ג'ון פורבס נאש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ג'ון פורבס נאש John Forbes Nash נולד ב־1928 |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תרומות עיקריות | ||||||||
| מחקרים בתחום תורת המשחקים. | ||||||||
|
||||||||
ג'ון פורבס נאש הבן (נולד ב-13 ביוני 1928), מתמטיקאי אמריקאי המתמחה בתורת המשחקים וגאומטריה דיפרנציאלית.
בשנת 1994 קבל פרס נובל לכלכלה, עבור עבודתו החלוצית משנות ה-50 בתורת המשחקים. עם הישגיו האקדמיים הבולטים נמנים פתוח 'שיווי משקל נאש' ופתרון 'בעיית המיקוח של נאש', המהווים מושגי יסוד בפתרון בעיות 'משחקים שיתופיים' ו'משחקים אי-שיתופיים' בתורת המשחקים בתחומי הכלכלה, הביולוגיה ומדע המדינה. הקריירה האקדמית המזהירה של נאש עומדת בצל מחלת הסכיזופרניה, שבה לקה בסמוך לפריצתו כמתמטיקאי מחונן בשנות ה-50. בשל המחלה נפסקה הקריירה האקדמית של נאש למשך כ-30 שנה (1966-1996) ורק בשנות ה-90 שב לחקר המתמטיקה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
נאש נולד בבלופילד שבמערב וירג'יניה, בן לג'ון נאש האב, טכנאי אלקטרוניקה, ווירג'יניה מרטין, מורה לשפות. בשנים 1945-1948 למד לתואר ראשון ושני במכון הטכנולוגי קרנגי בפיטסבורג, פנסילבניה (כיום אוניברסיטת קרנגי מלון), והוכתר על ידי מוריו כגאון. ב-1950 קיבל נאש תואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון על חיבורו "משחקים אי-שיתופיים". בעבודה זו פיתח לראשונה את פתרונו הבסיסי למשחקים אי-שיתופיים שזכה מאוחר יותר לכינוי 'שיווי משקל נאש'. 40 שנה מאוחר יותר, ב-1994, זיכתה אותו עבודתו זו משנותיו הראשונות בפרינסטון בפרס נובל לכלכלה. על עבודה זו קיבל נאש ב-1978 גם את פרס ג'ון פון ניומן לתאוריה.
בשנים 1950-1951 לימד ולמד באוניברסיטת פרינסטון. במהלך תקופה זו הוכיח כמה משפטים חשובים בגאומטריה של יריעות ממשיות. לאחר תקופת שהותו הפורייה בפרינסטון עבד נאש במכון ראנד, מקום אליו חזר גם ב-1952 ו-1954. בשנים 1951-1952 היה עמית מחקר ב-MIT.
ב-1958, בד בבד עם פריצתו המטאורית, החל נאש לגלות סימנים ראשונים של מחלת נפש. באפריל 1959 אושפז בבית החולים מקלין שם אובחן כסובל מ-סכיזופרניה פרנואידית. לאחר שחרורו מבית החולים שהה תקופה קצרה באירופה ולאחריה חזר לפרינסטון. גם בזמן מחלתו המשיך להחזיק במשרה באוניברסיטת ברנדייס אך בפועל לא לימד, וחזר ופקד בתי חולים לחולי נפש.
במהלך השנים השתפר מצבו הנפשי של נאש באיטיות, ובשנות ה-90 הוא חזר להתעניין בבעיות מתמטיות ואף לעסוק בתכנות מחשבים. ב-1994 קיבל את פרס נובל לכלכלה על עבודתו המוקדמת בתורת המשחקים באוניברסיטת פרינסטון. את הפרס חלק עם הכלכלן האמריקאי ג'ון צ'ארלס הרסניי, והמתמטיקאי והכלכלן הגרמני ריינהרד סלטן.
בשנים 1945-1996 פרסם נאש 23 מאמרים מדעיים וכן חיבור אוטוביוגרפי, Les Prix Nobel, שפורסם לראשונה בשבדיה.
ג'ון נאש נשוי כיום לאליסיה לארד אתה התחתן ב-1957 לאחר היכרותם בזמן שהותו של נאש בפרינסטון. לאליסיה ונאש בן משותף, ג'ון צ'ארלס. אמו של בנו הבכור של נאש, ג'ון דויד, היא אלינור סטייר.
[עריכה] נפלאות התבונה
-

ערך מורחב – נפלאות התבונה
[עריכה] הספר
העיתונאית סילביה נסאר, עשתה עבודת מחקר במשך יותר משנתיים על נאש, ובעקבותיה כתבה את הספר "נפלאות התבונה", שהוא ביוגרפיה מפורטת של ג'ון נאש, המתארת את חייו הפרטיים והמקצועיים. הספר יצא לאור בשנת 1999.
הספר מתאר שלושה שלבים בחייו של נאש: גאון צעיר ופורץ דרך, חולה נפש, ומבריא הזוכה בפרס נובל. הספר חושף פרטים אישיים רבים אודות נאש, והיו שראו בו פגיעה גסה בפרטיותו.
[עריכה] הסרט
ב-2001 יצא לאקרנים הסרט "נפלאות התבונה" בבימויו של רון הווארד, שהוא עיבוד הוליוודי לסיפור חייו של נאש. הסרט זכה ב-4 פרסי אוסקר ב-2002. על הסרט "נפלאות התבונה" נמתחה ביקורת כי אינו מציג באופן מדויק את חייו של נאש ואת מחלת הסכיזופרניה, כמו כן, נטען בהסתמך על הביוגרפיה של נאש, כי היה אנטישמי בהשקפותיו ולא אחת שיתף את דעותיו אלו עם סובביו. יש לציין כי ג'ון נאש הודה בחרטה כי היו לו התבטאויות אנטישמיות בעבר וכי ההאשמות יצאו מפרופורציות ראויות, כמו כן נטה נאש באותה תקופה גם להתקפות אנטי אמריקאיות ולתאוריות קשר. רבים הם המומחים הטוענים כי השמצות גזעניות יכולות היו לנבוע מהמצב הנפשי המעורער בעברו.
הסרט התיעודי Brilliant Madness של PBS המנסה גם הוא לתאר את חייו של נאש נחשב למדויק יותר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של ג'ון פורבס נאש, באתר MacTutor
|
1969: פריש, טינברגן - 70: סמואלסון - 71: קוזנץ - 72: היקס, ארו - 73: לאונטיף - 74: מירדל, האייק - 75: קנטורוויץ' טג'אלינג ס. קומפאנס - 76: פרידמן - 77: אולין, מיד - 78: סיימון - 79: שולץ, לואיס - 80: קליין - 81: טובין - 82: שטיגלר - 83: דברה - 84: סטון - 85: מודיליאני - 86: ביוקנן - 87: סולו - 88: אלה - 89: הבלמו - 90: מרקוביץ', מילר, שארפ - 91: קואז - 92: בקר - 93: פוגל, נורת' - 94: הרסני, נאש, סלטן - 95: לוקאס - 96: מירליס, ויקרי - 97: מרטון, שולס - 98: סן - 99: מנדל - 2000: הקמן, מקפאדן - 01: אקרלוף, ספנס, שטיגליץ - 02: כהנמן, סמית - 03: אנגל, גריינג'ר - 04: קידלנד, פרסקוט - 05: אומן, שלינג - 06: פלפס |

