סופרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סופרמן
סופרמן
סופרמן, כפי שהוא נראה על עטיפת החוברת Superman Vol.2 #204 מיוני 2004, איור מאת ג'ים לי
מוציא לאור DC Comics
הופעה ראשונה Action Comics #1
(יוני 1938)
יוצרים ג'רי סיגל, ג'ו שוסטר
נתונים
שם אמיתי קאל-אל (קריפטוני)
קלארק ג'וזף קנט (ארצי)
סטטוס פעיל
חבר/ה ב ליגת הצדק
מערכת העיתון "הדיילי פלאנט"
קבוצת סופרמן
חבר/ה לשעבר ב לפני המשבר
לגיון גיבורי-העלסופרבוי)
לפני המשבר בהמשכיות ארץ-2
יחידת אול-סטאר
חברת הצדק של אמריקה
כינויים בולטים איש הפלדה, איש המחר, הבן האחרון של קריפטון, קומנדר אל, סופרמן כחול/סופרמן אדום
קרובי משפחה
בולטים
ג'ור-אל ולארה (הורים, מתים)
ג'ונתן ומרתה קנט (הורים מאמצים)
סופרגירל (בת דודה)
סופרבוי (שיבוט חלקי)
לויס ליין (אישה)
פאוור גירל (בת דודה בהמשכיות ארץ-2)
כוחות בולטים תעופה, חסינות, כוח מוגבר, מהירות מוגברת, נשימה מוגברת, שמיעה מוגברת, ראייה מוגברת כולל קרני רנטגן (תכונה המקנה לו יכולת לראות מבעד לעצמים), קרני חום מהעיניים, נשיפת הקפאה

סופרמןאנגלית: Superman; בתרגום חופשי: "אדם-על") הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס שהוציאה לאור חברת DC Comics. את הדמות יצרו הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר, והיא הופיעה לראשונה בחוברת הראשונה של Action Comics מיוני 1938.

סופרמן הוא הניצול היחיד מכוכב הלכת הבדיוני קריפטון, שממנו הוברח בחללית לכדור הארץ לפני שקריפטון הושמד. הוא הישות החזקה ביותר על פני כדור הארץ, ונעזר בכוחותיו העצומים כדי להילחם בפשע ולהגן על נזקקים. הופעתו ייחודית ואיקונית - הוא לבוש בבגדים בצבעי כחול-צהוב-אדום ועטוי גלימה שעליה אות S מסוגננת באזור החזה.

הדמות, שנוצרה על רקע השפל הגדול, הושפעה ממקורות שונים: הדרישה לגיבור שיילחם בעוולות העולם בעקבות מלחמת העולם הראשונה, אלמנטים תרבותיים יהודיים כמו הגולם מפראג ומגזיני ספרות זולה משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

עד מהרה הפכה הדמות לאייקון תרבות אמריקאי פופולרי. דמותו דורגה כדמות קומיקס ראשונה במעלה במגזינים שונים, וסדרת כותריה - כמו גם יוצריה - זכו במגוון פרסים. לאורך השנים, הופיעה הדמות גם בתסכיתי רדיו, בסדרות טלוויזיה, בסרטי קולנוע, במשחקי מחשב וברצועות קומיקס נוספות. במיוחד נודע סרט הקולנוע "סופרמן" משנת 1978 בכיכובו של כריסטופר ריב, וסרטי ההמשך שנעשו בעקבותיו.

יצירת הדמות והמקורות שהשפיעו על עיצובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתו הראשונה של סופרמן, Action Comics #1

בתחילת שנות ה-30 נהגו ג'רי סיגל וג'ו שוסטר למכור סיפורים קצרים למגזינים. בשנת 1933 הם יצרו לראשונה דמות בשם "סופרמן", שהופיעה בסיפור בשם "שלטונו של הסופרמן". דמותו בסיפור זה היא של אדם עני וקירח שנאסף בידי מדען מבית תמחוי לצורך ניסוי. המדען משקה אותו בשיקוי שמעניק לו כוחות טלפתיים. השיקוי הופך אותו לאדם תאב-כוח הפונה לצד האפל בנפשו, רוצח את המדען, ומתכנן להשתלט על העולם. בסופו של דבר פגה השפעת השיקוי והוא שב לבית התמחוי.

בהשראת דמות זו כתב סיגל את עלילותיו של סופרמן, הפעם כגיבור ולא כנבל. בעיצוב הדמות שאב השראה גם מדמותו של השחקן דאגלס פיירבנקס, ואילו את האלטר אגו שלו, קלארק קנט, עיצב לפי דמותו של השחקן הקומי הרולד לויד[1][2].

בחמש השנים הבאות ניסו סיגל ושוסטר למכור את הדמות לעיתוני קומיקס במטרה ליצור רצועת קומיקס יומית בכיכובו, אך ללא הצלחה. הם כתבו מחדש את הסיפור, אך הפעם יצרו דמות של גיבור מיתי, המתקן עוולות ונלחם למען צדק חברתי ונגד רודנות, בהשראת דמויות כשמשון וכהרקולס[3]. בגרסה שלישית של הדמות גם הוצגה תלבושתו הצבעונית של סופרמן, שעוצבה בהשראת תלבושותיהן של דמויות ממגזינים של ספרות זולה ומרצועות קומיקס מאותם ימים, כמו פלאש גורדון[4]. בנוסף, ניתנו לדמות כוחות-על פיזיים, במקום מנטליים.

סיגל ושוסטר, חובבי סרטים, העניקו לדמות את השם קלארק קנט, שנוצר משמותיהם של השחקנים קלארק גייבל וקנט טיילור[5], ולעיר קראו מטרופוליס לפי סרטו של פריץ לנג משנת 1927, "מטרופוליס"‏[6].

המצב החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת השפל הגדול היוותה גורם עיקרי מובהק בסיפוריו המוקדמים של סופרמן, שלקח על עצמו תפקיד של אקטיביסט חברתי, הנלחם באנשי עסקים ופוליטיקאים מושחתים. בעיני רוג'ר סאבין, מרצה לקומיקס במכללה לאמנויות סנטרל סנט מרטין בלונדון, הדבר משקף את האידאליזם הליברלי של מדיניות הניו דיל של פרנקלין דלאנו רוזוולט. על פי סאבין, סופרמן מתפקד כאלוף הבלתי מעורער של כדור הארץ שמגן מפני עוולות חברתיות‏[7]. כך למשל, הדמות נאלצה להתמודד, בהמשך, עם סוגיות חברתיות בוערות כמו גזענות והקו קלוקס קלאן בתסכית רדיו משנת 1946[8].

מגזיני ספרות זולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השראה נוספת ליצירת דמותו של סופרמן הייתה הערצתם של סיגל ושוסטר למגזיני הספרות הזולה. אחת הדמויות שהעריצו הייתה זו של הוגו דאנר מהספר "גלדיאטור" מאת פיליפ ויילי, שיצא בשנת 1930, שלה היו כוחות דומים לאלה של סופרמן בעלילותיו המוקדמות‏[9]. גם לסיפורי ארן מונרו מאת ג'ון ווד קמפבל, על צאצאי אדם שחיים בכוכב הלכת צדק, הייתה השפעה על גיבוש הדמות‏[10].

סיגל ושוסטר אף ציינו כי הושפעו מספרי המדע הבדיוני מאת אדגר רייס בורוז, העוסקים בהרפתקאותיו של ג'ון קרטר על כוכב הלכת בארסום[11]. בסדרת סיפורים זו, גיבור-העל ג'ון קרטר היה בעל יכולת ניתור למרחקים ארוכים, שהתאפשרה הודות להפרשים בעוצמת כוחות הכבידה בין מאדים לכדור הארץ.

עוד השפיעו על סיגל ושוסטר המאיירים וינזור מקיי, אלכס ריימונד, בורן הוגארת', מילט קאניף, האל פוסטר ורוי קריין.

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם מעמדם החברתי של סיגל ושוסטר כבנים למהגרים יהודים השפיע על סיפוריהם. הרבי שמחה ויינשטיין והסופר הבריטי הווארד ג'ייקובסון העלו השערה שיצירתו של סופרמן קיבלה השראה ממשה ומאלמנטים יהודיים נוספים.

שמו הקריפטוני של סופרמן, 'קאל אל', דומה לצירוף הארמי בבלי 'קָל אֵל', שמשמעותו 'קול אל'‏[12][13]. הסיומת 'אל' שבשם 'קאל אל', זהה לסיומת התאופורית '-אל', המצויה בשמות מלאכים רבים כגבריאל וכמיכאל. משמעותה של הסיומת הזו בהקשרו של 'קאל אל', יכולה להתפרש רק כ'של האל' - 'קול האל'‏[14], אך בשמות המלאכים יכולה להתפרש במשמעויות רבות נוספות‏[15]. כך או כך, השם 'קאל אל' נבחר לסופרמן, על מנת להשוותו אל המלאכים, ועל מנת לומר שגם הוא כמותם, דמוי אנוש ובעל כוחות על שנועדו לעשיית הטוב‏[16].

הגולם, ובמיוחד הגולם מפראג - ישות מיתית שנוצרה כדי להגן ולשרת את יהודי פראג של המאה ה-16 - משמש גם הוא כמקור להשראה. הדמות שבה והופיעה מחדש בשנות ה-30 ובשנות ה-40 של המאה ה-20, כדי להגן על היהודים מפני הנאצים.

ניטשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו "כה אמר זרתוסטרא" (1883) הציג הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה את דמותו של העל-אדם (הפירוש המילולי של "סופרמן")‏[17][18]. לא ברור האם סיגל ושוסטר שאבו מכתביו של ניטשה השראה בעת שגיבשו את דמותו של סופרמן‏[19].

ג'ייקובסון מציין במאמרו כי על-אדם וסופרמן הם קטבים מנוגדים זה לזה. ניטשה דימה את דמותו של על-אדם כישות שהתעלתה מעבר למגבלות החברה, הדת והמוסר, אך בו-בזמן נותרה אנושית. לעומתו, סופרמן הינו חוצן, שהתברך בכוחות אדירים ושומר על ערכי המוסר האנושיים.

פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוצר הדמות ג'רי סיגל, אשתו ג'ואן (שהייתה ההשראה לדמותה של לויס ליין), ובתם לורה, בכנס קומיק-קון שנערך בסאן דייגו, 1976

סיפור העלילה הראשון של סופרמן נתפרסם בצורת רצועות קומיקס ביוני 1938 בחוברת Action Comics #1. זוהי אנתולוגיית קומיקס שכללה תשעה סיפורים נוספים שאינם קשורים זה לזה, שיצאה לאור על ידי "National Periodical Publications", לימים DC Comics.

דמותו זכתה לפופולריות עצומה כמעט באופן מיידי. הצלחת חוברת הקומיקס בכיכובו של סופרמן הובילה לסדרת קומיקס משלו כשנה לאחר מכן, ביוני 1939. הדמות הוסיפה לככב בחוברות Action Comics, אשר החלו לתת מקום נרחב יותר ויותר לדמותו של סופרמן. במאי 1959 הוקדשה כל החוברת לדמותו. צוות נרחב השתתף בכתיבת הסיפורים, ובו כותבים כוויטני אלסוורת', מורט וייזינגר, אדמונד המילטון, מנלי וייד וולמן ואלפרד בסטר.

בתקופת מעורבותה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, עוררה דמותו של סופרמן גל חדש של גיבורי-על, אם כי עדיין חלוקות הדעות האם הוא היה הראשון מביניהם. בין גיבורי-על אלו נמנים באטמן, רובין, קפטן אמריקה, גרין לנטרן, וונדר וומן, פלאש, קפטן מארוול ונאמור. במהלך מלחמת העולם השנייה שימש סופרמן סמל לתקווה לחיילים, שהתבטא בייחוד באמצעות סרטיו הקצרים של מקס פליישר, בהם הוא מוצג לוחם לצד בעלות הברית נגד מרגלים יפנים וסוכנים גרמנים[20].

בדומה לסיפור העלילה של באטמן מאותה תקופה, עוררו עלילותיו של סופרמן מחלוקות ציבוריות בשל האלימות שהובאה בהם. מאוחר יותר, בדומה לאופן שבו מותגה דמותו של באטמן, גם דמותו של סופרמן החלה לפעול על פי קוד אתי, שמנע ממנה ליטול את חייהם של אחרים‏[21].

בשנת 1939 פורסמה לראשונה החוברת New York World's Fair Comics, שלקראת שנת 1942 שינתה את שמה ל-World's Finest Comics. הסדרה הציגה את סופרמן לצד דמותו של באטמן, בתחילה בסיפורים נפרדים ולאחר מכן בסיפורים משותפים המציגים את דמויותיהם זו לצד זו. החל מהחוברת All Star Comics #7, הופיע סופרמן בהופעות אורח, כחלק מתיאור קורותיו המאוחר כחבר של כבוד בחוברות "חברת הצדק של אמריקה"‏[22].

בשנים שלאחר המלחמה, סוף שנות ה-40 ושנות ה-50, נסקה הפופולריות של סופרמן, בעוד שכוכבם של מרבית גיבורי העל האחרים דעך, והם נשכחו, פרט למעטים כמו וונדר-וומן ובאטמן. מגוון יכולותיו העל-טבעיות של סופרמן התרחב, ומעתה התאפיין בכוח פיזי רב יותר, יכל לפלוט קרני חום מעיניו, היה בשל כושר תעופה באוויר ובחלל, יכולת נשימה בחלל החיצון, ואף יכולת תנועה במרחבי הזמן.

גם אויביו הפכו עוצמתיים יותר ויותר, ורבים מהסיפורים היו דמיוניים, באופן שלא השפיע במידה ניכרת על המשכיות העלילה[דרושה הבהרה]. בשנים שלאחר המלחמה הוצג גם תיאור רחב יותר של שנות התבגרותו בעיירה הדמיונית "סמולוויל" (תרגום מילולי: "כפר קטן"), ובעלילותיו אלו כונה בשם "סופרבוי". דמותו של סופרבוי הופיעה לראשונה בחוברת More Fun Comics #101 ולאחר מכן כיכבה בחוברת Adventures Comics ‏(1946), עד אשר היו עלילותיה בשנת 1949 לנושאה של חוברת קבועה על שמה.

שנות ה-50 ראו את פרסומן של סדרת החוברות "חברו של סופרמן, ג'ימי אולסן" וכן "חברתו של סופרמן לויס ליין" - שני כותרים אשר אוחדו בשנת 1974 לכדי הכותר "משפחת סופרמן", שבוטל בשנת 1982. משנת 1978 ועד לשנת 1986 פורסמה סדרת חוברות בשם DC Comics Presents, שכללה ציוותים שונים של גיבורי על מיקום DC.

דמותו של סופרמן, בדומה למרבית הדמויות של DC קומיקס, עברה שכתוב משמעותי בעקבות פרסום המשבר בעולמות האינסופיים. ב-1986 נכתבו שני חלקי הסיפור "מה עלה בגורלו של איש המחר?" בידי אלן מור בתור הסיפור הרשמי האחרון של דמותו הקלאסית של סופרמן‏[23][24]. הדמות שוכתבה בסדרת החוברות The Man of Steel שנכתבה ואוירה בידי ג'ון ביירן, אשר ניתק את הדמות מקווי העלילה הישנים שלה, ויצר אותה מחדש בגרסה נפרדת.

באותה שנה בוטל הכותר World's Finest Comics ואילו שם הכותר לסדרת הסולו של סופרמן שונה ל-Adventures of Superman. כרך שני של כותר סופרמן חל בהרצה בשנת 1987 והסתיים בשנת 2006, כשלאחריה כותר Adventures of Superman חזר לשמו הקודם. הכותר Superman: Man of Steel חל בהרצה משנת 1991 ועד לשנת 2003 ואילו הכותר הרבעוני Superman: The Man of Tomorrow רץ משנת 1995 ועד 1999.

בשנת 2003 הוחל בהרצה כותר משותף של סופרמן ובאטמן, Superman/Batman. כמו כן, שכתוב נוסף של הדמות, דרסטי פחות, נעשה במיני סדרה "סופרמן: זכות מלידה", שנכתבה על ידי מארק וייד ואוירה על ידי לייניל פרנסיס יו. בשנת 2005 החלה להתפרסם סדרת החוברות All Star Superman, כאשר שנה לאחר מכן החלה Superman Confidential - סדרה אשר בוטלה ב-2008. בעקבות איתחול נרחב אותו ביצעה חברת DC קומיקס ליקום DC בספטמבר 2011, רצף המיספור של כותרי הסדרות Action Comics ו-Superman אותחל כחלק מהרצה מחודשת לכל כותרי החברה. Superman החל בהרצת הכרך השלישי שלו, ו-Action Comics בכרך שני.

ביוגרפיה בדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

זוהי דיכוטומיה מדהימה. בהרבה דרכים, קלארק הוא האנושי ביותר מכולנו. אולם, הוא יורה אש מהשמיים וקשה שלא לחשוב עליו כעל אל. וכמה ברי מזל אנחנו שאין הדבר עולה בדעתו.

Cquote3.svg
באטמן[25]

לפי סיפור העלילה המקורי, סופרמן נולד בשם קאל-אל בכוכב הלכת הבדיוני קריפטון. הוא שוגר בחללית לכדור הארץ בידי אביו, המדען ג'ור-אל, לפני שהכוכב הושמד. זוג איכרים מקנזס מצאו את קאל-אל, אימצו אותו, העניקו לו את השם קלארק קנט וחינכו אותו לערכי מוסר גבוהים. סופרמן למד על קיומו של קריפטון רק בחוברות מאוחרות יותר, שהופיעו בשנת 1949.

בבגרותו החל לפתח כוחות-על שבהם נעזר כדי לשרת את האנושות. סופרמן חי בקרב בני האדם בזהותו הסודית כקלארק קנט, ועבד כעיתונאי בעל נימוסים והליכות במערכת העיתון "דיילי פלאנט" בעיר הבדיונית מטרופוליס, לצד לויס ליין, שעמה היה בקשר רומנטי.

דמותו של סופרמן התפתחה במשך השנים. הרקע של הדמות והרפתקאותיה הורחבו, מימי רצועות הקומיקס של שנות ה-30 של המאה ה-20 (תור הזהב של הקומיקס) ועד לעידן המודרני.

הפרטים אודות מקורה של הדמות, מערכות יחסיה וכוחותיה השתנו לבלי הכר למשך כל פרסומה, כאשר הכוחות והנבלים פותחו במהלך שנות ה-40. בנוסף על כך, תוארו הרפתקאותיו המוקדמות כנער בעל זהות גיבור-העל "סופרבוי", וכן נוספו לעלילה סיפורי מסגרת נוספים כמו גם דמויות משנה נוספות, ביניהן שורדים נוספים מהכוכב קריפטון.

שנות ה-60 הציגו את עלילותיו של סופרמן שני מיקום מקביל, ארץ-2. חברת DC Comics יצרה את המולטי-יקום ואיפשרה לגיבורים משנות ה-40 להמשיך ולהתקיים לצד אלה משנות ה-60 ואילך, בעיקר לצורך הצדקת קיומן של קבוצות גיבורי העל חברת הצדק של אמריקה וליגת הצדק[26].

שכתובים קיצוניים לעלילה ולדמות נעשו באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 כתוצאה מביטול המולטי-יקומים באירועי "המשבר בעולמות האינסופיים". כוחותיו של סופרמן הופחתו במידה ניכרת וכן בוטלו מספר דמויות משנה.

סיפור מוצאו של סופרמן - כמו גם רבים אחרים - שוכתב על ידי ג'ון ביירן, שהסיר את קיומם של סופרבוי וסופרגירל מההמשכיות וביסס מחדש את דמויותיהם של ג'ונתן ומרתה קנט, הוריו המאמצים של סופרמן‏[27]. בשנת 1993, סופרמן מת בקרב נגד דומסדיי[28], אם כי דמותו שבה לחיים מאוחר יותר‏[29]. בשנת 1996 הוא התחתן עם לויס ליין, שנת 2004 ראתה שיכתוב נוסף לסיפור המקור‏[30]. בשנת 2006 הוסרו ממנו כוחותיו (אם כי חזרו לאחר שנה בדיונית נוספת)‏[31].

תור הזהב של הקומיקס, 1938 - 1950[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – תור הזהב של הקומיקס

כמה מחוברות הקומיקס של תור הזהב‏[32], כמו גם סיפורים מאוחרים יותר‏[33] מתארים את הרקע של סופרמן, על פיו המדען ג'ור-L גילה כי קריפטון, כוכב הלכת הדמיוני שבו הוא גר, עומד להתפוצץ, אך הוא איננו מצליח לשכנע את חבריו הקריפטונים להציל את עצמם. הוא בונה חללית על מנת להציל את בנו יחידו, קאל-L. הוא ואשתו לורה צופים כאשר החללית משוגרת בו בעת שקריפטון מושמד. החללית נוחתת על כדור הארץ, בעיירה כפרית (שבסיפורים מאוחרים יותר ניתן לה השם סמולוויל), בזמן מלחמת העולם הראשונה. בגרסה ראשונית זו, זוג חוואים בשם ג'ון ומארי קנט מגלים את החללית, לוקחים את התינוק לבית יתומים, ומאוחר יותר מאמצים אותו כבנם בשם קלארק. בנובלה משנת 1942, שינה השדרן והסופר ג'ורג' לאוטר את שמותיהם הקריפטוניים של סופרמן והוריו לקאל-אל, ג'ור-אל, ולארה.

הילד קלארק גדל בחוות הזוג קנט, ומגלה אט אט את כוחותיו, אך הוא אינו מודע בתחילה למורשתו הקריפטונית. לאחר מות הוריו המאמצים, מחליט קלארק להשתמש בכוחותיו לטובת האנושות, יוצר לעצמו תלבושת ועובר לעיר השכנה מטרופוליס. הוא מתחיל לעבוד כעיתונאי בעיתון ה"דיילי סטאר" ומגלה את זהותו כסופרמן לעולם.

בעלילות הסיפורים המוקדמים הייתה דמותו של סופרמן האלמנט היחיד של מדע-בדיוני. הוא תואר כמגן על חסרי-הישע ועל הנזקקים. עד לחוברת מספר 7 הוא נלחם נגד איומים יום-יומיים כמו יצרני נשק, נהגים שיכורים, אנשי עסקים מושחתים, מתעללים בילדים, וכן פוליטיקאים ושוטרים מושחתים. אך לקראת שנות ה-40 הופיעו בעלילות יותר ויותר איומים פנטסטיים כמו ענקים, מדענים מטורפים ואף דינוזאורים. בתחילה תואר סופרמן כדמות אפלה ונחושה, שאינה מהססת להרוג פושעים (כמו הכאת שודד למוות לאחר שזה האחרון ירה בו).

החל מתחילת שנות ה-40 התפתחה בהדרגה עלילת חייו של סופרמן בילדותו. סיפור סופרבוי הראשון הופיע בחוברת More Fun Comics #101 (פברואר 1945), אם כי הוריו והאזור שבו גדל עדיין לא הוזכרו בשמותיהם. שם העיירה מופיע לראשונה כסמולוויל בחוברת Superboy Vol. 1 #2 ממאי 1949. שמות הוריו מוזכרים בחוברת מספר 12 מינואר 1951. שינויים נוספים נבעו מאזכורים במדיות אחרות, כמו תסכיתי רדיו ורצועות קומיקס. עיתון ה"דיילי סטאר" הפך ל"דיילי פלאנט", ועורכו ג'ורג' טיילור הפך לפרי וייט בפרק הראשון של תסכית הרדיו. דמות של נער צעיר בשם ג'ימי אולסן צורפה לצוות העובדים בעיתון מעט לאחר מכן.

תור הכסף של הקומיקס, 1956 - 1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – תור הכסף של הקומיקס
צילום מסך של השחקן ג'ורג' ריבס בסרטון הקצר "יום הבולאות עבור סופרמן" מטעם מחלקת האוצר של ארצות הברית, שנועד לקדם רכישת אגרות חוב והופץ בבתי ספר כאמצעי חינוכי, 1954

ישנן מחלוקות בקרב היסטוריוני קומיקס בנוגע לתאריך התחלתו של תור הכסף, אך רובם מסכימים לגבי שנת 1955 (עם הצגתו של ז'ון ז'ונס, הצייד ממאדים)‏[34], או 1956 (הצגתו של בארי אלן, הפלאש השני)‏[35]. זה האחרון הציג את הטרנד החדש של DC Comics, כלומר גרסאות חדשות לגיבורים ישנים. לפלאש היו אותם כוחות אך תלבושת, זהות וסיפור מקור אחרים. גרסה זו של הפלאש הציגה את קיומו של ארץ-2, גרסה מקבילה לכדור הארץ, שבו גיבורי על מתור הזהב ממשיכים להתקיים לצד גיבורים מתור הכסף.

שנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה ה-20 הביאו להרחבת המיתולוגיה של סופרמן, תחת ניצוחו של העורך הראשי מורט ויזינגר. קבוצת גיבורי-העל ליגת הצדק הוקמה, ונבלי-העל הידועים לשמצה ברייניאק וביזארו הופיעו, כמו גם קארה, בת דודתו של סופרמן הידועה כסופרגירל.

שנות ה-50 הציגו מספר אלמנטים מדע בדיוניים דוגמת מקורו הקריפטוני של סופרמן. לעומת זאת, שנות ה-60 היו עגמומיות עבור הדמות. סדרת הטלוויזיה "הרפתקאותיו של סופרמן" בכיכובו של ג'ורג' ריבס הסתיימה בחטף, וזאת לאחר שהשחקן הראשי התאבד. מספר ניסיונות ליצור פרקי פיילוט נחלו כישלון, וכן מחזמר נחל כישלון מסחרי למרות ביקורות חיוביות. בתקופה זו, סופרמן כבר לא היה דמות הקומיקס היחידה בשוק, כאשר חברת הקומיקס מארוול קומיקס הוציאה כותרי קומיקס מצליחים דוגמת הענק הירוק, ארבעת המופלאים וספיידרמן, וכן חוברות באטמן נחלו הצלחה הודות לסדרת הטלוויזיה בכיכובו של אדם ווסט.

בסיפור המקור שפורסם בתחילת שנות ה-60, סופרמן נולד בקריפטון כקאל-אל, בנם של המדען הבכיר ג'ור-אל ולארה. כשקאל-אל מגיע לגיל שנתיים, ג'ור-אל מגלה שקריפטון עומד להתפוצץ. הוא מזהיר את מועצת החכמים השולטת בקריפטון, אך זו מסרבת להזהיר את תושבי קריפטון ואוסרת על ג'ור-אל לעשות זאת. אי לכך, ג'ור-אל מתכנן את בנייתה של חללית שתאפשר את מילוט משפחתו לפני השמדת הכוכב, אולם בעקבות רצף האירועים, נשלמת בנייתו של דגם קטן וג'ור-אל בוחר להציל את בנו יחידו. לארה נשארת לצידו של בעלה, וג'ור-אל משגר את החללית לכיוון כדור הארץ דקות ספורות לפני שהכוכב מתפוצץ, ביודעו שהשמש של כדור הארץ תקנה לבנו כוחות מופלאים. חלליתו של קאל-אל נוחתת ליד העיירה סמולוויל והוא מתגלה על ידי ג'ונתן ומרתה קנט. הם קוראים לו בשם קלארק ומאמצים אותו. הזוג גילה אודות כוחותיו המופלאים ולימד אותו להשתמש בכוחות אלו בתבונה. בגיל שמונה, קלארק מאמץ את זהות סופרבוי ונלחם בפשע, גם בהווה וגם בעתיד הרחוק כחבר בלגיון גיבורי-העל. לאחר סיום התיכון ומות הוריו המאמצים, קלארק עובר למטרופוליס ומתחיל ללמוד באוניברסיטה. במהלך תקופה זו הוא משנה את שמו מסופרבוי לסופרמן. לאחר סיום האוניברסיטה במגמת עיתונאות, קלארק מתקבל לעבודה ב"דיילי פלאנט".

תור הארד של הקומיקס, 1970 - 1985[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – תור הארד של הקומיקס
כריסטופר ריב, השחקן שנבחר לגלם את דמותו של סופרמן בסרט "סופרמן: הסרט"

סיפוריו של סופרמן נותרו דומים לאלה שהופיעו בתור הכסף, אך היה ברור כי הדמות זקוקה לליטוש נוסף. הסופר והאמן ג'ק קירבי לקח את מושכות הכתיבה ובחר לשכתב את הכותר "חברו של סופרמן, ג'ימי אולסן". בין התוספות נכללה דמותו של נבל-העל דארקסיד, שר מלחמה חוצני שמהווה איום מתמשך על סופרמן גם כיום.

העורך הראשי מורט ויזינגר הוחלף בג'וליוס שוורץ, שרצה לשכתב מחדש את סופרמן כדמות ריאליסטית ומודרנית. לצורך כך, הוא שכר את שירותיהם של הכותבים דניס אוניל, אליוט ס. מאגין, קארי בייטס והאמנים ניל אדמס, קורט סוואן ומרפי אנדרסון. מעברה של הדמות לריאליזם נוצח בסיפור Kryptonite Nevermore ("קריפטונייט לא עוד"), כאשר רמות הכוח של סופרמן הופחתו ומאגר הקריפטונייט בכדור הארץ אזל כמעט לחלוטין. אולם, הודות להתערבות המעריצים והחברה, שינויים אלה שוכתבו מחדש. בנוסף, סופרמן מהיקום המקביל ארץ-2 התחתן עם לויס ליין שבעולמו, והוצגו אויבים חדשים כ"איש הטרה" (Terra-Man) ו"טפיל" (Parasite).

עם צאת הסרט "סופרמן: הסרט" בשנת 1978, מערכת העיתון ה"דיילי פלאנט" נקנתה בקומיקס בידי מורגן אדג', נשיאם של אולפני Galaxy Broadcasting Systems, וקלארק קנט הפך לשדרן החדשות הראשי. לקראת סוף שנות ה-70, חברת ילדותו לאנה לאנג הצטרפה לצוות החדשות. עם התבססות המולטי-יקום, הסופרמן של תור הזהב (Kal-L) חי בארץ-2, ואילו סופרמן של תור הכסף והארד (Kal-El) חי בכדור הארץ.

אף על פי שקיומו של המולטי יקום החזיר את סיפורי סופרמן מתור הזהב להמשכיות, הדבר יצר מספר בעיות. לא היו כל הפסקות בין הסיפורים מתור הזהב והכסף והדמות פורסמה כסיפור מתמשך אחד מאז נוצרה. כמו כן, לפני תום תור הזהב, חברת DC שמטה את השם "Kal-L" לטובת "Kal-El". סדרת סיפורים משנות ה-70 קבעו כי סופרמן מארץ-2 נשא לאישה את לויס ליין מעולמו בשנות ה-50‏[36] והוא הפך לעורך הראשי של ה"דיילי סטאר". בתחילת שנות ה-70, קאל-L מארץ-2 מצא את החללית הקריפטונית של קארה זור-L, שהופכת בהמשך לגיבורת העל פאוור גירל. קאל-L הוא אחד החברים המייסדים של חברת הצדק של אמריקה ובתחילת שנות ה-80 גם המייסד של All-Star Squadron בזמן מלחמת העולם השנייה.

העידן המודרני של הקומיקס, 1985 - 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – העידן המודרני של הקומיקס
החוברת הראשונה בכיכובו של סופרמן שלאחר המשבר, אוקטובר 1986. אמנות מאת ג'ון ביירן ודיק ג'ורדנו.

במיני סדרה "המשבר בעולמות האינסופיים" בת 12 החוברות משנת 1985, כל גיבורי העל של יקום DC נלחמים נגד ישות זדונית בשם אנטי-מוניטור. כתוצאה מכך, רבים מהיקומים המקבילים מושמדים. בעקבות הסדרה, שונו ועודכנו סיפורי הרקע של גיבורי העל לתקופה המודרנית. גם סיפור מקורו של סופרמן שונה, בהרצתו של ג'ון ביירן משנת 1986, The Man of Steel. איתחול מחודש זה הביא לשינויים מרחיקי לכת בדמות וזכה להצלחה פרסומית רחבה.

במהלך המשבר, כדורי הארץ המקבילים מאוחדים לאחד ומתבטל קיומם של כמה מגיבורי העל שבארץ-2. קאל-L ואשתו לויס ליין מארץ-2, סופרבוי מארץ-פריים ואלכסנדר לות'ור הבן מארץ-3 עברו ל"מימד גן-עדן" מאחר שכבר לא היה להם עולם משלהם. קאל-L אינו מופיע שוב עד למיני סדרה "הממלכה" (The Kingdom) משנת 1999, בה מתברר שהוא מצא את הדרך להימלט מהמימד, אך הוא עצמו בחר שלא לעשות זאת. לאחר המשבר, חברת DC הוציאה לפרישה את סופרמן של תור הכסף בסיפור בן שני חלקים בשם "מה עלה בגורלו של איש המחר?". אף על פי שנקבע כי סופרמן מהעידן המודרני היה קיים מזה זמן מה, הופעותיו הקודמות בוטלו מההמשכיות בסדרת החוברות The Man of Steel. סיפורים מאוחרים יותר כמו "סופרמן: זכות מלידה" מחזירים אלמנטים מתור הכסף חזרה להמשכיות.

בגרסתו של ביירן, סופרמן הגיע מכוכב הלכת קריפטון, שתואר מחדש ככוכב קר וסטרילי בשונה מעולם הפלא של 48 השנים הקודמות. בזמן שחלליתו של קאל-אל הגיעה לכדור הארץ, הוא אומץ על ידי הזוג ג'ונתן ומרתה קנט, אשר גידלו אותו מימי ינקותו ולא אספו אותו מבית היתומים כמקודם.

בגרסה זו, כוחותיו התפתחו בהדרגה והוא מעולם לא יצר את זהות סופרבוי, וכן הוריו שרדו והינם דמויות משנה חשובות גם כיום. כוחותיו הופחתו, כאשר הוסרו מהם האלמנטים הפנטסטיים. כוחו הפיזי ומהירותו נותרו עצומים, אולם כעת נוצרה התחושה כי הם מוגבלים.

סופרמן התמודד בעידן המודרני מול גלריית נבלים אשר שוכתבה מחדש, וביניהם גרסה מחודשת של לקס לות'ור, שנכתב כמולטי-מיליונר ופילנטרופ מרושע. שינוי נוסף בא ביחסיו של סופרמן עם האלטר אגו שלו, קלארק קנט, שעד כה שימש כזהות סודית ועתה מהווה תחפושת עד לשעת צרה. דבר נוסף שהשתנה היה מערכת היחסים שלו עם באטמן. מאז שנות ה-40 של המאה ה-20 ועד לשנות ה-70, סופרמן ובאטמן היו חברים טובים ובני ברית. אולם, מאז שנות ה-80, מערכת היחסים ביניהם תוארה כסבוכה ולא נינוחה בגלל השוני הגדול ביניהם. ביירן עזב את הכותר מספר שנים לאחר מכן, אולם השינויים שערך נשארו מנת חלקה של הדמות לאורך שני עשורים.

סופרמן הגלה את עצמו לחלל החיצון מתוך מטרה לגזור את דינם של מספר פושעים קריפטונים ממימד אחר‏[37], וכותבים מאוחרים נאלצו להתמודד עם ההשלכות שבשימוש בכוח הקטלני בעקבות זאת. קלארק קנט הציע נישואין ללויס והיא הסכימה‏[38].

בשנת 1992 פרסמה חברת DC את המיני סדרה "מותו של סופרמן", שבה סופרמן נלחם ביצור בשם דומסדיי, ששורשיו לא היו ידועים עוד בתקופה ההיא. גם דומסדיי וגם סופרמן נהרגים, ומיני סדרה עוקבת בשם "לוויה לחבר" הציגה את תגובותיהם של הקרובים אליו למותו. או אז, חברת DC פרסמה את המיני סדרה "שלטונם של הסופרמנים", במהלכה הוצגו ארבע דמויות כסופרמן - סופרבוי חדש, איש המחר הסייבורג, הבן האחרון של קריפטון האלים וסטיל. קאל-אל מופיע לקראת סוף המיני סדרה כשהוא ללא כוחות ובחליפת קרב קריפטונית. לאחר שסטיל וסופרגירל משמידים את החליפה, קאל-אל מוצג כאשר הוא לבוש בתלבושת שחורה, עם סמל "S" כסוף על חזהו. קבוצת הסופרמנים מתאחדת ומביסה את איש המחר המרושע. סופרמן ולויס נפגשים מחדש, ובחוברת ספיישל בשנת 1996 שניהם מתחתנים. הגיבור חזר, אולם השלכות הסיפור גרמו לגרין לנטרן, האל ג'ורדן, לאבד את שפיות דעתו ולהפוך לנבל פאראלקס, כפי שתואר בקשת הסיפור "גרין לנטרן: דמדומי הברקת". האירוע עצמו הוביל למיני סדרה נוספת, "שעת אפס: משבר בזמן", שהיה מעין המשך למשבר בעולמות האינסופיים.

בסוף שנות ה-90, סופרמן עבר שינוי מהותי כאשר כוחותיו המסורתיים השתנו והוא הפך לישות בעלת קרינה אלקטרומגנטית, המסוגלת לשנות את מצב צבירת גופה, לעבור דרך חפצים וכן להיטען ממקורות אנרגיה חשמליים. כדי לשמור על יציבות פיזית, היה עליו ללבוש חליפת מגן. בתקופה זו, הוא היה מסוגל להפוך לצורתו הגשמית של קלארק קנט, אולם לא היה יכול להשתמש בכוחותיו תחת מעטה זה.

לאחר העידן המודרני של הקומיקס, 2001 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 פורסמה המיני סדרה "סופרמן: זכות מלידה" ("Superman: Birthright"), בכתיבתו של מארק וייד. הסיפור מחזיר מספר אלמנטים שלפני המשבר אשר בוטלו בידי ג'ון ביירן, כאשר ביניהם נכללת הדגשה על ירושתו הקריפטונית של סופרמן. בין השינויים שנערכו, קאל-אל עוזב את קריפטון כתינוק ולא כעובר, כוחותיו של סופרמן מאפשרים לו גם לראות הילה של בני אדם, סמל ה-"S" הוא סמל לתקווה בעולם ביתו, תלבושתו עשויה מאריגים שהונחו בחללית המילוט שלו, ולקס לות'ור הוא חבר ילדות. כתוצאה מההשלכות של המשבר האינסופי משנת 2005, סיפור מקור זה - כמו גם אירועי חוברות The Man of Steel - כבר אינם תקפים.

באירועי המשבר האינסופי, קאל-L נמלט ממימד גן העדן שבו הוא לכוד יחד עם אלכסנדר לות'ור הבן וסופרבוי פריים. קאל-L מעוניין ליצור מחדש את היקום, הפעם כשארץ-2 הוא המרכזי ולא כדור הארץ, בהאמינו כי הדבר יציל את אשתו לויס הגוססת. אלכסנדר לות'ור יוצר מחדש את ארץ-2, אליו עוברים קאל-L ולויס, שמתעוררת לזמן קצר אך לבסוף מתמוטטת ומתה. בזעמו הרב, סופרמן מארץ-2 תוקף את סופרמן מכדור הארץ, אך וונדר וומן מצליחה לעצור בעדם.

שני הסופרמנים מתאחדים כדי לעצור את אלכסנדר לות'ור ואת סופרבוי-פריים, שתוכניתם ליצור מחדש את המולטי-יקום תביא למותם של מיליוני אנשים. השניים מרוקנים ביודעין את כוחותיהם כשהם גוררים את סופרבוי-פריים לתוך השמש האדומה של קריפטון ומביסים אותו בשארית כוחותיהם. כשהוא פצוע אנושות, קאל-L מת בזרועותיה של פאוור גירל, והוא ולויס נקברים לצידו של סופרבוי.

לפי מקור באירועי המשבר האינסופי[39], סופרבוי-פריים מואשם בהרבה שינויי המשכיות ביקום DC. בניסיונו לברוח ממרקם המציאות של מימד גן עדן, הוא משנה אירועים היסטוריים וגורם להתרחשות מחודשת של סיפורי המקור, בעיקר זה של "סופרמן: זכות מלידה". ניסיונותיו של אלכסנדר לות'ור ליצור את המולטי-יקום יוצר את כדור הארץ החדש. במהלך האירועים, יקום DC מתקדם למשך שנה אחת, שלאחריה סופרמן נותר עדיין ללא כוחות, וסופרגירל מגנה על מטרופוליס. ללא כוחותיו, קלארק קנט מתרכז בעבודת העיתונאות, ומצליח לערער את מעמדו של לקס לות'ור. "לקסקורפ", חברתו של לקס, נמצאת כעת בשליטתה של לאנה לאנג. לאחר שהוא מותקף, כוחותיו של קלארק שבים אליו בהדרגה.

שנת 2007 הביאה לשיכתובו של סיפור מקור נוסף‏[40], כעת כשהיסטוריית יקום DC אותחלה בעקבות המשבר האינסופי. קו הזמן החדש משכתב מחדש את סיפורי המקור המורכבים שנעשו עד כה, המראים את התפתחותן של חמש גרסאותיו של סופרמן. בין הפרטים שהורחבו ונוספו נכללים בין היתר תסכולו של ג'ור-אל על סירובה של מועצת חכמי קריפטון להתפנות מהכוכב, ידיעתו של קלארק אודות אימוצו ועזרתו לזולת עוד מגיל צעיר.

סדרת הכותרים All Star Superman שהחלה בשנת 2005, תחת כתיבתו של גראנט מוריסון, מבוססת כמעט לחלוטין על גרסת תור הכסף של הדמות, ומספרת על רצף האירועים שקרו מאז מחוץ לקו הזמן הנוכחי. בעקבות אירועי המשבר האינסופי, קלארק ולויס מאמצים תינוק קריפטוני שמתגלה כבנו של גנרל זוד. כמו כן, סופרמן מתמודד עם מות אביו המאמץ וכן עם שובו של הנבל ברייניאק, צעד אשר גורם להגעתם של אלפי קריפטונים אל כדור הארץ. במיני סדרה "העולם של ניו קריפטון" משנת 2009, אלה מחליטים להקים את קריפטון החדש, וסופרמן עוזב כדי לחיות לצידם.

בעקבות אירועי "העמדה האחרונה של ניו קריפטון" ו"מלחמת הסופרמנים" משנת 2010, ניו קריפטון מושמד, מה שגורם לסופרמן להלחם בגנרל זוד. הוא לוכד את זוד באזור הפנטום ושב לכדור הארץ. במיני סדרה מהשנים 2010 - 2011 "סופרמן: מקורקע" מאת הכותב ג'יי מייקל סטרצ'ינסקי[41], סופרמן נודד לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית כדי להתחבר מחדש לתושבי המדינה שעליהם נשבע להגן. בקשת הסיפור "שלטונו של דומסדיי", סופרמן ובני בריתו חייבים להביס את קוטל האבדון ("Doomslayer"), יצור מסתורי שמבקש להשמיד את דומסדיי ואת כל החיים על פני כדור הארץ.

כוחות ויכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כארכיטיפ משפיע של ז'אנר גיבורי העל, סופרמן ניחן במגוון מרהיב של כוחות-על מסוגים שונים, שהתפתחו לאורך גלגוליו השונים של הקומיקס. בסדרת האנימציה של מקס פליישר משנות ה-40 וזו של שנות ה-50 בכיכובו של ג'ורג' ריבס, הוא מתואר כ"מהיר יותר מקליע, חזק יותר מקטר רכבת, מסוגל לנתר מעל בניינים גבוהים בדילוג אחד".

במקור, הוסברו כוחותיו של סופרמן כתכונה טבעית של כל ילידי קריפטון, מה שעורר את השאלה - אם סופרמן מסוגל לעופף בחלל ולעבור בין כוכבים שונים תוך זמן קצר, מדוע שאר בני קריפטון לא פשוט עזבו את הכוכב שלהם בדרך זו לפני שהושמד? בהתאם לכך השתנה ההסבר למקור כוחותיו, ונטען שהוא מגיע כתוצאה מתנאי הסביבה השונים של כדור הארץ ביחס לקריפטון - הכבידה הנמוכה יותר של כדור הארץ וקרינת השמש, הגבוהה יותר מהשמש האדומה של קריפטון. מאוחר יותר נזנח ההסבר בקשר לכוח הכבידה השונה, והשוני בקרינת השמש נותר כהסבר היחיד למקור כוחותיו של סופרמן.

מאז תחילת פרסומו, כוחותיו של סופרמן הוצגו באופן הדרגתי כחזקים יותר ויותר, עד שהגיעו לרמות שהקשו על הכותבים להמציא עלילות שבהן יוצבו בפניו אתגרים רציניים (למשל, בשלב מסוים הוא היה חזק עד כדי כך שהיה מסוגל לדחוף כוכבים בידיו החשופות ומהיר עד שהיה מסוגל לעבור את מהירות האור ולחזור אחורנית בזמן). לאחר אירועי המשבר בעולמות האינסופיים, הוחלט להפחית בצורה משמעותית את עוצמת הכוחות שלו.

כוחותיו העיקריים של סופרמן כוללים:

  • כוח גופני עצום, המאפשר לו לדחוק משקל של טריליארדי טונות ללא קושי, בשיאו.
  • יכולת תעופה - על אף שזוהי אחת מיכולותיו המזוהות ביותר של סופרמן, במקורו הוא לא היה מעופף, אלא בעל יכולת לזנק למרחקים וגבהים עצומים (יכולת שהושוותה ליכולת הזינוק של חרגול). כשהחלה הפקתם של סדרת הסרטונים המצוירים של סופרמן בבימוי מקס פליישר בראשית שנות ה-40 הוחלט לשנות את יכולת הזינוק שלו ולהפוך אותה ליכולת תעופה, בטענה שהדבר יראה מוצלח יותר בסרט המצויר.
  • חסינות גופנית שהופכת אותו לכמעט בלתי פגיע - בגרסאות המוקדמות של סופרמן, נאמר כי "שום דבר פחות מהפצצת ארטילריה לא מסוגל לחדור את עורו". חסינותו אף הוגדלה עם השנים, עד שנראה שהוא בלתי פגיע לחלוטין - הוא היה מסוגל לצאת ללא פגע מהפצצה גרעינית או ממעבר דרך ליבה של כוכב. לאחר מכן הופחתה מעט רמת חוסנו וכיום הוא מסוגל לשרוד אך בקושי הפצצה גרעינית. אולם בחוברות הקומיקס שלו סופרמן מתואר כבלתי ניתן להשמדה, הוא הצליח לשרוד סופרנובות והייפרנובות במהלך שנותיו, בנוסף לכך הוא שרד התנגשות עם ירח עשוי אנטי חומר ב-99 אחוז ממהירות האור ללא שום פגיעה פיזית נראית. סופרמן חסין גם לאלכוהול ולהורמונים שלא מתוך גופו. בנוסף, חסינותו של סופרמן נותנת לו יכולת ריפוי עצמי מהירה במיוחד.
  • מהירות - סופרמן מסוגל לרוץ ולעוף במהירות עצומה, גבוהה יותר ממהירות הקול. בעבר הוצג גם כמסוגל לרוץ ולעוף מהר יותר ממהירות האור, ועל ידי כך לנוע אחורה בזמן. מהירותו של סופרמן משתנה בין השנים, אבל באופן כללי הוא מתואר כמסוגל לנוע כבין 16-20 יותר מהר ממהירות האור, למרות שתנועה במהירות של מיליוני פעם ממהירות האור אכן קרתה בעברו.
  • יכולת חישה מוגברת - עקב ההבדלים בכמות האור מהשמש של קריפטון ומן השמש שלנו וצפיפות האטמוספירה הנמוכה של קריפטון ביחס לכדור הארץ סופרמן מסוגל לראות למרחקים עצומים, דרך עצמים ולרמת פירוט מיקרוסקופית. הוא מסוגל לשמוע כל צליל בכל תדר ומנעד בטווח של קילומטרים.
  • ראיית חום - סופרמן מסוגל לשגר קרני חום מעיניו. יכולת זו הוצגה במקור כחלק מיכולת "ראיית הרנטגן" שלו (כלומר, סופרמן היה ממקד קרני רנטגן מעיניו במטרה לחמם את העצם שהוא מכוון אליו את מבטו). לאחר מכן נזנח הרעיון שהיכולת של סופרמן לראות דרך עצמים מוצקים מתבססת על קרני רנטגן, ובהתאם לכך כוח ראיית החום שלו הפך להיות כוח נפרד, ראיית החום של סופרמן יותר חמה מהשמש.
  • נשיפת על - בגלל האנטומיה של תושבי קריפטון סופרמן מסוגל לנשוף בעוצמות גבוהות, וכמו כן להשתמש בנשיפה שלו על־מנת לקרר עצמים (מסיבה זאת לפעמים מתייחסים לנשיפת העל כנשימת קרח).

מנגד, סופרמן סובל ממספר נקודות תורפה, שנוצרו על ידי הכותבים ככלי עלילתי על־מנת לאזן את העוצמה הרבה של כוחותיו. חולשתו הבולטת היא רגישותו לקריפטונייט, מינרל בדיוני שמקורו בכוכב המוצא שלו, קריפטון. קריפטונייט ירוק פולט קרינה המחלישה את סופרמן, הופכת אותו לפגיע, ובחשיפה ממושכת עלול אף להרוג אותו.

הקריפטונייט הוזכר לראשונה בתסכית הרדיו "הרפתקאות סופרמן" ב-1943, ורק חמש שנים מאוחר יותר החל להיות מוצג גם בקומיקס. על־פי רוב, הקריפטונייט מוצג בצבע ירוק, אבל עם חלוף השנים הוצגו בקומיקס גם סוגים שונים של קריפטונייט, בצבעים שונים, ובעלי השפעות שונות על סופרמן. בעידן המודרני הופסק כמעט לחלוטין התיאור בסוגים השונים של קריפטונייט פרט לקריפטונייט ירוק. מגבלה נוספת היא חוסר יכולתו של סופרמן לראות מבעד לעופרת, לעומת ביזארו - שכוחותיו הפוכים לשל סופרמן - שמסוגל לראות אך ורק דרכה.

כמו כן, סופרמן פגיע בפני קרני אור משמשות אדומות, כמו זו של קריפטון, שמקטינות בצורה משמעותית את יכולותיו הפיזיות. החסינות שלו אינה פרקטית כלל בפני התקפות מבוססות קסם, כפי שהודגם בסדרת הטלוויזיה סמולוויל בעונה רביעית פרק 8 ובקרבותיו עם קפטן מארוול ואדם השחור.

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמות הופעה ראשונה תיאור הדמות

מטרופוליס

לויס ליין Action Comics #1,
יוני 1938
הדמות הוותיקה ביותר בקומיקס, לצד סופרמן עצמו, אשר הוצגה כבר החל מהחוברת הראשונה בה הופיע. בדומה לקלארק קנט, היא מועסקת ככתבת בעיתון "הדיילי פלאנט" ומוצגת לאורך הסדרה כמושא אהבתו העיקרית של סופרמן. למשך רוב סדרת הקומיקס, לויס לא הייתה מודעת לזהותו הכפולה של סופרמן, ורבות מהעלילות שעסקו בה נסובו סביב ניסיונותיה לחשוף את זהותו הסודית. מ-1958 ועד 1974 כיכבה בסדרת קומיקס משל עצמה, בשם "חברתו של סופרמן, לויס ליין". בשנות ה-90 התהדקו היחסים בין לויס לקלארק, הם התארסו, והוא חשף בפניה את זהותו הסודית כסופרמן, וב-1996 נישאו.
פרי וייט תסכית הרדיו "הרפתקאות סופרמן",
פברואר 1940
עורך עיתון "הדיילי פלאנט", בו מועסקים קלארק קנט, לויס ליין וג'ימי אולסן.
ג'ימי אולסן תסכית הרדיו "הרפתקאות סופרמן",
אפריל 1940
צלם עיתונות צעיר המועסק בעיתון "הדיילי פלאנט", שמיודד עם קלארק קנט כמו גם עם זהותו השנייה כסופרמן, על אף שהוא אינו מודע לכך שהשניים הם למעשה אותו אדם. מ-1954 ועד 1974 כיכב בסדרת קומיקס משל עצמו, בשם "ידידו של סופרמן, ג'ימי אולסן".
מורגן אדג' Superman's Pal, Jimmy Olsen #133,
אוקטובר 1970
טייקון ובעליה של רשת הטלוויזיה WGBS-TV בה עובדים קלארק קנט ולאנה לאנג במהלך שנות ה-70. הופך בהמשכיות לאחר המשבר לנבל ומנהיג כנופיית אינטרגנג.
דן טורפין New Gods #5
נובמבר 1971
חבר יחידת הפשעים המיוחדת, שמרבה להיכנס לעימותים פנים אל פנים עם יריבים על-אנושיים. עובד לצידה של מגי סוייר.
סטיב לומברד Superman #264,
יוני 1973
שדרן ספורט ברשת WGBS-TV שהיווה יריב לקלארק באמצע שנות ה-70. בהמשכיות לאחר המשבר, הפך לומברד לעורך מדור הספורט בעיתון "הדיילי פלאנט".
קאט גרנט Adventures of Superman #424,
ינואר 1986
בעלת טור רכילות בעיתון "הדיילי פלאנט". אם חד הורית שעמדה במרכזה של קשת סיפור טראגית שראתה את הירצחו של בנה בידי הנבל טוימן.
רון טרופ Adventures of Superman #480,
יולי 1991
עורך המדור הפוליטי בעיתון "הדיילי פלאנט". עיתונאי בעל הישגים מכובדים, שידוע בשל השקפותיו הליברליות. מתחתן בהמשך עם לוסי ליין, אחותה של לויס, ולהם נולד ילד.
פרופסור אמיל המילטון Adventures of Superman #424,
ינואר 1987
מדען מעבדות סטאר שעזר לסופרמן לעתים. בגרסאות מאוחרות יותר של הדמות, הוא הופך לנבל שמצטרף לחברה הסודית של נבלי-העל, וזאת לאחר שהוא מאמין שסופרמן מהווה איום על כדור הארץ.
קפטן מגי סוייר Superman Vol.2 #4,
אפריל 1987
חברת יחידת הפשעים המיוחדת (Special Crimes Unit, SCU) במשטרת מטרופוליס.
ביבו ביבאוסקי Adventures of Superman #428,
מאי 1987
עובד רציפים ומתאגרף לשעבר אשר מעריץ של סופרמן והושפע בעקבותיו לעזור לחלשים, אך מתפקד בעיקר כאתנחתא קומית.

סמולוויל

ג'ונתן ומרתה קנט Action Comics #1,
יוני 1938
הוריו המאמצים של סופרמן, שמצאו את חללית המילוט בא הגיע לכדור הארץ, וגידלו אותו כבנם תוך כדי שהם שומרים על סודו. במציאות שלפני המשבר בעולמות האינסופיים, שניהם מתו מעט לאחר שקלארק סיים את התיכון.
לאנה לאנג Superboy #10,
ספטמבר/אוקטובר 1950
חברת ילדות של סופרמן, שתיפקדה כמושא הרומנטי של סופרמן, כעלמה במצוקה אותה הוא נדרש להציל, וכמישהי המנסה ללא הצלחה לחשוף את זהותו הסודית. דמותה הבוגרת של לאנה לאנג הופיעה לעתים בסיפורים על סופרמן הבוגר כמתחרה בלויס ליין על אהבתו. בגרסה המודרנית של הדמות, היא אחת מהאנשים המועטים איתם חלק סופרמן את סוד זהותו הכפולה.
פיט רוס Superboy #86,
ינואר 1961
חבר ילדות של סופרמן. במקור, פיט רוס היה מודע לזהותו הסודית של סופרמן, מבלי שהדבר יהיה ידוע לסופרמן עצמו, לאחר שנחשף לסודו בטעות בזמן טיול מחנאות משותף. הוא בחר להסתיר מסופרמן את העובדה שהוא יודע את סודו, ולעזור לו באופן סמוי להסתיר את זהותו הכפולה. בגרסה המודרנית של הדמות, ניתן לה חלק שולי הרבה יותר בעלילה, והוא אינו מודע עוד לסודו של סופרמן. בבגרותו היה נשוי ללאנה לאנג והתגרש ממנה, ובתקופת נשיאותו של לקס לות'ור כיהן תחתיו כסגן הנשיא.

דמויות נוספות

סופרבוי More Fun Comics #101,
ינואר/פברואר 1945
במציאות שלפני המשבר, סופרבוי היה זהותו של סופרמן בנערותו. לאחר המשבר, סופרבוי היה שיבוט של סופרמן שנוצר לאחר מותו במותו של סופרמן. סופרבוי גילה בהמשך כי הוא למעשה היבריד של DNA אנושי וקריפטוני. שמו הקריפטוני הוא קון-אל, ואילו הארצי קונר קנט.
ג'ור-אל ולארה Superman #53,
אוגוסט 1948
הוריו הביולוגיים של סופרמן, בני כוכב הלכת קריפטון, שבזכות תושייתם זכה סופרמן להינצל מחורבן הכוכב. אף על פי שהם מתו בעוד סופרמן תינוק, הם הופיעו מפעם לפעם בקומיקס באמצעות כלים עלילתיים כגון פלאשבקים או מסע בזמן, שאיפשרו להרחיב ולפתח את הסיפור המסביר כיצד נשלח סופרמן לכדור הארץ.
סופרגירל Superman #123,
אוגוסט 1958
דמותה של סופרגירל, המקבילה הנשית לסופרמן, הוצגה בקומיקס במספר גרסאות שונות. בגרסה המקורית היא הייתה דודניתו שניצלה אף היא מחורבנו של כוכב הלכת קריפטון, ושמה היה קארה זור-אל. לאחר שדמות זו הוצאה מהסדרה, הוצגו כמה גרסאות נוספות של דמויות בשם סופרגירל, שונות מאוד מהמקורית. הרעיון של סופרגירל כדודניתו של סופרמן הוחזר לקומיקס ב-2004.
סטיל The Adventures of Superman #500,
יוני 1993
מהנדס גאון בשם ג'ון הנרי איירונס שהמציא חליפת שריון מכנית מתקדמת כדי ללחום בפשע לאחר מותו של סופרמן, וממשיך לשמש כבן בריתו גם כיום.
באטמן Detective Comics #27,
מאי 1939
חברו הטוב ביותר של סופרמן. מככב לצידו בסדרת החוברות שרצה החל מ-2003 וכן בסדרת האנימציה ליגת הצדק.

נבלי-על

לקס לות'ור Action Comics #23,
מאי 1940
מאויביו הראשיים של סופרמן. בתחילה הוצג כמדען העובד בשירות העולם התחתון, מאוחר יותר דמותו פותחה יותר, והוא הוצג כמדען מטורף בעל דחף נקמה אישי כלפי סופרמן, שבנעוריו היה מיודד איתו, וכיום הוא מאשים אותו בכישלונותיו. דמותו עברה שכתוב מוחלט בשנות ה-80, והוא החל להיות מוצג כאיל הון מושחת, השולט על מרבית התעשיות במטרופוליס, ומצליח לשמור על תדמית מהוגנת ולחמוק מעונש על פשעיו: על־אף שסופרמן מצליח לסכל את מזימותיו, הוא לא מסוגל להפליל אותו ולהביא אותו לצדק, הרעיון שסופרמן ולות'ור היו מיודדים בילדותם נשמט, על אף שהוא שוכתב בשנית, בצורה שונה מעט, ב-2004. לתקופה קצרה כיהן כנשיא ארצות הברית.
מיסטר מקסיזפטלק Superman #30,
ספטמבר 1944
גמדון מהמימד החמישי בעל כוחות בלתי מוגבלים של שינוי מרקם המציאות, בהם הוא משתמש למטרות שעשוע כדי לאתגר את סופרמן.
סולומון גרנדי All-American Comics #61
אוקטובר 1944
סיירוס גולד הוטבע בביצה קסומה, ועלה מתוכה כמספר דורות לאחר מכן כמפלצת אלמותית בעלת כוח עוצמתי ביותר.
ברייניאק Action Comics #242,
יולי 1958
אויבו של סופרמן המוצג ברוב הגרסאות כאנדרואיד ירוק עור מכוכב הלכת הבדיוני קולו. הופיע לראשונה בסיפור בו הוא נודד בין כוכבים ומכווץ ערים מעולמות שונים לגודל מיניאטורי, ושומר אותן לעצמו בתוך בקבוקים. סופרמן נלחם בו במטרה למנוע ממנו מלכווץ ולחטוף את מטרופוליס, ובמהלך הסיפור התברר שברייניאק מחזיק בידיו את אחד השרידים האחרונים של כוכב הלכת קריפטון: העיר קנדור, המוחזקת מכווצת בבקבוק, על תושביה, בין שאר הערים האחרות שכיווץ. סופרמן שמר לעצמו את העיר בבקבוק, ורבות מהעלילות בשנים הבאות עסקו בניסיונותיו להחזיר לגודל מלא את העיר המכווצת ואת תושביה.
ביזארו Superboy #68,
אוקטובר 1958
ביזארו נראה כמו גרסה מעוותת של סופרמן, ונוצר כתוצאה מניסיון כושל ליצור שיכפול של סופרמן. הוא ניחן באותם כוחות-על, אך הוא סובל מאינטליגנציה נמוכה והגיון מעוות, הגורם לו לדבר ב"שפת ההפך" - כלומר, אומר "מעלה" במקום "מטה", "טוב" במקום "רע", וכן הלאה. הדמות זכתה לסדרת חוברות בשם "ביזארו-וורלד".
מטאלו Action Comics #252,
מאי 1959
פושע שמוחו הושתל בגוף רובוטי, המונע על ידי קריפטונייט, דבר ההופך אותו ליריב מסוכן לסופרמן.
גנרל זוד Adventure Comics #283,
אפריל 1961
אחד מאויביו המושבעים של סופרמן. ראש הצבא לשעבר של מרכז החלל בקריפטון, שניסה להשתלט על הכוכב, אך נתפס ונדון ל-40 שנות מאסר באזור הפנטום. מאז השתחרר וניסה להשתלט על כדור הארץ.
אולטרה-מן Justice League of America #29
אוגוסט 1964
גרסה מקבילה ומרושעת של סופרמן מיקום מקביל, שכוחותיו דומים לאלה של סופרמן. במציאות לאחר המשבר, מקור כוחו נובע מחשיפת יתר לאנטי-קריפטונייט (בניגוד לשמש הצהובה, שהיא מקור כוחו של סופרמן), ורמות הכוח שלו שוות לאלה של סופרמן כל עוד הוא נמצא בקרבת אנטי-קריפטונייט. אולטרה-מן חבר בסינדיקט הפשע של אמריקה, גרסה מרושעת של ליגת הצדק ביקומו.
דארקסיד Superman's Pal, Jimmy Olsen #134,
נובמבר 1970
רודן עריץ של כוכב הלכת אפוקוליפס.
מונגול DC Comics Presents #27,
נובמבר 1980
שליט עולם הגלדיאטורים החייזרי "עולם מלחמה". ניסה פעמים רבות לשבור את איש הפלדה. בנו, מונגול השני, ממשיך את דרכו.
סופרבוי פריים DC Comics Presents #87,
נובמבר 1985
קלארק קנט מעולם מקביל אשר הושמד בעקבות אירועי המשבר בעולמות האינסופיים. נלכד במרחבי הזמן למשך עידנים, והשתחרר מתוך יקום הכיס במטרה להחליף את סופרמן.
המכחיד Action Comics Annual #2,
מאי 1989
בינה מלאכותית חזקה ביותר מכוכב הלכת קריפטון. תוכנת המכחיד ביקשה במקור להפוך את כדור הארץ לקריפטון חדש. מאז, היא התמזגה עם מדען אנושי בשם דייוויד קונר ושימשה כסופרמן מחליף בזמן מותו של סופרמן.
סייבורג סופרמן Adventures of Superman #466,
מאי 1990
האנק הנשאו היה אסטרונאוט שמת במהלך משימה בחלל שנדונה לכישלון, ומאשים את סופרמן באובדן גופו המקורי ובמותה של אשתו. מתחזה לסופרמן לאחר מותו, ומשמיד את העיירה "קוסט סיטי", עיר הולדתו של הגרין לנטרן האל ג'ורדן בעזרתו של מונגול. כעת חבר חיל סינסטרו.
דומסדיי Superman: The Man of Steel #17,
נובמבר 1992
יצור עוצמתי ומבעית שהרג את סופרמן. הוא מת לאחר הקרב בין שני הטיטנים, אך חוזר לחיים כל אימת שהוא מת כשהוא חזק יותר. נוצר בידי ניסוי גנטי קריפטוני קדום.

השפעה תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרמן ופסל החירות, במוזיאון הסרטים בלונדון

דמותו של סופרמן נחשבת לאייקון תרבות אמריקאי[42][43][44]. היא נמנית בין הדמויות הראשונות בסוגת גיבורי-העל, וכן מהווה את אחת הדמויות המזוהות עם הסוגה והמוכרות ביותר בה. דמותו הייתה בעל השפעה מכרעת על התפתחות הסוגה ונשארה אחת מדמויות הקומיקס הפופולריות ביותר גם כיום. הרפתקאות הדמות ופופולריותה הרבה ביססו את הדמות ככוח מניע בעיני הציבור, והיא היוותה השראה למוזיקאים, קומיקאים וכותבים כאחד. היסוד הכימי החוצני קריפטונייט וכן הנבלים ברייניאק וביזארו הפכו זה מכבר לשם נרדף למושגים שגורים כעקב אכילס, בינה מלאכותית[45] ולוגיקה הפוכה.

ניתוח ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרים וחוקרים שונים עסקו במהלך השנים בהשפעתה של הדמות בארצות הברית וברחבי העולם. אומברטו אקו דן במאפייניה המיתיים של הדמות בשנות ה-60, הרבה לפני השינויים אותם עברה הדמות בעקבות המשבר בעולמות האינסופיים של שנת 1986[46]. במאמרו זה, אקו מציין את יכולותיו הרבות והעוצמתיות של סופרמן, את ניגודו הגמור בזהותו כקלארק קנט, וכן את השלכתו על הקורא הממוצע - אשר נרדף בידי תסביכים שמעבר לכוחותיו ונתון להצקות ממושכות בידי חבריו. אקו מזכיר גם את מתן התקווה כי יום אחד יוכל אותו אדם לשחרר מנבכי אישיותו המתוסכלת את אדם-העל אשר יכפר על שנים של קיום מביך. סופר המדע הבדיוני לארי ניבן עמד על טיב היחסים הרומנטיים של הדמות עם לויס ליין ועל חסרונותיו של החייזר הקריפטוני בהסתגלותו לחיים ארציים‏[47]. סקוט בוקטמן, תאורטיקן תרבות מאוניברסיטת סטנפורד, דן בהאנשתם של גיבורי-על ובתנועתם באזורים עירוניים, ורואה בריחופו של סופרמן מעל בנייניה הגבוהים של מטרופוליס כייצוג לתפיסה קורבוזית שלפיה כל המרחב שלפניו פתוח ונגיש‏[48].

אזכורים באמצעי תקשורת אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפופולריות הרבה של סופרמן הובילה לעיבוד של עלילותיו גם למדיות נוספות, מלבד חוברות הקומיקס. העיבוד הראשון היה רצועת קומיקס (1939-1966) שכללה אלמנטים שלא הופיעו בסדרת הקומיקס המקורית, דוגמת כוכב הלכת קריפטון ואביו של סופרמן, ג'ור-אל. בעקבות הצלחתה שודר החל מפברואר 1940 ועד מרץ 1951 תסכית רדיו בשם "הרפתקאות סופרמן" בדיבובו של באד קולייר כקריין הראשי. קולייר המשיך לדבב את דמותו של סופרמן בסדרה בת 17 סרטוני אנימציה שיצר מקס פליישר, חלוץ בתחום האנימציה. הסדרה הוקרנה בבתי הקולנוע בין השנים 1941-1943 ואף הייתה מועמדת לפרס אוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר. ב-1948 הופקה לבתי הקולנוע סדרת לייב אקשן בת 15 פרקים, שבה גילם קירק אלין את סופרמן. שנתיים לאחר מכן הופקה סדרה נוספת בכיכובו, בשם "איש האטום נגד סופרמן", בת 15 פרקים.

ב-1952 הופקה סדרת הטלוויזיה הראשונה שתיארה את עלילותיו של סופרמן. השחקן ג'ורג' ריבס גילם בה את סופרמן, והיא שודרה עד 1958 למשך 104 פרקים. ב-1966 הופק מחזמר בברודוויי בשם "זה ציפור, זה מטוס, זה סופרמן", שלמרות ביקורות טובות בוטל לאחר 129 הופעות‏[49]. המחזמר עובד מחדש לסדרת אנימציה בת 68 פרקים קצרים בשם "ההרפתקאות החדשות של סופרמן" (1966 - 1969). הסדרה הייתה מיועדת לצופים צעירים, אך זכתה להצלחה בקרב המעריצים. הצלחת הסדרה הובילה לאחר מכן לסדרת אנימציה נוספת, "סופר-חברים" מבית האנה ברברה (1973 - 1984), בה הופיע סופרמן לצד דמויות נוספות של גיבורי DC קומיקס נגד הארגון הרשע של לקס לות'ר. הסדרה עצמה זכתה לשישה המשכים, ששודרו עד לשנת 1986.

ב-1978 הופק "סופרמן: הסרט", סרט קולנוע באורך מלא בבימויו של ריצ'רד דונר ובכיכובו של האלמוני דאז כריסטופר ריב . הסרט זכה להצלחה אדירה בקרב המעריצים ובקופות והצלחתו הביאה להפקת שלושה סרטי המשך נוספים בשנות ה-80, אם כי אלה לא שיחזרו את הצלחתו של הראשון ונטו יותר לקומדיה. בשנת 2006 יצאה עריכה מחודשת לסרט "סופרמן 2", "סופרמן 2: הגרסה של ריצ'רד דונר". ב-1988 חזר סופרמן לטלוויזיה בשתי סדרות נפרדות: סדרה מצוירת בבימוי רובי ספירס[50], וכן סדרת לייב אקשן כושלת בשם "סופרבוי" העוסקת בנעוריו של סופרמן ושודרה בין השנים 1988 עד 1992. בין השנים 1993 ל-1997 שודרה סדרת הטלוויזיה "לויס וקלארק: הרפתקאותיו החדשות של סופרמן" למשך ארבע עונות, בכיכובם של דין קיין וטרי האטצ'ר, שהתמקדה ביחסיו של סופרמן עם לויס ליין.

בין השנים 1996 - 2000 שודרה "סופרמן: סדרת האנימציה" על ידי האחים וורנר. הסדרה הופקה על ידי ברוס טים, שכבר הפיק בעבר את באטמן - הסדרה המצוירת. שתי הסדרות השונות של טים שמרו על זיקה ביניהן, ובאטמן הופיע לעתים בהופעת אורח בסדרה של סופרמן ולסירוגין. שתי הסדרות הובילו בסופו של דבר ליצירתה של סדרה מצוירת נוספת, "ליגת הצדק" (2001), בה הופיעו זה לצד זה סופרמן, באטמן וגיבורים רבים נוספים של DC קומיקס כוונדר וומן, פלאש, גרין לנטרן והצייד ממאדים.

בין השנים 2001 - 2011 שודרה סדרת הטלוויזיה "סמולוויל", בכיכובו של טום וולינג, העוסקת בקלארק קנט בימי נעוריו. בניגוד לעיבודים טלוויזיוניים אחרים של סופרמן, סדרה זו התמקדה יותר בפן האנושי של סופרמן ולא הציגה אותו כגיבור-על, אלא את התפתחותו כנער הלומד להתמודד עם כוחות העל שלו ולגבש את זהותו. בשנת 2006 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "סופרמן חוזר" בבימויו של בריאן סינגר ובכיכובו של ברנדון ראות'.

בין השנים 2006 - 2013 יצאו מספר סרטי אנימציה על הדמות ובהשתתפותה, כחלק מסרטי האנימציה החדשים של חברת DC קומיקס. ביניהם נמנים "סופרמן: מתקפתו של ברייניאק", "סופרמן: יום הדין", "ליגת הצדק: הגבול החדש", "ליגת הצדק: משבר בשני העולמות", "סופרמן/באטמן: אויבי הציבור", "סופרמן/באטמן: אפוקליפסה", "ליגת הצדק - הדור הבא", "סופרמן/שאזאם: שובו של אדם השחור", "אול סטאר סופרמן", "ליגת הצדק: אבדון", "סופרמן נגד האליטה", סופרמן: ללא מעצורים" ו"ליגת הצדק: פרדוקס פלאשפוינט". ביוני 2013 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "סופרמן: איש הפלדה", כאשר הנרי קאביל מגלם את דמותו של קלארק קנט/סופרמן, והוא הראשון מתוך סדרת סרטים מתוכננת שתוביל לעיבוד קולנועי לקבוצת ליגת הצדק (בדומה לפרויקט הנוקמים של חברת מארוול קומיקס).

שירים על סופרמן, פרודיות ומחוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק השעשעועים "אסקייפ" (בריחה), בעולם הסרטים של האחים וורנר, הממוקם בגולד קוסט, קווינסלנד, אוסטרליה.
קוספליי של סופרמן, כנס דרקון-קון, 2009.

דמותו של סופרמן הפכה למקור השראה גם למוזיקאים רבים, ששיריהם מנציחים את הדמות. שירו של הזמר הסקוטי דונובן, "סאנשיין סופרמן", שנכלל במצעד בילבורד הוט 100, מזכיר את הגיבור גם בשם השיר וגם במילותיו, המציינות "לסופרמן ולגרין לנטרן אין דבר עליי". זמר-יוצר הפולק-רוק ג'ים קרוצ'י שר על הדמות ברשימת אזהרות שבפזמון השיר You Don't Mess Around With Jim, ובכך הציג לתרבות הפופולרית את המונח "אתה לא מושך בגלימתו של סופרמן". רצועות נוספות שמזכירות את סופרמן כוללות את הסינגל של להקת ג'נסיס, "Land of Confusion", וידאו קליפ של השיר שמציג בובת ספיטינג אימג' של רונלד רייגן הלבוש כסופרמן, שירם של הקינקס "Wish I Could Fly Like Superman". שירם של הקראש טסט דאמיז, "Superman's Song", חוקר את התבודדותה של הדמות ואת מחויבותה בעולם. הדמות גם הוזכרה בשירים של אמנים כבון ג'ובי, אלאניס מוריסט, קווין, AC/DC, לורי אנדרסון, דיו, בוני טיילר[51], בריאן אדמס, סטון טמפל פיילוטס, 3 דורז דאון, בוש, אמה בנטון, דייב מת'יוס בנד, אמינם, ג'ושוע סקוט שאזיי, סופיאן סטיבנס, ג'יי זי, טי-פיין, דה גיים, LMFAO וטיילור סוויפט.

התייחסויות מוזיקליות לדמותו של סופרמן לא היו היחידות. פרודיות על הדמות החלו להופיע כבר בשנת 1942 עם הצגת דמותו של מייטי מאוס בסרטון קצר בשם "עכבר המחר". שנה לאחר מכן, באגס באני הופיע בסרטון אנימציה בשם "סופר ראביט", שבו הוא מקבל כוחות-על על ידי אכילת גזרים מחוזקים. הסרטון מסתיים בכך שבאגס באני ניגש לתא טלפון כדי להחליף את זהותו לסופרמן האמיתי, ויוצא משם כנחת אמריקני. בשנת 1956, דאפי דאק נטל את זהותו של "קלאק טרנט" בסרטון האנימציה הקצר "Stupor Duck" - תפקיד אותו ימלא גם בחוברת קומיקס של לוני טונס בהמשך‏[52]. לסקיצה לתוכניתם ברשת BBC, חבורת מונטי פייתון הבריטית יצרה את דמותו של מתקן אופניים בעולם שמלא בסופרמנים. באותה רשת, הסיטקום "גיבור שלי" הציג את דמותו של ת'רמומן, פסטיש של סופרמן שמנסה להציל את העולם ושאיפתו בחיים היא כיבושים רומנטיים. בארצות הברית, התוכנית סאטרדיי נייט לייב ערכה מספר פרודיות לדמות, והשחקנית מרגו קידר גילמה בשנית את דמותה של לויס ליין במערכון משנת 1979. ג'רי סיינפלד, מעריץ מושבע של סופרמן, הביא בסדרתו סיינפלד מגוון התייחסויות לדמות וביקש בשנת 1997 מהדמות לככב לצידו בסרטון פרסומת לאמריקן אקספרס. הסרטון שודר במהלך משחקי הפלייאוף של NFL והסופרבול של שנת 1998, וסופרמן אויר בדמותו של המאייר קורט סוואן לפי בקשתו של סיינפלד.

בקולנוע, דמותו של סופרמן מוזכרת במספר סרטים. בסרט להרוג את ביל חלק 2, מסביר ביל לביאטריס את ההבדל בין סופרמן לכל גיבורי העל האחרים: בעוד שגיבורי העל כמו באטמן, ספיידרמן ועוד הם בני אדם שלצורך תפקודם כגיבורי-על הם מתחפשים במלבושים ומסיכות מיוחדים, הרי שסופרמן הוא גיבור על מעצם מהותו, ודווקא כאשר הוא מופיע כאדם מן היישוב הוא מחופש. לדברי ביל, סופרמן הוא ביקורת נוקבת על בני האדם שלעומתו הם חלשים, מוגבלים וטיפשים. בסרט באטמן ורובין, כאשר באטמן מסרב לצרף את רובין כשותף, הוא מציין כי זו הסיבה מדוע סופרמן עובד לבדו. בסרט ספיידרמן, הדודה מיי מייעצת לאחיינה פיטר פארקר לא להתאמץ יותר מדי, כיוון שהוא לא סופרמן.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של סופרמן נבחרה במקום הראשון ברשימת 50 גיבורי-העל הגדולים ביותר שאותה ערך מגזין אמפייר[53], במקום הראשון ברשימת גיבורי-העל הגדולים של שנת 2011 מטעם האתר IGN[54] ובמקום שני ברשימת גיבורי-העל החזקים בכל הזמנים שערך מגזין ויזארד[55].

מותג הקומיקס זיכה את יוצריו בשישה פרסי אייזנר, ביניהם הסיפור הקצר, האלבום הגרפי, המאיירים והסדרה החדשה הטובים ביותר וכן פרס הוקרה מיוחד ליוצרי הדמות, ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, ששמם נבחר להיכלל בהיכל התהילה של שנת 1992[56][57]:

  • הסיפור הקצר הטוב ביותר:
    • Letitia Lerner, Superman's Baby Sitter מאת אליזבת' גלאס וקייל בייקר, חוברת בת 80 עמודים מליין "עולמות אחרים", הוצאת DC, ‏2000
  • האלבום הגרפי הטוב ביותר:
    • Batman & Superman Adventures: World's Finest מאת פול דיני, ג'ו סטאטון וטרי ביטי, הוצאת DC, ‏1998
    • Superman: Peace on Earth מאת פול דיני ואלכס רוס, הוצאת DC, ‏1999
  • המאייר הטוב ביותר:
    • Superman: Peace on Earth, אלכס רוס, 1999
  • האמן/אינקר/צוות אמנים הטוב ביותר:
    • Superman for All Seasons, טים סייל, 1999
  • הסדרה החדשה הטובה ביותר:
    • All Star Superman מאת גראנט מוריסון ופרנק קוויטלי, הוצאת DC, ‏2006

בנוסף, המותג זכה בשלושה פרסים ע"ש הארווי קורצמן[58], בהם האמן, האינקר והמהדורה הטובים ביותר. גם כאן ניתן פרס הוקרה מיוחד ליוצרי הדמות, ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, ששמם נבחר להיכלל בהיכל התהילה ע"ש ג'ק קירבי בשנת 1993:

  • האמן הטוב ביותר:
    • World's Finest, סטיב רוד, הוצאת DC, ‏1991
  • האינקר הטוב ביותר:
    • Superman vs. Aliens, קווין נולן, הוצאת DC/Dark Horse, ‏1996
  • המהדורה המוגבלת הטובה ביותר:
    • Superman & Batman: World's Funnest מאת אוון דורקין ואמנים שונים, הוצאת DC, ‏2001

סרט הקולנוע "סופרמן: הסרט" בכיכובו של כריסטופר ריב זכה למספר מועמדויות ופרסים, ביניהם פרס אוסקר בתחום האפקטים המיוחדים, פרס באפט"א לקולנוע לשחקן הטוב ביותר, חמישה פרסי סאטורן בקטגוריות סרט המדע בדיוני, השחקנית הראשית (מרגו קידר), האפקטים המיוחדים והעיצוב, פרס הוגו על העיבוד הדרמתי הטוב ביותר וכן גראמי למוזיקה של ג'ון ויליאמס. סדרת הטלוויזיה "סמולוויל זכתה אף היא במספר לא מבוטל של מועמדוית ופרסים, ביניהם פרס סאטורן לשחקן המשנה (מייקל רוזנבאום) על גילומו של לקס לות'ור ופרסי אמי על עיבוד סאונד.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות רצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Action Comics (יוני 1938 עד היום + 13 חוברות שנתיות משנים 1987-1997, 2007 עד היום) - סדרת הדגל הראשית של הדמות. מיספור החוברות אותחל מחדש החל מספטמבר 2011.
  • Superman Vol.3 (ספטמבר 2011 ואילך) - כרך שלישי בסדרת הסולו של סופרמן.
  • Superman\Batman (אוגוסט 2003 עד היום) - הרפתקאותיהם המשותפות של סופרמן ובאטמן, חידוש לסדרת World's Finest Comics הישנה.
  • Superboy Vol.5 (ספטמבר 2011 ואילך) - כרך חמישי בסדרת סופרבוי, כחלק מאיתחול מחודש של כותרי יקום DC.
  • Supergirl Vol.5 (אוקטובר 2005 עד היום) - כרך חמישי בסדרת סופרגירל. עלילותיה החדשות של קארה זור-אל.

רומנים גרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני סדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • World of Krypton‏ (1979) – אחת המהדורות המוגבלות הראשונות שפורסמו אי פעם.
  • The Phantom Zone‏ (1982) – מיני סדרה מעוררת מחלוקת עקב האלימות שתוארה בה כנגד משטרת מטרופוליס. התמקדות באתיקה של אזור הפנטום ובקווקס-אול, קריפטוני שהופלל ואשר אותו נאלץ סופרמן לשחרר בחוברת Superman #157, לפני כעשרים שנה.
  • Superman: The Secret Years‏ (1985) – שנותיו של סופרמן הצעיר במכללה לפני המשבר בעולמות האינסופיים.
  • The Man of Steel‏ (1986) – סיפור מקורו של סופרמן לאחר המשבר וההיסטוריה המוקדמת להרפתקאותיו.
  • Superman/Doomsday: Hunter/Prey‏ (1994)
  • Superman for All Seasons‏ (1998)
  • Superman: The Doomsday Wars‏ (1998–1999)
  • Superman: The Dark Side‏ (1998)
  • Batman and Superman: World's Finest‏ (1999)
  • The Kingdom‏ (1999)
  • Superman's Nemesis: Lex Luthor‏ (1999)
  • Superman vs. Predator‏ (2000)
  • Smallville - סדרה על חייו של סופרמן כנער מתבגר עד לתחילת סרטו הראשון. (2001-2011)
  • Batman/Superman/Wonder Woman: Trinity‏ (2003)
  • Superman: Birthright‏ (2003–2004) – שכתוב מחודש לסיפור מקורו של סופרמן.
  • Superman/Shazam: First Thunder‏ (2005–2006)
  • All-Star Superman‏ (2006–2008, 12 חוברות) – סדרה מחוץ להמשכיות המרכזית של הדמות, שמספרת את קורותיהן של הדמויות.
  • Final Crisis: Superman Beyond‏ (2008–2009, 2 חוברות) – מיני סדרה שהתרחשה בזמן המשבר האחרון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Books of the Times, John Gross, New York Times, December 15th 1987
  2. ^ Roger Stern. Superman: Sunday Classics: 1939 – 1943 DC Comics/Kitchen Sink Press, Inc./Sterling Publishing; 2006; Page xii
  3. ^ Petrou, David Michael (1978). The Making of Superman the Movie, New York: Warner Books ISBN 0-446-82565-4
  4. ^ The Complete History, the Life and Times of the Man of Steel, Les Daniels, 1998, page 19, ISBN 978-0811821629
  5. ^ Mietkewicz, Henry. "Great Krypton! Superman was the Star's Ace Reporter", The Toronto Star, April 26, 1992
  6. ^ Andrae, Nemo (online version): "Superman Through the Ages: The Jerry Siegel and Joe Shuster Interview, Part 8 of 10" (1983)
  7. ^ Sabin, Roger (1996). Comics, Comix & Graphic Novels (4th paperback ed.). Phaidon. ISBN 0-7148-3993-0
  8. ^ Superman Versus the KKK: The Man of Steel's forgotten past as a Klan-fighter remembered, Richard Von Busack
  9. ^ When World-views Collide: Philip Wylie in the Twenty-first Century, Gregory Feeley, Science Fiction Studies #95 Volume 32 Part 1, March 2005
  10. ^ Steranko, Jim (1970). The Steranko History of Comics. 1. Supergraphics. pp. 35–37. ISBN 0-517-50188-0
  11. ^ Strange Visitor From Another Planet! - In The Beginning, Jerry Siegel, 1938
  12. ^ Superman's Other Secret Identity, Jeff Fleischer, World Jewish Digest, August 2006
  13. ^ Up, Up and Oy Vey: Comic Books and Religion, May 1st 2007
  14. ^ בדומה לצירוף המקראי, המופיע מספר פעמים בתהלים, כט
  15. ^ במשמעות של 'כוח' (רפאל - כוח הרפואה), כמו בבראשית, לא, כט; במשמעות של 'דומה לאל' (אריאל - אריה הדומה לאל בעצמתו ובכוחו), כמו בדברי הימים א, יא, כב; ובמשמעויות אחרות
  16. ^ Beliefwatch: Good Fight, The Daily Beast, June 18th 2006
  17. ^ Superman, Blair Kramer, Jewish Virtual Library
  18. ^ Ubermensch, The Reign of the Superman, Dial B for Blog, The World's Greatest Comic Blogazine
  19. ^ The Mythology of Superman. [DVD]. Warner Bros. 2006
  20. ^ Superman and the War Years, Wallace Harrington, Superman Homepage
  21. ^ The Ideology of Superman: Defender of the Status Quo, September 15th 2011
  22. ^ Fox, Gardner (w), Hibbard, Everett E. (a). "$1,000,000 for War Orphans" All Star Comics 7 (October–November 1941), All-American Publications
  23. ^ Superman #423, Action Comics #583, September 1986
  24. ^ Moore, Alan (w), Swan, Curt (p), Pérez, George & Schaffenberger, Kurt (i). Superman: Whatever Happened to the Man of Tomorrow?, DC Comics, ISBN 1-56389-315-0
  25. ^ Superman\Batman #2, November 2003
  26. ^ O'Neil, Dennis (w), Dillin, Dick (p), Greene, Sid (i). "Star Light, Star Bright – Death Star I See Tonight!" Justice League of America 73 (August, 1969), DC Comics
  27. ^ Byrne, John (w)(p), Giordano, Dick (i). The Man of Steel Ed. Barry Marx. DC Comics, 1987. ISBN 0-930289-28-5
  28. ^ Jurgens, Dan, Ordway, Jerry, Simonson, Louise et al. (w), Jurgens, Dan, Guice, Jackson, Bogdanove, Jon, et al. (p), Rodier, Denis, Janke, Dennis, Breeding, Brett et al. (i). The Death of Superman Ed. Mike Carlin. NY:DC Comics, April 14, 1993. ISBN 1-56389-097-6
  29. ^ Jurgens, Dan, Kesel, Karl, Simonson, Louise et al. (w), Jurgens, Dan, Guice, Jackson, Bogdanove, Jon, et al. (p), Rodier, Denis, Janke, Dennis, Breeding, Brett et al. (i). The Return of Superman (Reign of the Supermen) Ed. Mike Carlin. NY:DC Comics, September 3, 1993. ISBN 1-56389-149-2
  30. ^ Waid, Mark (w), Yu, Leinil Francis (a). Superman: Birthright. NY:DC Comics, October 1, 2005. ISBN 1-4012-0252-7
  31. ^ Johns, Geoff (w), Jimenez, Phil, Pérez, George, Ordway, Jerry et al. (a). Infinite Crisis. NY:DC Comics, September 20, 2006. ISBN 1-4012-0959-9 ISBN 978-1-4012-0959-9
  32. ^ Action Comics #1, June 1938; Superman #1, 1939 ;Superman #61 November 1949
  33. ^ Secret Origins Vol. 2 #1, The Secret Origin of the Golden Age Superman, April 1986
  34. ^ Oddball Comics, Scott Shaw, September 22nd 2003
  35. ^ DC Flashback: The Flash, July 2nd 2007
  36. ^ Action Comics #484, June 1978
  37. ^ Superman vol. 2 #22, October 1988
  38. ^ Superman (vol. 2) #50, December 1990
  39. ^ Infinite Crisis Secret Files & Origins, April 2006
  40. ^ Action Comics #850, July 2007
  41. ^ Superman #700-706, August 2010-February 2011
  42. ^ Holt, Douglas B. (2004). How Brands Become Icons: The Principles of Cultural Branding. Boston: Harvard Business School Press. p. 1. ISBN 1578517745
  43. ^ Koehler, Derek J., Harvey, Nigel. (eds.), ed (2004). Blackwell Handbook of Judgment and Decision Making. Blackwell. p. 519. ISBN 1405107464
  44. ^ Dinerstein, Joel (2003). Swinging the machine: Modernity, technology, and African American culture between the wars. University of Massachusetts Press. p. 81. ISBN 1558493832
  45. ^ Soanes, C. and Stevenson, A. 2004. Electronic version of The Concise Oxford English Dictionary. Eleventh Edition. England: Oxford University Press.
  46. ^ The Role of the Reader: explorations in the semiotics of texts, p. 107
  47. ^ 1971 Man of Steel, Woman of Kleenex, Larry Niven, Reprinted from All the Myriad Ways
  48. ^ Bukatman, Scott (2003). Matters of Gravity: Special Effects and Supermen in the 20th century. Duke University Press. ISBN 0822331322
  49. ^ Holiday, Bob & Harter, Chuck. Superman on Broadway, 2003
  50. ^ "Backgrounder" Ruby-Spears Productions. Retrieved January 11, 2007
  51. ^ בשיר Holding Out for a Hero, כתבו ג'ים סטיינמן ודין פיצ'פורד
  52. ^ Looney Toons #97, Big Comicbook Database
  53. ^ The 50 Greatest Comic Book Characters: #1 - Superman, Empire Magazine
  54. ^ IGN's Top 100 Comic Book Heroes: #1 - Superman
  55. ^ Top 10 Most Powerful Superheroes of All Time, May 23rd 2008
  56. ^ Will Eisner Comic Industry Award: Summary of Winners, Joel Hahn, Comic Book Awards Almanac
  57. ^ "Alan Moore Back on Top for 2006 Eisner Awards", Comic-Con International. July 2006. Retrieved January 17, 2007
  58. ^ Harvey Award Winners Summary, Joel Hahn, Comic Book Awards Almanac
DC קומיקס
דמויות עיקריות
כותבים ומאיירים: אד בניסג'ף ג'ונסאית'ן ואן סקייברמארק ויידג'ף לואבג'ף למיראלן מורפרנק מילרג'רי סיגלגייל סימון
ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg