וויאג'ר 1
| וויאג'ר 1 | |
|---|---|
 דגם של הגשושית וויאג'ר 1 |
|
| מידע כללי | |
| סוכנות חלל | נאס"א |
| מפעיל | JPL |
| תאריך שיגור | 5 בספטמבר 1977 |
| משגר | טיטן 3E |
| אתר שיגור | SLC-41, נמל החלל קייפ קנוורל |
| זיהוי NSSDC | 1977-084A |
| אתר אינטרנט | http://voyager.jpl.nasa.gov/ |
| משימה | |
| סוג משימה | ביצוע יעף |
| ביצוע יעף על | צדק ושבתאי |
| ביצוע היעף | צדק: 13 באפריל 1979
שבתאי: 14 בדצמבר 1980 |
| מיקום נוכחי | תווך בין כוכבי |
| משך המשימה | פעיל-33 שנים, חודשיים ויומיים חלפו |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 721.9 ק"ג |
| כוח | 420 ואט |
וויאג'ר 1 (באנגלית: Voyager 1) היא גשושית ששוגרה על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ב-5 בספטמבר 1977.
ויאג'ר 1 נבנתה כדי לחקור את מערכת השמש החיצונית, ולצאת מתחום מערכת השמש כמו פיוניר 10 שקדמה לה. במקביל לשיגורה שולחה גם הגשושית וויאג'ר 2 שדומה לה במרבית המרכיבים.
אחת ממשימותיה של הגשושית הייתה לצלם מקרוב את טבעות שבתאי ואתרים על כוכב הלכת צדק ביניהם הכתם האדום, עננים, ירחים וכן הרי געש פעילים. הגשושית ניצלה את כוח המשיכה העצום של שני כוכבי הלכת הללו שהם המאסיביים ביותר במערכת השמש כדי לקבל תנופה כזו שבאמצעותה תגיע למהירות מילוט שתוציא אותה מתחום מערכת השמש (פלנטרי גראנד טור).
בדומה לוויאג'ר 2, וויאג'ר 1 נושאת עמה תקליט זהב המכיל קטעי צלילים המתארים את המין האנושי ואת כדור הארץ בקצרה, למקרה שאת הגשושית יפגוש חוצן תבוני. על התקליט חרוטות הוראות על בסיס בינארי לשימוש בתקליט. כיוון שיחלפו עשרות אלפי שנים לפני שתגיע וויאג'ר 1 למערכת כוכב אחרת, התקליט הוא יותר בגדר מחווה סמלית של המין האנושי מאשר ניסיון רציני ליצירת קשר.
נכון ל-2 באוגוסט 2011 וויאג'ר 1 נמצאת בשולי מערכת השמש, במרחק של 117.8436 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ (כ-18 מיליארד ק"מ) וכעת היא העצם מעשה ידי אדם המרוחק ביותר מכדור הארץ. במהלך שנת 2011 הגשושית קלטה בחיישניה חלקיקים בעוצמה גבוהה ממקור מחוץ למערכת השמש. בנוסף נמדדה הכפלה של השדה המגנטי של השמש (ההליוספירה) שכפי הנראה נגרמת מ'דחיסה' של השדה המגנטי על ידי שדה מגנטי מכוכבים אחרים. על בסיס נתונים אלו העריכו מדענים שתוך כמה חודשים עד שנים וויאג'ר תצא ממערכת השמש[1].
בתחילת 2012 הפחיתו מפעילי הגשושית את הטמפרטורה של הספקטרומטר אולטרה סגול שלה כדי להאריך את זמן יכולת שיגור הנתונים שלה. ככל הנראה הגשושית תמשיך לשגר נתונים עד שנת 2025[2].
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ריכוז ידיעות על חלליות וויאג'ר הנפרדות ממערכת השמש, באתר הידען
- נאס"א: הגשושית וויאג'ר 1 הגיעה לקצה מערכת השמש (וושינגטון פוסט)
[עריכה] הערות שוליים
- ^ כתבה באתר וויאג'ר של נאס"א
- ^ כתבה באתר וויאג'ר של נאס"א
