ויליאם בראון (שגריר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ויליאם בראוןאנגלית: William Andreas Brown; נולד ב-7 בספטמבר 1930) היה דיפלומט אמריקאי אשר שימש כשגריר ארצות הברית בתאילנד (1985 - 1988) ובישראל (1988 - 1992). בשנת 1993, לאחר פרישתו, שב לישראל למשך חודשים ספורים כשגריר זמני, עם סיום כהונתו של השגריר ויליאם הרופ.

בראון נולד בלקסינגטון שבמסצ'וסטס למשפחת דלת האמצעים ממעמד הפועלים. הוריו התגרשו בעודו תינוק והוא גודל על ידי אימו וסבו. בשנת 1948, לאחר סיום לימודי התיכון, התקבל ללימודים באוניברסיטת הרווארד במלגה של עתודת קצינים לצי האמריקאי (באנגלית: Naval Reserve Officers Training Program). ב-1952 סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון בהיסטוריה רוסית. עם סיום לימודיו התגייס לחיל הנחתים האמריקני, ועם סיום הכשרתו כקצין תותחנים נשלח לקוריאה הדרומית, פחות מחודש לאחר הפסקת האש במלחמת קוריאה. בקוריאה שהה כשנה ושימש כקצין תצפית קדמי וקצין בקרת אש בתותחנים. בשנת 1954, לאחר שסורבה בקשתו לצאת ללימודי סינית, התפטר מתפקידו והשלים לימודי תואר שני באוניברסיטת הרווארד בסינית וביפנית. בשנת 1956 סיים בחינות בעל-פה לקראת תואר דוקטורט בהרווארד בלימודים סיניים.

בראון הצטרף לשירות החוץ של מחלקת המדינה של ארצות הברית בסוף שנת 1956. בשנת 1957 נשלח לקונסוליה האמריקאית בהונג קונג, ובמהלך עבודתו שירת אף בסינגפור, מוסקבה, ניו דלהי, וטאיפיי. בין השנים 1979 - 1982 שימש כסגן ראש המשלחת הדיפלומטית בשגרירות ארצות הברית בתל אביב, תחת השגריר סמואל לואיס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]