יצחק שום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק שום
אין תמונה חופשית
מידע אישי
תאריך לידה 1 בספטמבר 1948 (בן 66)
מקום לידה קישינב, ברית המועצות
עמדה קשר
מועדוני נוער
1957 - 1965 הפועל כפר סבא
מועדונים כשחקן
1965 - 1983 הפועל כפר סבא 273 (29)
נבחרת לאומית כשחקן
1969 - 1981 ישראל 78 (10)
קבוצות כמאמן
1985 - 1986
1990 - 1991
1992 - 2001
1998 - 2000
2001 - 2002
2002 - 2003
2003 - 2005
2005
2005 - 2006
2006 - 2007
2007 - 2008
2009 - 2010
2010 - 2011
מכבי שעריים
בית"ר תל אביב
נבחרת ישראל (עוזר מאמן)
הנבחרת הצעירה
הפועל כפר סבא
מכבי חיפה
פנאתינייקוס
ליטקס לובץ'
אלניה ולדיקווקז
הפועל תל אביב
בית"ר ירושלים
בית"ר ירושלים
אלקי לרנקה

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

יצחק שום (נולד ב-1 בספטמבר 1948 בקישינב, ברית המועצות, כיום מולדובה) הוא מאמן כדורגל ישראלי, מבכירי הכדורגלנים בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים ומבכירי המאמנים בתחילת המאה ה-21. בגיל עשר שום עלה ממולדובה, בשעה שהייתה חלק מברית המועצות, ושיחק מ-1965 עד 1983 בקבוצת הפועל כפר סבא.

בנו, עידן שום, היה כדורגלן גם כן.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שום שיחק לאורך כל הקריירה בקבוצת הפועל כפר סבא ואף שימש בה כקפטן. הוא עלה לקבוצת הבוגרים של הפועל כפר סבא בגיל שש עשרה וחצי, ובעונת 1974/1975 זכה עם קבוצתו בגביע המדינה, לאחר ניצחון בגמר על בית"ר ירושלים בתוצאה 1-3. שום, שכבש את השער השלישי, תרם רבות לניצחון קבוצתו. בעונת 1979/1980 זכה עם קבוצתו בגביע שני אחרי הניצחון על מכבי רמת עמידר בתוצאה 1-4. עונת 1981/1982 הייתה עונת השיא של שום שכבש שער אחד ובישל 9 נוספים. בשנה זו, זכתה הפועל כפר סבא באליפות המדינה.

מסוף שנות השישים ועד תחילת שנות השמונים היה שום שחקן קבוע בהרכב נבחרת ישראל. הוא הופיע במדי הנבחרת בשתי אולימפיאדות - אולימפיאדת מקסיקו (1968) ואולימפיאדת מונטריאול (1976). שום היה שותף לחולית הקישור בהופעתה של הנבחרת בטורניר הגביע העולמי במקסיקו ב-1970. הוא כונה אז על ידי העיתונות בישראל "השין השלישי" מאחר שהשלים בחולית הקישור את "צמד השינים" (מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל) שהיו אחראים על החלק ההתקפי בזמן ששום שיחק כקשר הגנתי וזכה לשבחים רבים על משחקו בטורניר. בסך הכול רשם שום 78 הופעות בינארציות שבהן הבקיע עשרה שערים. במשך מספר שנים נשא שום את סרט הקפטן של הנבחרת. פעילות זו הקנתה לו הישג מיוחד: הוא הכדורגלן היחיד שנמנה עם סגל הנבחרת בכל שלושת הטורנירים הגדולים שבהם השתתפה: שתי האולימפיאדות ומונדיאל.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1985/1986 אימן את מכבי שעריים כששיחקה בליגה הלאומית (אז הליגה הבכירה) אך פוטר באמצע העונה, בעונת 1990/1991 אימן שום את בית"ר תל אביב והוביל אותה למקום השלישי בפלייאוף העליון של הליגה הלאומית (אז הליגה הבכירה) כאשר בדרך הוא מנחיל הפסד ביתי ראשון למכבי חיפה של שלמה שרף שבסופו של דבר זכתה באליפות.

שום עבד לצדו של שלמה שרף כעוזר מאמן נבחרת ישראל החל משנת 1992 ועד שנת 1999 ועוד שנתיים נוספות כעוזרו של ריצ'רד נילסן, ובמקביל שימש גם כמאמן הנבחרת הצעירה. בזמן כהונתו כעוזר מאמן העפילה הנבחרת למשחקי הפלייאוף של מוקדמות יורו 2000, הישג השיא שלה (נכון ל - 2013) מאז הצטרפה לאופ"א, אך הודחה על ידי דנמרק.

בעונת 2001/2002 עבר שום לאמן את הפועל כפר סבא, קבוצת נעוריו, בליגה הלאומית (הליגה השנייה), והעלה אותה לליגת העל. בתום אותה עונה, מונה לאמן את מכבי חיפה במקומו של אברהם גרנט שמונה למאמן נבחרת ישראל. בעונת 2002/2003 הוביל שום את מכבי חיפה להישג מרשים - העפלת קבוצה, לראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי, לשלב הבתים של ליגת האלופות. במסגרת הטורניר הוביל שום את חיפה בין היתר לניצחון 0-3 על מנצ'סטר יונייטד האנגלית, וכן ניצחון 0-3 על אולימפיאקוס היוונית.

ב-16 באוקטובר 2002 הורשע שום בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל בישראל, בשל חוזה כפול שנחתם בינו לבין בעלי הפועל כפר סבא, אלי טביב, וספג קנס של עשרת אלפים שקל והרחקה על תנאי לשנה מכל תפקיד למשך שנתיים. הדיין חיים אלחדיף ציין כי "מדובר באחת העבירות החמורות של תקנון הרשות לבקרת התקציבים ועונש על תנאי כפי שהציעה הבקרה אינו משקף את חומרת המעשה". בעקבות המקרה הופחתו ממאזנה של הפועל כפר סבא 3 נקודות בפועל ו-4 נקודות על תנאי, בנוסף לקנס כספי בסך 50,000 ש"ח‏[1].

הישגיו של שום בליגת האלופות צדו את עיניהם של מועדונים באירופה, ולקראת עונת 2003/2004, חתם בקבוצת פנאתינייקוס היוונית, עימה זכה בדאבל לאחר שבע שנים שהקבוצה לא זכתה בתארים. שום היה למאמן הכדורגל הישראלי הראשון שזוכה בתואר בליגה אירופית (והיחיד עד לעונת 2011/2012, עת אברהם גרנט זכה באליפות סרביה עם פרטיזן בלגרד, אלא שהוא אימן אותה רק בחציה השני של העונה). בעונת 2004/2005 המשיך לאמן את פנאתינייקוס תוך כדי שהוא מעפיל בפעם השלישית ברציפות לשלב הבתים של ליגת האלופות אך פוטר באמצע העונה לאחר סכסוך עם מנכ"ל הקבוצה.

לאחר שעזב את יוון עבר לאמן בבולגריה את קבוצת ליטקס לובץ'. במאי 2005 התפטר שום מתפקידו, וביוני חתם בקבוצה הרוסית אלניה ולדיקווקז, אך עזב בספטמבר 2005 עקב מחלוקת בינו לבין ההנהלה.

בעונת 2006/2007 התמנה שום למאמן הפועל תל אביב, בעקבות מעברו של מאמנה הקודם של הקבוצה, דרור קשטן, לנבחרת ישראל, והוביל אותה לשלב הבתים של גביע אופ"א לראשונה בתולדותיה. למרות זאת שום פוטר באמצע העונה לאחר שנתגלעו מחלוקות בינו ובין מנהלי הפועל תל אביב.

בעונת 2007/2008 החל שום לאמן את בית"ר ירושלים. הקבוצה לא הצליחה להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שהפסידה לפ.צ. קופנהגן הדנית בסיכום שני מפגשים. ב-13 במאי 2008 זכה עם בית"ר ירושלים בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר, בבעיטות הכרעה בתוצאה 4:5. ארבעה ימים לאחר מכן זכה עימה באליפות ליגת העל ובכך השלים דאבל שני בקריירת האימון שלו. אולם, בתחילת העונה הבאה, כשלה בית"ר פעם נוספת בהדרכתו להעפיל שלב במוקדמות ליגת האלופות. הקבוצה נחלה הפסד 0 - 5 לוויסלה קרקוב לאחר ניצחון במפגש הראשון באצטדיון טדי. ב-3 בספטמבר 2008, מספר ימים לאחר המחזור הראשון בליגה שבו סיימה בית"ר בתיקו 0 - 0 עם בני סכנין, פוטר שום מבית"ר ירושלים ובמקומו מונה ראובן עטר.

בסוף עונת 2008/2009, לאחר שלא אימן במשך עונה אחת, התמנה למאמן בית"ר ירושלים לקדנציה שנייה. בעונת 2009/2010 זכה עם בית"ר בגביע הטוטו השני של המועדון והראשון שלו כמאמן. עם זאת, לא הצליח להביא את הקבוצה להישגים בליגת העל, ולאחר הפסד ליגה להפועל חיפה הודיעה הנהלת הקבוצה על הפסקת עבודתו ועל מינוי עוזר המאמן דוד אמסלם כמחליפו‏[2].

באוקטובר 2010 שום חתם על חוזה לאמן את קבוצת אלקי לרנקה הקפריסאית, ובתום עונה אחת סיים את תפקידו במועדון.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן
כמאמן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]