ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/אתונו של בלעם

סיפור המעשה בפרשת בלק[עריכת קוד מקור]

וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ; וַיֵּלֶךְ, עִם שָׂרֵי מוֹאָב. וַיִּחַר אַף אֱ-לֹהִים, כִּי הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ, לְשָׂטָן לוֹ; וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ, וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ, וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה; וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן, לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ. וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ ה', בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים - גָּדֵר מִזֶּה, וְגָדֵר מִזֶּה. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה', וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר, וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם, אֶל הַקִּיר; וַיֹּסֶף, לְהַכֹּתָהּ. וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ ה', עֲבוֹר; וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר, אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה', וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם; וַיִּחַר אַף בִּלְעָם, וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל. וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן; וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם, מֶה עָשִׂיתִי לְךָ, כִּי הִכִּיתַנִי, זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן, כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי; לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי, כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ. וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם, הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה - הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי, לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה; וַיֹּאמֶר, לֹא.

— ספר במדבר, פרק כ"ב, פסוקים כ"א–ל'

אתונו של בלעם בדברי חז"ל[עריכת קוד מקור]

הסיפור הבלתי רגיל אודות אתונו של בלעם, המדברת עם אדונה בלשון בני אדם, הופך אף ליותר מורכב ומפתיע לאור מסורת חז"ל.

במסכת אבות מתוארים עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, כלומר ברגע האחרון של בריאת העולם, ובהם פי האתון, הוא פיה של אתונו של בלעם. על פי פשטות דברי המשנה מבואר שהאתון חי יותר מאלפיים שנה, וכן פירש היעב"ץ^[1], אך רבי עובדיה מברטנורא פירש^[2] שבין השמשות רק נגזר על אתונו של בלעם שתדבר עמו.

בתלמוד הבבלי מתואר ויכוח בין בלעם לאתונו, על טיב הקשר ביניהם:

בעידנא דחזו ליה דהוה רכיב אחמריה אמרו ליה: "מאי טעמא לא רכבתא אסוסיא?" אמר להו: "ברטיבא שדאי ליה"; מיד "ותאמר האתון הלא אנכי אתונך". אמר לה: "לטעינא בעלמא"; אמרה ליה: "אשר רכבת עלי". אמר לה: "אקראי בעלמא"; אמרה ליה: "מעודך ועד היום הזה, ולא עוד אלא שאני עושה לך רכיבות ביום ואישות בלילה", כתיב הכא "ההסכן הסכנתי" וכתיב התם "ותהי לו סוכנת".

— תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ד', עמוד ב'

בלעם מתבייש באתונו, וטוען שהוא רוכב עליה רק מפני ששלח את סוסו למרעה. האתון סותרת את דבריו, והוויכוח ביניהם מסתיים בטענה ניצחת של האתון "ולא עוד אלא שאני עושה לך רכיבות ביום ואישות בלילה" - תוצאה שאליה מגיעים חז"ל באמצעות ניתוח השורש ס.כ.ן המשותף לדברי האתון בספר במדבר ולסיפור אבישג השונמית בספר מלכים^[3].

פרשני המקרא[עריכת קוד מקור]

פרשני המקרא נדרשו למספר שאלות העולות מהסיפור, ביניהן, מה הצורך בנס פתיחת פי האתון, ומה החשיבות בביטול קללתו של בלעם.

על פי פירוש רש"י, הסיפור בא להגחיך את בלעם: ”גנות גדולה היה לו דבר זה בעיני השרים זה הולך להרוג אומה שלמה בפיו ולאתון זו צריך לכלי זין”.

לדעת רב סעדיה גאון אין הכוונה שהאתון דיברה בעצמה, אלא שהמלאך דיבר עבורה^[4]. הרמב"ם סובר כי דברי האתון וכל פרשת בלעם ובלק בכלל, לא היו אלא רק במראה הנבואה^[5].^[6]

ביטויים עבריים[עריכת קוד מקור]

הביטוי "ויפתח ה' את פי האתון" משמש ללעג לשוטה המדבר דברי הבל. או כהגדרה לאדם שלא חדל מלקלל.
פי האתון הוא שמו של עיתון הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
הרב עובדיה יוסף התבטא מספר פעמים ביחס לעגני לתקשורת הכתובה בביטוי: "ויפתח ה' את פי העיתון".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

נחמה ליבוביץ, "אתונו של בלעם", בספרה עיונים בספר במדבר.
דורון לוריא, מלכים בשר ודם: התנ"ך באמנות המאות ה־16 עד ה־19, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, ותפתח האתון את פיה, עמ' 87-86

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

מדרש תנחומא לפרשת בלק
אלחנן סמט, פרשת האתון - סוף מעשה במחשבה תחילה, באתר "דעת"
ד"ר יעל שמש, אתונו של בלעם נגד דקארט, אוניברסיטת בר-אילן
יהונתן יעקבס, פרשת בלעם - משמעות סיפור האתון, אוניברסיטת בר-אילן
ד"ר אלכסנדר קליין, נס פתיחת פי האתון והפיכת קללת בלעם לברכה, אוניברסיטת בר-אילן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

^ לחם שמים, אבות שם, וכן מבואר בפרקי דרבי אליעזר, פרק לא.
^ אבות שם, ועל דרך זה פירש דון יצחק אברבנאל, מפעלות אלקים, מאמר י' פרק ח והמהר"ל דרך חיים, אבות שם.
^ מלכים א', א', ב'.
^ הובא אצל רבי אברהם אבן עזרא, בראשית, פרק ג', פסוק א'; במדבר, פרק כ"ב, פסוק כ"ח; אצל הרד"ק, בראשית, פרק ג', פסוק א'; ואצל רבי יצחק אברבנאל, בראשית, פרק ב', ד"ה השאלה הכ"ה. שלושתם שוללים את פירושו.
^ מורה נבוכים, חלק ב', פרק מ"ב.
^ יש מהמשכילים שניסה אף הוא להוציא את המקרא מפשוטו ולבארו תוך גימוד הנס והשארת התופעה בדרך הטבע, אך לא המשיך בדרך רבי סעדיה גאון והרמב"ם אלא פירש משל עצמו כי לא דיברה האתון כאדם, אלא רק השמיעה קול יללה משונה שממנה הבין בלעם את דברים אלו. ראו פירוש שד"ל על במדבר פרק כב, באתר הניווט בתנ"ך.

קטגוריה:בעלי חיים מיתולוגיים קטגוריה:סיפורי ספר במדבר קטגוריה:נדודי בני ישראל במדבר קטגוריה:בעלי חיים בתנ"ך קטגוריה:מיתולוגיה יהודית קטגוריה:חמורים קטגוריה:פרשת בלק

[1] לחם שמים, אבות שם, וכן מבואר בפרקי דרבי אליעזר, פרק לא.

[2] אבות שם, ועל דרך זה פירש דון יצחק אברבנאל, מפעלות אלקים, מאמר י' פרק ח והמהר"ל דרך חיים, אבות שם.

[3] מלכים א', א', ב'.

[4] הובא אצל רבי אברהם אבן עזרא, בראשית, פרק ג', פסוק א'; במדבר, פרק כ"ב, פסוק כ"ח; אצל הרד"ק, בראשית, פרק ג', פסוק א'; ואצל רבי יצחק אברבנאל, בראשית, פרק ב', ד"ה השאלה הכ"ה. שלושתם שוללים את פירושו.

[5] מורה נבוכים, חלק ב', פרק מ"ב.

[6] יש מהמשכילים שניסה אף הוא להוציא את המקרא מפשוטו ולבארו תוך גימוד הנס והשארת התופעה בדרך הטבע, אך לא המשיך בדרך רבי סעדיה גאון והרמב"ם אלא פירש משל עצמו כי לא דיברה האתון כאדם, אלא רק השמיעה קול יללה משונה שממנה הבין בלעם את דברים אלו. ראו פירוש שד"ל על במדבר פרק כב, באתר הניווט בתנ"ך.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]