מוטי איוניר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוטי איוניר
אין תמונה חופשית
מידע אישי
תאריך לידה 18 במרץ 1964
מקום לידה תל אביב שבישראל
עמדה קשר
מועדוני נוער
מכבי תל אביב
מועדונים כשחקן
1981 - 1986
1986 - 1988
1988 - 1990
1990 - 1991
1991 - 1992
1992
1992 - 1993
1993 - 1994
1994 - 1995
1995 - 1996
מכבי תל אביב
רודה
מכבי תל אביב
מכבי נתניה
בני יהודה
הפועל חיפה
הפועל פתח תקווה
מכבי עירוני אשדוד
שמשון תל אביב
צפרירים חולון
162 (33)
27 (3)
65 (10)
22 (10)
29 (11)
12 (2)
17 (1)
29 (3)
21 (3)
7 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1986 - 1992 ישראל 18 (1)
קבוצות כמאמן
1997 - 1999
1999 - 2000
2000
2000 - 2001
2001 - 2002
2003 - 2006
2006 - 2008
2008 - 2010
2010 - 2011
2011
בית"ר באר שבע
מכבי נתניה
הפועל באר שבע
הפועל כפר סבא
הפועל רמת גן
מ.כ. נצרת עילית
נבחרת נערים א'
הנבחרת הצעירה
נבחרת נערים ב'
מכבי תל אביב

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

מוטי איוניר (נולד ב-18 במרץ 1964) הוא מאמן כדורגל וכדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום המנהל המקצועי במחלקת הנוער של הפועל באר שבע. משחקניה הבולטים של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל בשנות ה-80. הוא נודע כשחקן התקפי, פיזי מאוד ובעל בעיטה חזקה במיוחד. גם כמאמן בולט איוניר כמאמן דעתן וחסר פשרות[דרוש מקור].

אביו, אברהם איוניר, היה בעבר מנהל קבוצת מכבי תל אביב‏[1].

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוניר גדל בקבוצות הילדים, הנערים והנוער של מכבי תל אביב. בגיל 17 עלה לקבוצה הבוגרת בה שיחק במשך 9 שנים, למעט עונת 1986/1987 בה שיחק בקבוצת רודה ההולנדית. במהלך עונת 1987/1988 שב איוניר למכבי מהולנד ואף זכה עימה בשני גביעי מדינה. ב-1990 עבר למכבי נתניה, וממנה נדד לקבוצות נוספות, בניהן בני יהודה, הפועל חיפה, הפועל פתח תקווה, מכבי עירוני אשדוד, שמשון תל אביב והפועל צפרירים חולון.

איוניר זומן לראשונה לנבחרת ישראל ב-1986 ונמנה בשורותיה עד שנת 1992, והוא חבר בהיכל התהילה של הכדורגל הישראלי.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 החל בקריירת אימון. בשנתו הראשונה נחל הצלחה מסחררת בקבוצת בית"ר באר שבע, אותה העלה מהליגה השלישית, אז ליגה א' לליגה השנייה, אז הליגה הארצית.

לאחר מכן אימן את מכבי נתניה, הפועל באר שבע, הפועל כפר סבא והפועל רמת גן, ממנה פוטר חודש לפני סיום העונה. את העונה שלאחר מכן החל איוניר כמאמן הכח רמת גן אך עזב אותה בתחילת העונה לאחר שהוחלט להורידה לליגה השלישית בעקבות קשייה הכלכלים. בעונת 2003/2004 חתם איוניר במ.כ. נצרת עילית, אותה העלה מהליגה השנייה לליגת העל לראשונה בתולדותיה. בעונתה הראשונה בליגה הבכירה הפתיעה נצרת עילית כשסיימה במקום החמישי אך עונתו השלישית של איוניר בקבוצה לא הייתה מוצלחת והקבוצה סיימה במקום ה-11 וירדה חזרה לליגה הלאומית.

ביולי 2006 מונה איוניר למאמן נבחרת נערים א' של ישראל, וביוני 2008 קודם לתפקיד מאמן הנבחרת הצעירה. כמאמן הנבחרת הצעירה הוביל אותה למשחקי הפלייאוף על העלייה לאליפות אירופה עד גיל 21, בהם הודחה הנבחרת במפגש כפול על ידי נבחרתה של איטליה. איוניר המשיך לאמן את הנבחרת הצעירה גם במוקדמות יורו 2011 אך הוחלף לקראת סוף הקמפיין על ידי גיא לוזון. בתחילתה של עונת 2010/2011 שימש איוניר כסקאוט של נבחרת ישראל הבוגרת וכן מאמן נבחרת נערים ב'.

ב-9 בינואר 2011 מונה איוניר למאמן מכבי תל אביב כאשר הקבוצה דורגה במקום השלישי בטבלה שבו גם סיימה את העונה. את עונת 2011/12 פתחה מכבי בצורה טובה כשהעפילה לליגה האירופית וניצחה בארבעת משחקי הליגה הראשונים. אולם בהמשך העונה חלה ירידה ביכולת הקבוצה, ולאחר רצף הפסדים שדרדר אותה למקום ה-9 בטבלה בתום המחזור ה-14, פוטר איוניר מתפקידו ב-5 בדצמבר 2011.

ב-22 במאי 2013 מונה איווניר למנהל המקצועי במחלקת הנוער של הפועל באר שבע.

בשנים בהן לא אימן, שימש פרשן ספורט בערוצי הטלוויזיה הישראליים, בין היתר בערוץ 2 לצידו של השדר יורם ארבל, ולאחר מכן גם בערוץ הספורט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשר גולדברג, דני דבורין, מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות, הוצאת מדיה, 2006, עמ' 208.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏משה שיינמן, איוניר: "אני רוצה להקדיש ניצחון לאבא שלי", באתר ynet‏, 25 באוגוסט 2011