ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/ספר הרזים
ספר הרזים הוא ספר השבעות ופעולות מאגיות מתקופת התלמוד, אשר מחברו וזמן כתיבתו המדויק אינם ידועים. הספר פורסם נכון להיום בשתי מהדורות: מהדורת מרגליות בעריכת מרדכי מרגליות, ומהדורת רביגר-שפר בעריכת רביגר ופטר שפר. הספר הושפע רבות מחיבורים מסוימים בספרות ההיכלות והמרכבה אך אינו חלק ישיר ממנה.
תיאור הספר ומבנהו[עריכת קוד מקור]
הספר הוא חיבור הבנוי במתכונת ספרותית נאה, עם פתיחה וחתימה (להבדיל מספרות המאגית היוונית והמצרית) חיבור זה הוא חיבור מקורי עברי, הנתון להשפעתם של הספרות המאגית היוונית ופעמים שהעתיק ממנה קטעים שלמים. אחת ההוכחות לכך שספר זה הוא עברי משמות המלאכים המרובים המוזכרים בו בעברית בסיומת "אל"
על פי המחקר הספר היה נתון להשפעה מאגית של הזרמים מאגיים היוונים והמצריים. אחת ההוכחות שהביאו החוקרים היא תפילה המובאת בספר לאל השמש (הליוס) בלשון יוונית ולאחריה התפילה בעברית, דבר שמוכיח על העתקה מספר מאגי יווני.
תוכן הספר[עריכת קוד מקור]
בספר מובאים מעשי השחתה רבים, לצד הטפה ליראת שמים והרחקה מן החטא כגון לשון הרע וגאווה.
בין מעשה ההשחתה ניתן למנות פעולות להגברת שנאה לגרימת מוות מחלות ועוד.
בספר מובאים לחשים הגורמים להגברת מהירות הסוסים, גירוש רוחות ידיעת עתידות, גרימת אהבה, גם לחשים הגורמים לאדם להיות רואה ואינו נראה ועוד.
בספר מתוארים בפירוט רב שבעת רקיעי השמים ושמות המלאכים והשוטרים שבכל רקיע ורקיע, תוך הבאת מאות שמות של מלאכים הממונים על דברים שונים. לדוגמה המלאך הממונה על הרצת הסוסים קרוי "רהטיאל" ועוזרו סוסיאל.
כמו כן מתוארות בספר פעולות מעשיות הכוללות השבעות מלאכים קמעים וכשפים. ביצוע פעולות אלו מלווה בדרישות טהרה, כגון הישמרות מאשה, הימנעות מאכילת בשר ויין מספר ימי טהרה ועוד. בנוסף, יש לבצע את הכישופים בזמנים מיוחדים דווקא, כגון בגילוי הירח, בשעה פלונית בזריחת השמש ועוד.
בספר מובאת גם עבודה זרה כמו פולחן לצבא השמים כגון ניסוך, הקטרה, שחיטת תרנגול לבן[1] ועוד.
תיאורי רקיעים: בספר מובא תיאור של שבעה רקיעים בסגנון פיוטי:
"שם הרקיע הראשון הנקרא שמים בו מחנות מלאים חמה וכו' ונשמעים לבני אדם בשעת עסקם לכל הלומד לנסך לשמותם ולהזכירם באותותם וכו' ואמור כך: מוסר אני לכם מלאכי אף וחימה את פלוני בן פלוני שתשנקו אותו ותשחיתו אותו ואת מראיהו ותפילוהו במטה"
— רקיע א
זהות מחבר הספר[עריכת קוד מקור]
בהקדמת הספר מובא ציטוט המייחס את כתיבת הספר לרזיאל המלאך. בקצת מכתבי היד של הספר נכתב כי רזיאל המלאך נתנו לנח:
"זה ספר מספרי הרזים שנתן לנוח בן למך בן מתושלח בן חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן בן אנוש בן שת בן אדם מפי רזיאל המלאך בשנת ביאתו לתיבה לפני כניסתו"
בגרסאות אחרות לספר כתוב שנתנו לאדם הראשון.
המחבר מביא בספר הרזים כי ”אלה המלאכים הנשמעים בכל דבר בשנה הראשונה והשנייה למספר חמש עשרה לחשבון מלכי יוון”[2]. תאריך זה מזוהה עם שיטת הספירה של האינדיקציה הקונסטנטינופוליטנית שהונהגה במצרים על ידי אתנסיוס בתחילת המאה הרביעית, ובהמשך אותה המאה הונהג באיטליה וברחבי האימפריה הרומית על ידי קיסר הקיסרות הרומאית המערבית קונסטנטינוס. אליעזר שמשון רוזנטל מסיק על פי זאת כי מחברו חי באמצע המאה הרביעית, או בתחילתה. מרדכי מרגליות, על פי כרוניקות מוקדמות המצביעות על שימוש באינדיקציה זו כבר במאה השלישית, מניח אפשרות שמחבר ספר הרזים חי במאה השלישית[3].
יש המשערים כי מחבר הספר התגורר באלכסנדריה שבמצרים, כך עולה מכתובות המאגיות הכוללות שיתוף של שלשה אמונות יהודית יוונית ומצרית. השערה נוספת היא שהמחבר התגורר בארץ ישראל במקום בו היו גרים יחד יהודים וגויים, השערה זו באה בעקבות לשון העברית הרהוטה שבספר.
מאז חיבורו נעלם הספר עד המאה התשיעית, זמן הפולמוס הקראי של דניאל בן משה אלקומיסי, סלמון בן ירוחם[4] יעקב הקרקסאני המנגחים את הרבנים על שברשותם ספרים מעין אלו. בשנת 1963 החוקר מרדכי מרגליות גילה את הספר בספריית אוניברסיטת קיימברידג', והוציאו לאור בשנת תשכ"ז לאחר שלש שנות מחקר.
השפעת הספר[עריכת קוד מקור]
הספר התקבל אצל חלק מחכמי היהודים והשפיע רבות על ספרות ההיכלות. בספר ההיכלות מובא שמותיהם של שבעת השוטרים ראשי שבעת המחנות של הרקיע הראשון. ובספר שיעור קומה הועתק עניין הרקיע השביעי כולו תוך הרכבה מרקיע רביעי בספר זה. בעיקר השפיע ספר זה על חסידי אשכנז ובראשם רבי אלעזר מוורמייזא מחבר ספר סודי רזיא המעתיק ממנו חלקים שלמים. גם בספר רזיאל המלאך מובאים קטעים שלמים מספר זה.
השפעת הספר ניכרת על ספרות רחבה שהתחברה במאות השנים שלאחר חיבור התלמוד, כגון: ספר חרבא דמשה, ספר אדם, ספר המלבוש (המובא בחלקו בראש ספר רזיאל המלאך). גם מדברי הרמב"ם עולה שהכיר ספר זה, שכן הוא הצריך לקיחת הדס בעת העלאת אוב,[5] ופעולה זו נזכרה אך ורק בספר זה.
ביקורת[עריכת קוד מקור]
מחבר הספר היה בן לעם היהודי שכן אלהי ישראל מובא בספר כאלוהי האלוהים היושב ברקיע השביעי, בספר אף מובא ציטוט המעריך את חכמי ישראל.[6] ברם להשערת מרדכי מרגליות המחבר היה מין, לדעתו ספר זה הוא "ספר כשפים מתקופת התלמוד" כך כתב:
מחברנו חי בעולם המאגיה של היוונים המצרים ורחוק היה מרוחם של חכמינו ז"ל, עד כדי כך שהוא מורה לעבור על הרבה איסורי תורה מפורשים, כמו לשאול באוב ולדרוש אל המתים, או לזבח ולקטר ולנסך למלאכים ורוחות, לשמש ולירח ולכל צבא השמים, ואף יש בו תפילה לאל השמש יוליוס, בלי ספק נחשב ספר זה אצל חז"ל בגדר ספרי מינין וספרי קוסמין והשתדלו לעקור זכרו.
כמו כן תמה על רבנים גדולים שהעתיקו מדבריו בלא לחשוש לאיסורים אלו.
מנגד דעת הרב מנחם מנדל כשר[7] שאפשר להניח שהיה יהודי שומר תורה ומצוות, אלא שאסף בחיבורו מאגיות אסורות, רק לצורך לימוד, שאופן זה מותר על פי ההלכה, אפשרות נוספת מעלה הרב כשר[8] "שאלה הלשונות שיש בהם דרכי עכו"ם כגון הקטרה וניסוך המה הוספות מאחד המעתיקים".
ראו גם[עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- ספר הרזים, עם מבואות והערות מאת מרדכי מרגליות, באתר אוצר החכמה
- פרופסור יוסף דן, אנגלולוגיה, קוסמולוגיה ומאגיה -ספר הרזים, בתוך "תולדות תורת הסוד העברית בעת העתיקה", כרך ג' פרק שלושים ואחד, הוצאת מרכז שז"ר, ירושלים תשס"ט.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ראו משנה, מסכת עבודה זרה, פרק א', משנה ה'
- ^ ספר הרזים, רקיע א', שורה 27–28.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מבוא מאת מרדכי מרגליות, ספר הרזים, ספר הרזים - מהדורת מרגליות, ירושלים תשכ"ז, עמ' 23–26, באתר אוצר החכמה. - ^ בספרו מלחמות ה'
- ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות מדע.משנה תורה לרמב"ם, הלכות מדע, פרק עבודה זרה וחוקות הגויי"ם, הלכות ו'–א'
- ^ רקיע ב, שורה 92
- ^ תורה שלמה, כרך כב, השלמות למילואים עמוד 191
- ^ שם, עמוד 192
קטגוריה:ספרי קבלה קטגוריה:מיתולוגיה יהודית קטגוריה:מאגיה קטגוריה:רוחניות ואמונה קטגוריה:פסאודואפיגרפיה