פרס וולף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרס וולף הוא פרס המוענק בישראל, מאז שנת 1978, לאנשי מדע ולאמנים נודעים מכל רחבי העולם, "בעד הישגיהם למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלי הבדל אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית".‏‏‏[1]

מדי שנה מוענקים חמישה או שישה פרסים בתחומים הבאים:

הפרס בכל תחום הוא בסך מאה אלף דולר, והזוכים נבחרים על ידי ועדת מומחים בינלאומית המתמנה מדי שנה.

את הפרס מעניקה "קרן וולף", שנוסדה בשנת 1976 על ידי ד"ר ריקרדו וולף, ממציא, דיפלומט ונדבן, ואשתו, פרנסיסקה סובירנה-וולף (1900-1981) אשר תרמו 10 מיליון דולר לשם הקמת הקרן. במשך השנים נתרמו סכומים נוספים לקרן.

כללי הענקת הפרס קבועים בחוק קרן וולף, שאושר בכנסת בשנת 1975. לפי החוק, ישמש שר החינוך והתרבות בתפקיד יושב ראש מועצת הקרן, והקרן תהיה נתונה לביקורת מבקר המדינה.

פרס וולף בכימיה ובפיזיקה נחשב בעיני רבים לפרס השני ביוקרתו לאחר פרס נובל ולשלישי בחשיבותו ברפואה לאחר פרס נובל ופרס לסקר. עד ליסודו של פרס אבל במתמטיקה, פרס וולף היה המקביל הקרוב ביותר לפרס נובל במתמטיקה, משום שמדליית פילדס, היוקרתית יותר, מוענקת רק אחת לארבע שנים ורק לצעירים עד גיל 40. פרס וולף לחקלאות נחשב כמקביל בחשיבותו לפרס נובל בתחום זה.

הקרן מעניקה גם מלגות לסטודנטים מצטיינים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בארץ לקראת תואר שלישי, וכן מלגות נוספות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]