ולדימיר איביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר איביץ'
מידע אישי
לידה 7 במאי 1977 (בן 46)
זרניאנין שביוגוסלביה
(כיום בסרביה)
גובה 1.91 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1994–1998
1998–2004
2004–2005
2005–2007
2007–2008
2008–2012 		פרולטר זרניאנין
פרטיזן בלגרד
בורוסיה מנשנגלדבך
א.א.ק. אתונה
אריס סלוניקי
פאוק סלוניקי 		67 (7)
133 (64)
4 (1)
56 (9)
29 (5)
103 (20)
נבחרת לאומית כשחקן
2001–2004 נבחרת סרביה ומונטנגרו בכדורגל סרביה ומונטנגרו 8 (0)
קבוצות כמאמן
2013–2016
2016–2017
2018–2020
2020
2022–2023
2023–2024 		פאוק סלוניקי (נוער)
פאוק סלוניקי
מכבי תל אביב
ווטפורד
מכבי תל אביב
קרסנודאר
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולדימיר איביץ' (בסרבית-קירילית: Владимир Ивић; נולד ב-7 במאי 1977 בזרניאנין שביוגוסלביה) הוא כדורגלן עבר סרבי, אשר שיחק בעמדת הקשר ההתקפי. כיום משמש כמאמן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

איביץ' התחיל לשחק כדורגל מקצועי בפרולטר זרניאנין, וערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת בגיל 17 בעונת 1994/1995. בינואר 1998 עבר לפרטיזן בלגרד, שם שיחק שש שנים וזכה בשלוש אליפויות ושני גביעים. את הופעת הבכורה שלו בליגת האלופות ערך בעונת 2003/2004, ולאחר עזיבתו של סאשה איליץ' הוא מונה לקפטן הקבוצה. ב-133 משחקים הבקיע 64 שערים. לאחר מכן עבר לגרמניה וחתם בבורוסיה מנשנגלדבך אך לא הצליח להשתלב במועדון, ובשנת 2005 עבר ליוון ושם שיחק בא.א.ק. אתונה, אריס סלוניקי ופאוק סלוניקי עד לפרישתו ב-2012.

איביץ' ערך שמונה הופעות במדי נבחרת סרביה ומונטנגרו בין השנים 2001–2004. את הופעת הבכורה שלו ערך במונדיאל 2002, כשהחליף את דיאן סטנקוביץ' במשחק מול שווייץ.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2013 החל איביץ' לאמן את קבוצת הנוער של פאוק סלוניקי, וכבר בשנה הראשונה הוביל את הקבוצה לתואר. במרץ 2016 מונה איביץ' למאמן הקבוצה הבוגרת של המועדון, ובשנת 2017 זכה עמה בגביע היווני.

ב-31 במאי 2018 מונה למאמן מכבי תל אביב.[1] בקיץ של אותה העונה, לא הצליח איביץ' להביא את מכבי תל אביב לשלב הבתים של הליגה האירופית, לאחר הפסד לקבוצת סרפסבורג 08. ב-26 בספטמבר 2018 זכתה מכבי בגביע הטוטו. לאחר מכן, מכבי תל אביב זכתה באליפות אשר הצליחה לשבור שיאים רבים. בסיום העונה נבחר על ידי ארגון השחקנים והמאמנים כ"מאמן העונה".[2]

עונה לאחר מכן זכה איביץ' בפעם השנייה ברציפות באליפות, כשאחריה הודיע על כוונתו לעזוב את מועדון הכדורגל מכבי תל אביב.

ב-15 באוגוסט 2020 חתם בווטפורד. ב-19 בדצמבר 2020 פוטר מתפקידו.

ב-12 ביוני 2022 מונה לקדנציה שנייה למאמן מכבי תל אביב. ב-3 בינואר 2023, בתום משחק רבע גמר גביע המדינה בה ניצחה הקבוצה 5-0 את בני סכנין, פורסמה הודעה בה הקבוצה מודיעה על כך שחוזהו של איביץ' הותר.[3]

ב-4 בינואר 2023, חתם איביץ׳ בקרסנודאר מליגת העל הרוסית.[4] הוא הצליח להוליך את הקבוצה לגמר הגביע הרוסי בכדורגל והוכתר פעמיים למאמן החודש במהלך עונת 2023/2024. למרות שהוביל את הקבוצה למקום השני לאחר 20 מחזורים, נקודה אחת פחות מזניט סנקט פטרבורג המוליכה, פוטר.[5]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטיזן בלגרד

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאוק סלוניקי
מכבי תל אביב
ווטפורד
קרסנודאר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולדימיר איביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה שיינמן, ולדימיר איביץ' הוצג במכבי ת"א: "הגעתי למועדון הגדול בישראל", באתר ynet, 31 במאי 2019
  2. ^ סיבה לחייך: ולדימיר איביץ' מאמן העונה של ONE, באתר ONE‏, 6 במאי 2019
  3. ^ מכבי סיכמה עם ולדימיר איביץ' על התרת חוזהו, באתר מכבי תל אביב, ‏3 בינואר 2023
  4. ^ גידי ליפקין, ‏רשמית: קרסנודאר הודיעה על מינוי איביץ' למאמן, באתר ONE‏, 4 בינואר 2023
  5. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, דרמה ברוסיה: מדוע ולאדן איביץ' פוטר מקרסנודאר?, באתר וואלה!‏, 13 במרץ 2024
מאמני מכבי תל אביב
גור-אריה • רוטנר • פולק (1934–1939) • נמש (1939) • וייס (1939–1941) • פולק (1941–1947) • הס (1947) • בית הלוי (1947–1952) • מכליס (1952–1953) • בית הלוי (1953–1957) • טסלר (1957–1959) • מרימוביץ' (1959–1961) • מולנר (1961–1962) • חליבנר (1962) • סטנקוביץ' (1962) •בית הלוי וסטנקוביץ' (1962–1964) • א. שפיגל (1966–1967) • ארליך (1967) • חליבנר (1967–1968) • מרימוביץ' (1968–1969) • שווייצר (1969–1970) • חליבנר (1970–1971) • שניאור (1971–1972) • מרימוביץ' (1972–1973) • שניאור (1973–1975) • גרונדמן (1975–1978) • בכר (1978–1979) • רוזן (1979–1980) • זלצר (1980–1981) • גרונדמן (1981–1982) • בכר (1982) • שווייצר (1982–1983) • שניאור (1983–1985) • שנהר (1985–1987) • ג. שפיגל ובר-נור (1987–1988) • מרימוביץ' (1988–1989) • בכר (1989–1990) • רוזן (1990–1991) • גרנט (1991–1995) • קשטן (1995–1996) • גרנט (1996–2000) • שרף (2000) • לוין (2000–2002) • קלינגר (2002–2005) • קאנן (2005–2006) • כהן (2006–2007) • לוין (2007–2008) • בן שמעון (2008) • בלבול (2008–2009) • נמני (2009–2010) • מזרחי (2010–2011) • איוניר (2011) • לוין (2011–2012) • גארסיה (2012–2013) • סוזה (2013–2014) • גארסיה (2014) • אייסטאראן (2014–2015) • יוקאנוביץ' (2015) • בוס (2016) • ארבלדזה (2016–2017) • קרויף (2017) • וידיגל (2017) • קרויף (2017–2018) • איביץ' (2018–2020) • דוניס (2020) • ואן לוון (2020–2021) • יצחקי (2021) • קרסטאיץ' (2021–2022) • איביץ' (2022–2023) • קראנקה (2023) • קין (2023–)
מאמני הקבוצה הזוכה באליפות ישראל בכדורגל
1950: בית הלוי • 1952: בית הלוי • 1954: בית הלוי • 1955: וארון • 1956: בית הלוי • 1957: יאזבנצ'יק • 1958: טסלר • 1959: גיבונס • 1960: גיבונס • 1961: מולנר • 1962: יובנוביץ' • 1963: יובנוביץ' • 1964: שוייצר • 1965: שניאור • 1966: שוייצר • 1968: חליבנר • 1969: רוזנבוים • 1970: שוייצר • 1971: שוייצר • 1972: שניאור • 1973: שפיגל • 1974: רדלר • 1975: לבקוביץ' • 1976: לבקוביץ' • 1977: גרונדמן • 1978: פרלמן • 1979: ניסים בכר • 1980: גרונדמן • 1981: שוייצר • 1982: קשטן • 1983: שפיגלר • 1984: שרף • 1985: שרף • 1986: שוייצר • 1987: קשטן • 1988: שניאור • 1989: לבקוביץ' • 1990: שפיגל • 1991: שרף • 1992: גרנט • 1993: קשטן • 1994: שפיגל • 1995: גרנט • 1996: קשטן • 1997: אלי כהן (השריף) • 1998: קשטן • 1999: גוטמן • 2000: קשטן • 2001: גרנט • 2002: גרנט • 2003: קלינגר • 2004: רוני לוי • 2005: רוני לוי • 2006: רוני לוי • 2007: מזרחי • 2008: שום • 2009: אלישע לוי • 2010: גוטמן • 2011: אלישע לוי • 2012: בן שמעון • 2013: גארסיה • 2014: סוזה • 2015: אייסטאראן • 2016: ברק בכר • 2017: ברק בכר • 2018: ברק בכר • 2019: איביץ' • 2020: איביץ' • 2021: ברק בכר • 2022: ברק בכר • 2023: ברק בכר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ולדימיר_איביץ%27&oldid=38238182"