פרשני המקרא היהודים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פרשני המקרא)

פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 600 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות על מילות התנ"ך עצמן אלא סגנון ספרי הפרשנות היה בהבאת פירושי התנ"ך הקדומים כמו רמב"ן ורש"י ובירור הנכון מביניהם על ידי שאלות והסברים שונים, כמו כלי יקר, דבק טוב, אור החיים ומשכיל לדוד. כמו כן היו ספרים שנכתבו על פירוש אחר (בדרך כלל רש"י), אך בפועל ביארו כפי הנראה להם תוך השוואה לפירוש רש"י.

יצירת הפרשנות היהודית לתנ"ך התחדשה כבתחילה בתחילת המאה ה-18 בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כמו עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

פרשנות קדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנות פילולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנות ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשני ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשני צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשני פרובאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשני איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשני תימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשני אשכנז

פרשני אלג'יר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשני מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשני סוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשנות החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשנות בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]