuzco, בקצ'ואה: Qusqu) היא אחת הערים המרכזיות בפרו. אוכלוסייתה 400,000 תושבים. העיר הייתה בירת אימפריית האינקה והיא העיר העתיקה ביותר ביבשת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האגדה נוסדה קוסקו על ידי בן האינקה הראשון, מאנקו קאפאק, בראשית המאה ה-12, אך לפי עדויות ארכאולוגיות, העיר הייתה מיושבת מאות שנים לפני עליית האינקה, ושכנו בה תרבויות אחרות. היא נכבשה בידי אנשי האינקה רק בשנת 1438, בתקופת האינקה התשיעי פאצ'אקוטק. בתקופה זו כבשו אנשי האינקה את מרבית שטחם של האנדים המרכזיים.

פאצ'אקוטק פיתח את העיר ונתן לה צורה המזכירה פומה. כמו כן הוא הקים בה רשת של תעלות מים, וכן טרסות ומקדשים מרהיבים לכל אורכה. מאז ועד הגיעם של הספרדים הייתה קוסקו בירה משגשגת של האימפריה.

וואינה קאמפק האינקה ה-11 היה האחרון שזכה לשלוט באימפריה המאוחדת. במותו הוא הוריש את האזור לשני בניו. את החלק הצפוני הוריש לאטוואלפה ואת החלק הדרומי, שבו שוכנת קוסקו, לוואסקר. עד מהרה פרצה בין השניים מלחמת אחים שבה הביסו כוחותיו של אטוואלפה את כוחותיו של וואסקר.

ב-1532 החלה משלחת ספרדית בפיקודו של פרנסיסקו פיסארו את כיבוש פרו. המשלחת פגשה את אטוואלפה, שסיים את כיבוש חלקה הדרומי של האימפריה, בעיירה קחמארקה. אטוואלפה הגיע לפגישה בליווי משלחת גדולה אך לא חמושה ולאחר שסירב לקבל עליו את הנצרות וזרק את ספר התנ"ך שהוגש לו לקרקע, הספרדים זינקו מהמארב, טבחו בלוחמי האינקה ולקחו את אטוואלפה עצמו בשבי.

כדי לקנות את חירותו, הציע אטוואלפה לתת את מרבית אוצרות האימפריה וכך פורקו חצרות הזהב והכסף של האינקה. למרות זאת, בעקבות לחץ משאר מפקדי המשלחת ושמועה לא מבוססת שאטוואלפה פקד על צבאו להתקדם לעבר הספרדים ולתקוף אותם, הוציא פיסארו את אטוואלפה להורג.

במשך החודשים שלאחר מכן צעדו הספרדים בשביל ההררי הקשה, חצו את נהר האפורימאק ולחמו בכוחותיו של אטוואלפה. נתיני האימפרייה המקומיים ראו שהיו נאמנים לוואסקר וראו בצבאותיו של אטוואלפה צבא כובש סייעו בידיהם של הספרדים ואף ראו בהם משחררים. עם סיום הקרבות וכיבוש העיר קוסקו הכתיר פיסארו את מאנקו אינקה כיורשו של וואסקר ושליט האינקה תחת השלטון הספרדי.

עד המאה ה-16 הפכה קוסקו לעיירה קולוניאלית שקטה ודבר לא נותר מעושרה העצום. רוב בנייניה נהרסו ופינו את מקומם לכנסיות ובתים קולוניאלים. אולם, עד היום אפשר למצוא ברחובותיה יסודות וחומות מתקופה טובה יותר שהופכת את הביקור בעיר לחוויה בנבכי הזמן.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלסה דה ארמאס
Magnify-clip.png
פלסה דה ארמאס


דגל
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בפרו

קוסקומאצ'ו פיצ'וצ'אווין (אתר ארכאולוגי)הפארק הלאומי וסקראןצ'אן צ'אןהפארק הלאומי מנוהמרכז ההיסטורי של לימההפארק הלאומי ריו אביסאוקווי נסקההמרכז ההיסטורי של ארקיפההעיר הקדושה קאראל-סופה * דרכי האינקה (עם ארגנטינה, צ'ילה, קולומביה, אקואדור ובוליביה)