ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רמ"ח איברים
רמ"ח אֵיבָרִים הוא מושג הנזכר בדברי חז"ל, ולפיו ישנם באדם 248 איברים, שהם בגימטריה רמ"ח. מאוחר יותר התברר בגמרא שלגבר יש 248 איברים ואילו לאשה 252.[1] כאשר מתפללים על חולה נהוג לבקש שתהיה לו רפואה שלימה לכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. הביטוי "ברמ"ח איבריו" משמעותו גם שהאדם מלא כולו בעניין או בתוכן מסוים.
מקור הביטוי[עריכת קוד מקור]
הביטוי נזכר במשנה, בעניין טומאת אוהל, שם מונה המשנה 248 איברים שיש להם גם כן עצמות:”מָאתַיִים אֲרְבָּעִים וּשׁמוֹנָה אֵבָרִים בֳּאָדָם, שׁלוֹשִׁים בְּפִיסַת הָרֶגֶל, שִׁישָׁה בְּכָל אֶצְבַּע, עַשָׂרָה בַּקוּרְסָל, שׁנַיִים בַּשׁוֹק, חַמִישָׁה בָּאַרְכּוּבָה, אֶחָד בַּיָרֵך, וּשׁלוֹשָׁה בַּקַטְלִית, אֲחַת עֶשְׂרֵה צְלָעוֹת, שְׁלוֹשִׁים בְּפיסַת הַיָד, שִׁישָׁה בְּכָל אֶצְבַּע, שְׁנַיִים בַּקָנֶה, שְׁנַיִים בַּמַרְפֵּק, אֶחָד בַּזְרוֹעַ, וְאַרבָּעָה בַּכָּתֵף. מֵאָה וְאֶחָד מִזֶה, וּמֵאָה וְאֶחָד מִזֶה. וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר חוּלְיוֹת בַּשִׁדרָה, תִּשׁעָה בָּרֹאשׁ, שְׁמוֹנָה בַּצַוָואר, שִׁישָׁה בְּמַפְתֵחַ שֶׁל לֵב, וַחַמִישָׁה בִּנְקָבָיו...”[2].
על סמך משנה זו חיבר הפייטן רבי אלעזר בירבי קליר את הפיוט "ואתה אזון", הנאמר בקדושה של תפילת מוסף של ראש השנה.
שיטת המנייה[עריכת קוד מקור]
בכלל רמ"ח איברים שמקורם במשנה לא נמנו איברים רבים, כגון לב, ריאות, כליות ועוד, שכן רשימה זו של רמ"ח איברים היא רק של איברים המכילים עצמות. מאידך, הביטוי "רמ"ח איברים" במקורות כולל פעמים רבות גם איברים שאינם מכילים עצמות[3]. בהבנה הפשוטה, שיטת מנייה זו של חז"ל אינה עולה בקנה אחד עם המקובל באנטומיה המודרנית,[4] שכן אם נקביל זאת למספר העצמות (ההשוואה הנהוגה), הרי שעצמותיו של אדם (בוגר) כיום הן 206 (או 205).[5] חוקרים ניסו למצוא מצבים אנטומיים שונים, או לתת פרשנויות שונות לשיטת מניין האיברים שבמשנה, כדי להתאים את המציאות המדעית עם המניין של חז"ל, וקיימות מספר השערות ופרשנויות להתאמת הדברים.[6]
מספר איברים זה שמנו חז"ל הוא ברוב בני אדם, אך יש אנשים שיש להם איברים יתרים, כגון אצבע שישית, או עצמות נוספות, כגון עצם זרוע כפולה וכיוצא באלו[7].
הקבלת האיברים למניין המצוות[עריכת קוד מקור]
ביהדות יש 613 מצוות מדאורייתא, המכונות, בדרך הגימטריה, תרי"ג מצוות. 248 מתוכן, רמ"ח, הן מצוות עשה, ו-365, שס"ה, הן מצוות לא תעשה. בספרות חז"ל מופיע קשר בין רמ"ח האיברים לבין רמ"ח מצוות העשה
בספרות היהודית ישנה אף הרחבה לרעיון זה, האומרת כי לכל מצווה קשר והשפעה על איבר מסוים (כמו גם כל עבירה מול יום בשנה). כך נאמר במדרש משלי: ”ישראל על רמ"ח מצות עשה, כנגד רמ"ח איברים שבאדם, כל אבר ואבר אומר לו לאדם, בבקשה ממך עשה בי מצוה זו, ושס"ה מצות לא תעשה כנגד ימות החמה, וכל יום ויום אומר לאדם אבקש ממך שלא תעשה בי עבירה זו”.[8][9] מאוחר יותר, הוזכרו בספרות היהודית הקבלות בין מצוות לאיברים ספציפיים.
ראו גם[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- יהודה לייב קצנלסון, "רמ"ח איברים - פרקים אחדים ממשנת יצירה", בתוך: התלמוד וחכמת הרפואה, ברלין, תרפ"ח, עמ' 303-234.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- מהם רמ"ח האיברים? מאת בלדד השוחי
- מאיר בר-אילן, הרפואה בארץ-ישראל במאות הראשונות לספירה, קתדרה 91, ניסן תשנ"ט, עמ' 78-31
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף מ"ה, עמוד א'.
- ^ משנה, מסכת אהלות, פרק א', משנה ח'.
- ^ ראו לדוגמה תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ב, עמוד ב': ”ולבסוף המליכו על רמ"ח איברים אלו הן: שתי עינים, ושתי אזניים, וראש הגויה”. וראו רבי יהודה הלוי, ספר הכוזרי, מאמר רביעי, כ"ה: ”אולם הספק המתעורר כאן הוא במניין האיברים לא הוזכר הלב, שהוא ראש האיברים, וכן לא הוזכרו קרום הסרעפת וקרום הריאה” וכו', ולא הביא ביאור לפתרון הדבר. וראו עוד הרב אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ב', ירושלים תשס"ו, ערך איברים ורקמות, הערה 7, עמ' 66-65, וערך ברכות ותפלות, הערה 73.
- ^ האוניברסיטה הפתוחה, מבוא למדעי החיים, יחידה שלוש, עמוד 15. מהדורה שנייה, 1985.
- ^ E.A. April,, Anatomy, ניו יורק 1983, עמ' 13. ראו גם ערך שלד.
- ^ ראו שד"ל, כרם חמד, גיליון 7, פראג, תר"ג, עמ' 45-42; יהודה לייב קצנלסון, "רמ"ח איברים - פרקים אחדים ממשנת יצירה", בתוך: התלמוד וחכמת הרפואה, ברלין תרפ"ח, עמ' 303-234; אברהם גולדברג, מסכת אוהלות - מהדורה מדעית, ירושלים, תשט"ו, עמ' 11-9; Preuss J, Biblical and Talmudic Medicine,trans. by F. Rosner, עמ' 60–67; רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, Judaism - Law and Ethics, לונדון 1974, עמ' 158; ד"ר דוד מרגלית, מנין המצות והאיברים והגידים שבגוף, בתוך: סיני, גיליון מ', תשי"ז, עמ' צ"ו-ק"ב; ראובן קיפרווסר, "רמ"ח איברים – עיון במשנה אהלות א, ח", בתוך: בד"ד, גיליון 8, תשנ"ט, עמ' 29, ואילך; מאיר בר-אילן, "הרפואה בארץ-ישראל במאות הראשונות לספירה", בתוך: קתדרה, גיליון 91, תשנ"ט, עמ' 78-31; ראו עוד הרב אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ב', ירושלים תשס"ו, ערך איברים ורקמות, הערה 7, עמ' 66-65.
- ^ ראו מסכת בכורות, דף מ"ה, עמוד א', ורבנו גרשום שם; משנה תורה לרמב"ם, הלכות טומאת מת, פרק ב', הלכה ח'. ראו עוד הרב אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ב', ירושלים תשס"ו, ערך איברים ורקמות, הערה 8, עמ' 65.
- ^ מדרש משלי (מהדורת שלמה בובר), פרשה לא, סימן כט.
- ^ בסגנון דומה, אך שונה, מופיעים הדברים בילקוט שמעוני (משלי רמז תתקלז): ”אמר רבי אחא: רמ"ח מצות עשה בתורה כנגד רמ"ח אברים שבאדם, שכל אבר ואבר צווח על האדם "עשה בי מצוה שתחיה בזכותה ותאריך ימים". ושס"ה מצות לא תעשה כמנין ימות החמה, שכל יום משעה שהחמה זורחת עד שהיא שוקעת צווחת ואומרת לאדם "גוזרני עליך שלא תעבור בי עבירה ואל תכריע אותי ואת כל העולם לכף חובה"”.