הליוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
במרכז, הליוס אל השמש רוכב במרכבה רתומה לארבעה סוסים. מתוך רצפת פסיפס בבית הכנסת בבית אלפא.

במיתולוגיה היוונית המוקדמת השמש הואנשה ותוארה כישות בשם הליוס ("שמש" ביוונית), אותה הומרוס משווה לטיטאן היפריון, על אף שבמיתולוגיה יוונית מאוחרת יותר הליוס מתואר כבנם של היפריון ואחותו תאיה. להליוס שתי אחיות, אאוס אלת השחר, וסלנה אלת הלבנה. הליוס רוכב מדי יום לאורך השמיים במרכבה מפוארת רתומה לארבעה סוסים, ואז יכול לראות כל המתרחש על הארץ ולעת לילה הוא שב מן המערב הרחוק אל שוליו המזרחיים של העולם בתוך גביע מוזהב. במיתולוגיה הרומית מקבילו של הליוס הוא סול.

מוצאו של הליוס, בניגוד לרוב האלים הראשיים במיתולוגיה היוונית, הוא אינדו-אירופאי.

הליוס במיתולוגיה היוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור המפורסם ביותר בנוגע להליוס הוא זה של בנו פאיתון ("זורח/נוצץ" ביוונית), שרכב על מרכבת השמש לאובדנו.

הליוס לעתים מתואר עם שם התואר פנופטס, שפירושו "הרואה הכול".

שמות הסוסים שמסיעים את מרכבתו הם פרואיס, אאוס, אאנטון ופלגון.

רודוס הוא אולי המקום היחידי בו הייתה להליוס כת משמעותית של מאמינים, ובעקבות הסרת מצור עז שהטיל על העיר דמטריוס פוליורקטס בשנת 306 לפנה"ס, הזמינו תושבי רודוס פסל ברונזה ענק ממדים של "הליוס הגואל" לכבוד האל המגן על עירם, הוא הקולוסוס של רודוס. הוא מתואר בדרך כלל כנער צעיר אפוף הילה, כשעל ידו כפפת זהב, והוא מחזיק שוט וגלובוס. לרוב הוא מתואר כשהוא רכוב על קוודריגה אשר צוללת במהירות דרך השמיים אל הים. תרנגולים ונשרים מיוחסים אליו.

אנשיו של אודיסאוס שחטו בני בקר מן העדרים המקודשים לו שרעו באי תרינאקיה, אף על פי שאודיסאוס הזהיר אותם לבל ייגעו בבקר המקודש לשמש, ולכן לא שב איש מהם הביתה מלבד אודיסאוס (אודיסיאה XII 419-261).

כאשר הרקולס הלך לאריתיה להשיב את עדרי גריאון, הוא חצה את המדבר הלובי, וכשמאס באל השמש הקופח עליו, איים עליו עם חציו ודרש להשתמש באותו גביע מוזהב, שבו הליוס משתמש לחזור מהמערב למזרח כל לילה. הליוס נענה בחוסר רצון ובעזרת הגביע הגיע הרקולס לאריתיה.

בסיפור אחד, כשאפרודיטה ניהלה רומן עם ארס, בעוד בעלה היה הפייסטוס, הליוס צפה בהם וסיפר על כך להפייסטוס, אשר כלא את שני האוהבים בתוך רשת מזהב והזמין את כל האלים ללעוג להם.

על שמו גם נקראת הבינה המלאכותית הנשגבת המכונה "הליוס" במשחק המחשב העתידני Deus Ex.

אפולו והליוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפולו הסולרי אפוף בהילת הליוס, כפי שהוא נראה על רצפת פסיפס רומאית מהסוף המאה ה-2 לספירה בתוניסיה

הומרוס מתאר את אפולו כאל עם קשת כסופה, ללא שום מאפיינים סולריים.

האזכור הקדום ביותר של זיהוי אפולו כהליוס מופיע בשרידי מחזהו של אוריפידס, פאיתון, בנאום לקראת סופו בו אמו של פאיתון מקוננת על כך שהליוס הרס את ילדה, ועל כך שגברים קוראים לו בצדק אפולו (השם Apollo פירושו Apollon "המשמיד").

עד הזמנים ההלניסטיים אפולו נעשה קשור בצמידות לאל השמש בפולחן.

ההתייחסות אל אפולו כאל השמש הפכה לנפוצה בכתבי פילוסופיים, ומופיעה בכתביהם של פרמנידס, אמפדוקלס, פלוטארכוס ועוד רבים אחרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרהארד פינק, 1993, מי ומי במיתולוגיה היוונית, הוצאת הד ארצי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]