ולדימיר ארנולד
| ולדימיר ארנולד Владимир Арнольд 1937 – 2010 |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||
| גילוי משפט קולמוגורוב-ארנולד-מוזר המטפל בתורת היציבות של מערכות המילטוניות. תרם רבות במספר תחומים לרבות: תורת המערכות הדינמיות, תורת הקטסטרופות, טופולוגיה, גאומטריה אלגברית, מכניקה קלאסית ותיאורית הסינגולריות | ||||||||
|
||||||||
ולדימיר ארנולד (רוסית: Владимир Игоревич Арнольд; נולד ב-12 ביוני 1937 ב אודסה, ברית המועצות; נפטר ב-3 ביוני 2010), היה מתמטיקאי רוסי. ידוע בעיקר בזכות משפט קולמוגורוב-ארנולד-מוזר המטפל בתורת היציבות של מערכות המילטוניות. אך תרם רבות במספר תחומים לרבות: תורת המערכות הדינמיות, תורת הקטסטרופות, טופולוגיה, גאומטריה אלגברית, מכניקה קלאסית ותיאורית הסינגולריות. בשנת 1957 הציג את הפתרון לבעיה השלוש-עשרה של הילברט.
ביוגרפיה [עריכה]
כבר בגיל 20, כתלמידו של אנדריי קולמוגורוב באוניברסיטת מוסקבה הצליח להוכיח שכל פונקציה רציפה בעלת מספר משתנים, ניתן להציג כהרכבה של מספר סופי של פונקציות בשני משתנים ובכך לפתור את הבעיה ה-13 של הילברט.
את לימודיו באוניברסיטת מוסקבה הוא השלים בשנת 1959, קיבל שם תואר פרופסור בשנת 1965 ועבד באוניברסיטה עד שנת 1986. עבר לעבוד במכון סטקלוב למתמטיקה והתקבל כחבר באקדמיה הרוסית למדעים בשנת 1990.
זוקפים לזכותו של ארנולד את הפיכת הטופולוגיה הסימפלקטית לענף נפרד. השערת ארנולד על מספר נקודות השבת של סימפלקטומורפיזמים המילטוניים דחפה לפיתוח הומולוגיית פלור.
ארנולד ידוע בסגנון כתיבה בהיר. הוא הצליח לשלב הסברים אינטואיטיביים בנושאים מתמטיים, ובכך יצר סגנון הוראה מיוחד. בהרבה מהספרים שהוא כתב, הוא הצליח להסביר נושאים מתמטיים בעזרת גישה גאומטרית, לדוגמה למשוואות דיפרנציאליות רגילות. יש הטוענים כי השיטה של ארנולד מסבירה את העקרונות של התאוריה, אבל לא מספקת הוכחה של ממש. ארנולד היה מבקר חריף של המגמה להפשטה במתמטיקה, זו המיוצגת בעיקר על ידי אסכולת בורבאקי. עבד עד יום מותו ב-(2010), כמרצה במכון סטקלוב במוסקבה, ובאוניברסיטת דופין פריז. נכון ל-2006, היה לארנולד את מדד הציטוטים הגבוה ביותר בין המדענים הרוסיים וה-h-index שלו עומד על 40. בין תלמידיו הבולטים ניתן לציין את אלכסנדר גיבנטל וויקטור ואסילייב.
ארנולד נפטר ב-3 ביוני 2010 בפריז, ממחלת דלקת הצפק (peritonitis), ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-73.
פרסים ותוארי כבוד [עריכה]
- פרס לנין בשנת 1965 יחד עם אנדריי קולמוגורוב
- פרס קראפורד במתמטיקה בשנת 1982 יחד עם לואיס נירנברג
- פרס הארווי בשנת 1994
- פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית בשנת 2001
- פרס וולף במתמטיקה בשנת 2001
- פרס הפדרציה הרוסית בשנת 2007
- פרס שאו במתמטיקה בשנת 2008
האסטרואיד 10031 Vladarnolda, נקרא על שמו.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- עמוד הבית של ולדימיר אנולד
- הדף האישי של ולדימיר ארנולד
- קורות חיים קצרים של ארנולד
- על לימוד מתמטיקה, טקסט המדבר על גישתו של ארנולד להוראת המתמטיקה
- תלמידו של ולדימיר ארנולד מספר על האדם והמתמטיקאי
- גנאלוגיה מתמטית של ולדימיר ארנולד, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
