כריסטופר ריב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריסטופר ריב
C Reeve in Marriage of Figaro Opening night 1985.jpg
כריסטופר ריב, 1985
תאריך לידה: 25 בספטמבר 1952
מקום לידה: מזרח ניו יורק, ארצות הברית
תאריך פטירה: 10 באוקטובר 2004 (בגיל 52)
מקום פטירה: פאונד רידג', ניו יורק
פרסים: פרס באפט"א, פרס אמי, פרס גילדת שחקני המסך
דמות ידועה: סופרמן, סופרמן: הסרט
פרופיל ב-IMDb

כריסטופר ריבאנגלית: Christopher Reeve;‏ 25 בספטמבר 1952 - 10 באוקטובר 2004), שחקן, במאי קולנוע, מפיק קולנוע ותסריטאי אמריקני שזכור בעיקר בזכות משחקו כסופרמן.

ב-27 במאי 1995 נפל ריב מסוסו בעת תחרות רכיבה, ובעקבות כך נפגע בגבו ונותר משותק בארבעת גפיו. לאחר תאונתו הוא החל לפעול למען נפגעי חוט השדרה ולחקר ריפוי באמצעות תאי גזע, וייסד את "מרכז המחקר לשיתוק של כריסטופר ריב".

תחילת חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריב נולד בניו יורק לפרנקלין וברברה ריב. בגיל תשע החל לשחק בראשון מתוך שורת מחזות - "שומרי המלכה" של ויליאם שוונק גילברט וארתור סאליבן. בקיץ 1968, בגיל 15, הוא התקבל כחניך בפסטיבל התיאטרון ויליאמסטאון, מסצ'וסטס, ועצם מראהו הבוגר ונוכחותו המרשימה עזרו לו להשתלב. הוא קיבל שבחים רבים על תפקידיו במחזות כ"מראה מעל הגשר" של ארתור מילר ו"חודש בכפר" של איוון טורגנייב.

לימודי משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנשר מבית הספר בו למד ביוני 1970, ריב שיחק במחזות בעיירה בות'ביי, מיין, ושאף לעבור לניו יורק במטרה לפצוח בקריירת משחק. עם זאת, בעצת אמו, התקבל לאוניברסיטת קורנל. במחלקת התיאטרון של המכללה, ריב השתתף במחזות "מחכים לגודו" של סמואל בקט (בתפקיד פודזו), "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" של טום סטופארד (בתפקיד המלט) ו"אגדת חורף" של ויליאם שייקספיר. בהמשך הוזמן ריב לפגישה עם סוכן שחקנים, לאחר שזה ראה את משחקו ב"חודש בכפר", והוחלט כי ריב ימשיך ללמוד בקורנל ובמקביל יפגש עם סוכני שחקנים. שנה לאחר מכן, ריב חתם על חוזה עם הפסטיבל השייקספירי של סאן דייגו והשתתף במחזות "ריצ'רד השלישי" (בתפקיד אדוארד הרביעי), "נשות וינדזור העליזות" (בתפקיד פנטון) ו"עמל שווא של אהבה". לפני תחילת שנתו השלישית באוניברסיטה, ריב לקח חופשה בת שלושה חודשים, אשר במהלכה ראה מחזות בסקוטלנד ובאנגליה, כמו גם שהה בפריז.

לאחר שחזר מחופשתו החליט ריב להתרכז במשחק. במסגרת לימודיו בקורנל הוא נדרש לקחת שיעורים בהיסטוריה ובפיזיקה. באישור הדקאן, ריב החל ללמוד בבית הספר ג'וליארד, ושנתו הראשונה שם נחשבה לשנתו השלישית בקורנל. מבין אלפיים סטודנטים שהגישו בקשה ללימודים במכללה היוקרתית, ריב היה בין היחידים שנבחר למסלול המשחק המתקדם - נוסף לרובין ויליאמס, עמו התחבר.‏[1] ריב סיים את לימודיו בקורנל בשנת 1974.

קריירת משחק וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 ריב השתתף באופרת הסבון "אהבת החיים", ובמקביל נבחן למחזה ברודוויי "A Matter of Gravity". קתרין הפבורן צפתה במבחן הבד שלו וליהקה אותו לתפקיד נכדהּ‏. בשנת 1976 פרש ריב מהמחזה אף על פי שקצר שבחים רבים ולמורת רוחה של הפבורן, שנשבתה בקסמו של השחקן הצעיר.‏

תפקידו הקולנועי הראשון של ריב היה כקצין צוללת בסרט האסונות "צוללת נפטון אינה עונה". בשנת 1978 לוהק ריב לתפקיד קלארק קנט בסרט "סופרמן" של הבמאי ריצ'רד דונר. לאחר שקרא את התסריט, ריב בן ה-26 לקח את התפקיד ברצינות תהומית. במבחן הבד שלו, ריב ביסס את דמותו של קלארק קנט לפי זו של קרי גרנט בסרט "צער גידול חיות", ולאחר שנודע לו כי התקבל לתפקיד, אף נכנס למשטר אימונים מפרך בן חודשיים. אך על פי שריב לא היה אוהד של חוברות הקומיקס, הוא מצא כי התפקיד הכפול של קלארק קנט/סופרמן מאתגר. הסרט זכה להצלחה והניב הכנסות של מעל ל-300 מיליון דולר. משחקו של ריב זכה לשבחים רבים וכן זכייה בפרס באפט"א לקולנוע.

ריב השתמש בעלייתו המטאורית לתפקיד כוכב למטרות צדקה. הוא הצטרף לצוות המנהלים של ארגון הצדקה "הצילו את הילדים", ביקר ילדים החולים במחלות סופניות, ובשנת 1979 שימש כמאמן אתלטיקה בספיישל אולימפיקס.

סרט ההמשך "סופרמן 2" צולם ברובו בעת צילומי הסרט הראשון. עקב סכסוך בין הבמאי והמפיקים, פוטר ריצ'רד דונר ולנעליו נכנס הבמאי ריצ'רד לסטר, ששינה את התסריט וצילם מחדש קטעים שלמים. שינוי זה לא התקבל בשמחה בקרב צוות השחקנים, אולם עם הזמן למד ריב להעריך את לסטר. בהתערבות מעריצי הסרטים, יצאה גרסת הבמאי של דונר בשנת 2006, והוקדשה לזכרו של ריב. שני סרטי ההמשך הבאים זכו להצלחה פחותה מזו של השניים הראשונים, וריב אף ייחס את "סופרמן 3" יותר כקומדיה של ריצ'רד פריור.

בזמן זה דחה ריב הצעות לככב בסרטי פעולה רבים, היות שהיה מעוניין יותר בתפקידי אופי. בשנת 1980 כיכב ריב לצד ג'יין סימור בסרט הרומנטי הבדיוני "היכן שהוא בזמן". הסרט לא זכה לפופולריות רבה בזמן שחרורו, אך הוא הגיע למעמד של סרט פולחן, במיוחד בקרב תלמידי קולג'. סימור כה התרשמה מריב עד שקראה לאחד מילדיה על שמו.

מיד עם תום צילומי "סופרמן 2", ריב מאס בהוליווד ועבר עם משפחתו לויליאמסטאון, מסצ'וסטס, שם קיבל תפקיד ראשי במחזה "כותרת ראשית" של המחזאי בן הכט. בהמשך הופיע בסרטים "מלכודת מוות" של הבמאי סידני לומט, לצד מייקל קיין ו"הבוסטונים" כעורך דין דרומי לצד ונסה רדגרייב, לפי מחזה מאת הנרי ג'יימס. במשחקו האחרון שוב קצר ריב שבחים רבים. מבין המחזות בהן השתתף נמנים "נישואי פיגרו" ומחזה נוסף של ג'יימס בשם "The Aspern Papers". נסיונו כטייס איפשר לו לבצע את הפעלולים בעצמו בסרט "הטייס", לצד רוזנה ארקט. בשנת 1987 הופיע לצידו של מורגן פרימן בסרט "עיתונות שחורה". הסרט אמנם קיבל ביקורות טובות, אך נכשל בקופות עקב קידום כושל של אולפני ההסרטה.

לאחר צילומי "סופרמן 4" הכושל, ניסה ריב את מזלו בסרט הקומי "מחליפים ערוצים", לצידם של קת'לין טרנר וברט ריינולדס. אולם, בעקבות חיכוכים באתר ההסרטה, החליט ריב לשוב ולהתרכז בתיאטרון.

ריב בחברת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן, 1983

בסוף שנות ה-80 נהיה ריב מעורה יותר בפעילויות ספורט כרכיבה על סוסים, צלילה, סקי, טיפוס הרים ושיט וכן צדקה למען ארגונים כאמנסטי אינטרנשיונל והסוכנות להגנת מקורות הטבע, נוסף לפעילויות הסברה פוליטיים. באביב של שנת 1987, הוא התבקש לעזור בחילוצם של 77 שחקנים מסנטיאגו דה צ'ילה, שאוימו בהוצאה להורג מידיו של אוגוסטו פינושה. בעקבות כך, ריב זכה בהוקרה ציבורית.‏[2]

בשנת 1992 הוצע לריב תפקיד בסרט "שארית היום". לאחר שקרא את התסריט והתרשם, ריב הסכים להשתתף ללא היסוס. הסרט הפך לקלאסיקה מיידית וזכה לשמונה מועמדויות לאוסקר. בעקבות מעורבותו הפוליטית הוא התבקש על ידי המפלגה הדמוקרטית לרוץ לקונגרס של ארצות הברית. בשנת 1994 הוא כיכב בסרט "ללא מילים" לצד מייקל קיטון (שכמו ריב, זכה לתהילה על משחקו כדמות קומיקס נוספת, באטמן) וסרט האימה "כפר הארורים" לצד קירסטי אלי ומארק המיל.

מעט לפני תאונתו, ריב לוהק לסרט הטלוויזיה "מעבר לכל חשד", לצד קים קטרל וויליאם ה. מייסי.

הפציעה ותקופת השיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 במאי 1995 ספג ריב פגיעה צווארית לאחר שנזרק מסוסו בזמן תחרות רכיבה בוירג'יניה, והפך למשותק מהצוואר ומטה.‏[3] החוליה הראשונה והשנייה שלו רוסקו כליל, והוא נזקק להתערבות ניתוחית שחיברה מחדש את גולגלתו לצווארו.

ריב הועבר למרכז השיקום קסלר בווסט אורנג', ניו ג'רזי, ובשבועות הראשונים לשהותו שם קיבל עירויי דם היות שרמות החלבון וההמוגלובין שבדמו היו נמוכות מאוד. צינור הנשימה שהותקן לו נותק ללא הרף, ולמעשה הוא היה נתון לחסדי הרופאים והאחיות שטיפלו בו. סופקה לו עזרה סיעודית במטלות היומיום ובשימוש בכיסא גלגלים. כמו כן, ריב עבר ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, אימוני שריר הטרפז ותרפיה נשימתית, אשר במהלכה למד ריב להשתמש פחות ופחות במכשיר ההנשמה המלאכותית.

המחקר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2003, מחקרו של ריב בנוגע לבדיקת תאי גזע הוביל אותו לישראל,‏[4] מהמובילות בחקר נפגעי חוט השדרה.‏[5] במהלך ביקורו, ביקר ריב בין היתר בטכניון, במכון ויצמן למדע ובבית החולים השיקומי אלין בירושלים.

פעילותו בתחום השיתוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטופר ריב במהלך ועידה לחקר תאי גזע במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, 2003

ריב עזב את מרכז השיקום קסלר מלא השראה מחולים רבים שפגש במהלך שהותו. הוא נעזר שוב במדיה כדי לקדם את מטרתו לחיזוק דרכם של המשותקים - בין היתר, הופיע בטקס פרסי האוסקר ונשא נאום לגבי החשיבות שביצירת סרטים העוסקים בבעיות העולם השונות, כמו גם הנחה את טקס המשחקים הפאראלימפיים וערך נאומים ברחבי המדינה. מאמציו אלו הביאו לצילומו לשער טיים מגזין.‏[6] הוא גם קריין את הסרט הדוקומנטרי "ללא חמלה: סרט על יכולות" מבית HBO, שזכה באמי. ריב הקים את "הקרן ע"ש כריסטופר ריב" בניו ג'רזי מתוך מטרה להאיץ במחקר באמצעות מימון, ועזר לייסד את מכון המחקר אירווין-ריב לחקר חוט השדרה. הארגון מימן טכנולוגיה חדשה המסוגלת לחקות אחר תנועת ההליכה ובכך לעזור בגירוי קצוות העצבים ולימוד מחדש של חוט השדרה כיצד לשלוח איתותים לרגליים.

בשנת 1997 ביים ריב את סרטו הראשון, "שעות הדימדומים", בו הופיעו וופי גולדברג, גלן קלוז וברידג'ט פונדה. הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אמי, ביניהם בקטגוריית הבמאי. אשתו הייתה עדה לשינוי במצב בריאותו ובהופעתו.‏[7] שנה לאחר מכן הופיע ריב בתפקיד הראשי במותחן "חלון אחורי", חידוש לסרטו הישן של אלפרד היצ'קוק משנת 1954. באותה שנה פורסמה גם אוטוביוגרפיה קולית של ריב, "עדיין אני", שזיכתה אותו בגראמי.

במשך כל אותה עת, ריב שמר על בריאות גופנית טובה, היות שהאמין שמערכת העצבים מסוגלת להתחדש הודות לתרפיית אימונים נוקשה. סיבה נוספת הייתה, שרצה במבנה גוף שפיר למקרה ותמצא תרופה. בשנת 2000 חזרו אליו מספר תפקודים מוטוריים, ואפילו רופאו האישי היה כה מופתע בהתקדמות במצבו.‏‏‏[8]

בשנת 2002 הוקם מרכז למחקר ע"ש כריסטופר ודיינה ריב בניו ג'רזי תחת מימון המרכז לבקרת מחלות ומניעתן. המרכז נועד לאמן משותקים כיצד לחיות יותר עצמאית עם מגבלותם. ריב עזר במימון בחקר נרחב יותר של תאי גזע. בשנים אלו הנושא העלה דיון ציבורי סוער בנוגע לשימוש בתאי גזע אנושיים, וריב הגן על המחקר באומרו כי המחקר ישתמש אך ורק בתאים שכבר הופקו. כמו כן, ריב תמך באיסור נגד שיבוט אנושי, המסכים להעברת גרעין תא סומטי אך מתנגד לשיבוט לצורכי רבייה. הוא טען כי השתלת תאי גזע איננה שיטה בטוחה, אלא אם התאים מכילים DNA של אותו חולה.‏[9] בימים האחרונים לחייו, ריב תמך בהקמתו של המכון לרפואה מתחדשת בקליפורניה.

ב-25 בפברואר 2003 הופיע ריב בסדרת הטלוויזיה "סמולוויל" כד"ר סוואן, שמספק לקלארק קנט (טום וולינג) רמזים בקשר למוצאו האמיתי. הפרק, שכלל נעימות מתוך הפסקול של הסרט הראשון, התקבל בתשואות אצל המבקרים והצופים, עקב החיבור בין הדורות השונים של גיבורי העל. הפרק שבר שיאי רייטינג.‏[10] ריב הופיע בפרק נוסף בתפקיד זה ב-14 באפריל 2004.

באפריל 2004 פורסם ספרו השני של ריב, "שום דבר אינו בלתי אפשרי", שהתמקד יותר בהשקפת עולמו של ריב ובחוויותיו. כמו כן, באותה שנה, ריב ביים את "סיפורה של ברוק אליסון", המבוסס על סיפורה האמיתי של משותקת ארבע גפיים שסיימה את לימודיה באוניברסיטת הרווארד.‏[11]

ריב נמנה בין חברי התנועה הדתית אוניברסליזם יוניטריאני, ושאב ממנה השראה בפעילותו.‏[12]

בעיות בריאות ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ילדותו, ריב סבל מאסתמה ומאלרגיות שונות, בנוסף סבל ממונונוקלאוזיס זיהומי, מלריה ומסטוציטוזיס (הפרעה בכלי הדם). לעתים תכופות היו לו תופעות לוואי לאחר נטילת תרופות. במרכז השיקום קסלר ניתן לו סם שאמור היה להפחית בנזקי חוט השדרה, אולם זה גרם לו להיכנס להלם אנפילקטי ולקריסת ריאותיו. נוסף על כך, בצעירותו הוא סבל מנשירת שיער, דבר שהחריף לאחר תאונתו ואשר גרם לו לגלח את שיער ראשו.

באוקטובר 2004 סבל ריב מפצע לחץ שגרם לאלח דם. ב-9 באוקטובר הוא עבר דום לב לאחר שקיבל אנטיביוטיקה לזיהום, ונלקח לבית החולים. ב-10 באוקטובר 2004 ריב מת כתוצאה מאי ספיקת לב.‏[13] הוא היה בן 52 במותו. גופתו נשרפה ואפרו פוזר.

לריב שני ילדים ממערכת יחסים קודמת לגיי אקסטון - מתיו ואלכסנדרה, וכן ילד מנישואיו לדיינה מורוסיני. דיינה המשיכה לעמוד בראש הארגון שיסד בעלה עד למותה ב-6 במאי 2006 לאחר שאובחן אצלה סרטן הריאה. נכון להיום עומדים מתיו ואלכסנדרה בראש צוות המנהלים של הארגון.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים, רשימה חלקית
שנה סרט תפקיד
1978 צוללת נפטון אינה עונה‎ פיליפ
סופרמן: הסרט קלארק קנט/סופרמן
1980 היכן שהוא בזמן ריצ'רד קולייר
סופרמן 2 קלארק קנט/סופרמן
1982 מלכודת מוות קליפורד אנדרסון
הקדושה והחטא האב ג'ון פלהרטי
1983 סופרמן 3 קלארק קנט/סופרמן
1984 הבוסטונים באזיל רנסום
1985 הטייס אדגר אנסקומב
1987 סופרמן 4 קלארק קנט/סופרמן
עיתונות שחורה ג'ונתן פישרס
1988 מחליפים ערוצים בליין בירגהם
1992 נתפסים על חם פרדריק דאלאס/פיליפ ברנט
1993 שארית היום לואיס
1994 ללא מילים בוב פריד
1995 כפר הארורים ד"ר אלן צ'אפי
2006 סופרמן 2: הגרסה של ריצ'רד דונר קלארק קנט/סופרמן
טלוויזיה, רשימה חלקית
שנה תוכנית הערות
1974 - 1976 אהבת החיים
1983 תיאטרון האגדות של שלי דובאל פרק 5, היפהפייה הנרדמת
1985 אנה קרנינה
1991 חטיפה
1992 הדרך לאבונלי פרק עונה 3 "A Dark and Stormy Night"
1993 זאב הים
1997 שעות הדימדומים במאי, מועמדות לחמישה פרסי אמי
1998 חלון אחורי פרס גילדת שחקני המסך לשחקן ראשי, מועמדות לאמי וגלובוס הזהב
2003 הפרקליטים פרק עונה 7 "Burnout"
2003 - 2004 סמולוויל פרקים "Rosetta" ו-"Legacy"
2004 סיפורו של ברוק אליסון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]