ולרי פרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Valerie Perrine 1975.jpg

ולרי ריצ'י פריןאנגלית: Valerie Ritchie Perrine; נולדה ב-3 בספטמבר 1943) היא שחקנית ודוגמנית אמריקאית, פרין הייתה מועמדת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ופרס גלובוס הזהב לשנת 1974 על הופעתה בתור האני ברוס בסרט "לני".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרין נולדה בעיר גלובסטון שבטקסס לווינפירד, רקדנית ולקנת' פרין, קצין בדרגת לויטננט קולונל בצבא ארצות הברית. העבירה את ילדותה ביפן שם הוצב אביה ולאחר מכן בחווה באריזונה. החלה את דרכה בתעשיית הבידור בתור נערת שעשועים בלאס וגאס ועשתה את הופעת הבכורה שלה בהוליווד בעיבוד הקולנועי לרומן המלחמה המפורסם "בית מטבחיים חמש". היא הצטלמה כדוגמנית למגזין פלייבוי והייתה לשחקנית הראשונה בטלוויזיה האמריקאית שחשפה בכוונה את פיטמותייה בסצנת מקלחת בסרט "סאונה".

בשנת 1975 זכתה פרין בפרס השחקנית הטובה ביותר של פסטיבל קאן ובפרס באפט"א לשחקנית החדשה הטובה ביותר על הופעתה בדרמה הקומית "לני" בתור האני ברוס אשתו של הקומיקאי הדגול לני ברוס (דאסטין הופמן), לפרסי המבקרים ולתשבחות נוספו גם מועמדויות יוקרתיות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ולפרס גלובוס הזהב.

ב-1979 שיחקה לצידם של רוברט רדפורד וג'יין פונדה במערבון הקומי של סידני לומט "פרש חשמלי". את הופעתה המפורסמת בקריירה עשתה פרין בסרט "סופרמן" בתור איב טסמאכר, חברתו ושותפתו של לקס לות'ור (ג'ין הקמן) שמצילה בסרט את סופרמן (כריסטופר ריב). חזרה על התפקיד גם בסרט ההמשך "סופרמן 2".

בשנת 2000 השתתפה בקומדיה שוברת הקופות "מה נשים רוצות" וגילמה את מרגו האסיסטנטית של ניק מרשל (מל גיבסון), גיבור העלילה השוביניסט שמסוגל לקרוא מחשבות של נשים.

כאשר עבדה בעסקי השעשועים בלאס וגאס התארסה פרין עם אספן נשק עשיר, כחודש לפני החתונה הצפויה הוא ירה בעצמו למוות בטעות, כתוצאה מפליטת כדור. פרין מעולם לא נישאה.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]