פרס וולף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס וולף הוא פרס המוענק בישראל, מאז שנת 1978, לאנשי מדע ולאמנים נודעים מכל רחבי העולם, "בעד הישגיהם למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלי הבדל אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית".[1]
מדי שנה מוענקים חמישה או שישה פרסים בתחומים הבאים:
- במדע ניתן הפרס בתחומים: חקלאות, כימיה, מתמטיקה, רפואה ופיזיקה.
- באמנות ניתן הפרס בתחומים: אדריכלות, מוזיקה, ציור ופיסול.
הפרס בכל תחום הוא בסך מאה אלף דולר, והזוכים נבחרים על ידי ועדת מומחים בינלאומית המתמנה מדי שנה.
את הפרס מעניקה "קרן וולף", שנוסדה בשנת 1976 על ידי ד"ר ריקרדו וולף, ממציא, דיפלומט ונדבן, ואשתו, פרנציסקה סובירנה-וולף.
כללי הענקת הפרס קבועים בחוק קרן וולף, שאושר בכנסת בשנת 1975. לפי החוק, ישמש שר החינוך והתרבות בתפקיד יושב ראש מועצת הקרן, והקרן תהיה נתונה לביקורת מבקר המדינה.
פרס וולף בכימיה ובפיזיקה נחשב בעיני רבים לפרס השני ביוקרתו לאחר פרס נובל, וברפואה, לשלישי בחשיבותו לאחר פרס נובל ופרס לאסקר. עד ליסודו של פרס אבל במתמטיקה, פרס וולף היה המקביל הקרוב ביותר לפרס נובל במתמטיקה, משום שמדליית פילדס, היוקרתית יותר, הוענקה רק אחת לארבע שנים ורק לצעירים עד גיל 40. פרס וולף לחקלאות נחשב כמקביל בחשיבותו לפרס נובל בתחום זה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קרן וולף, האתר הרשמי.
