סופרמן (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סופרמן
Supermanmovieposter.jpg
שם במקור: Superman
מבוסס על: סופרמן (קומיקס)
בימוי: ריצ'רד דונר
הפקה: אלכסנדר סלקיינד
איליה סלקיינד
תסריט: קומיקס:
ג'רי סיגל
ג'ו שוסטר
תסריט:
מריו פוזו
רוברט בנטון
דייוויד ניומן
לזלי ניומן
טום מנקוויץ'
שחקנים ראשיים: מרלון ברנדו
ג'ין הקמן
כריסטופר ריב
גלן פורד
מוזיקה: ג'ון ויליאמס
חברת הפצה: האחים וורנר
הקרנת בכורה: 15 בדצמבר 1978
משך הקרנה: 143 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $55,000,000
הכנסות: $300,218,018
פרסים: 5 פרסי סאטורן, פרס באפט"א, פרס הוגו, גראמי
דף הסרט ב-IMDb

סופרמן הוא סרט גיבורי על מדע בדיוני משנת 1978 המבוסס על הקומיקס באותו שם מבית DC קומיקס. את הסרט ביים ריצ'רד דונר, ומככבים בו מרלון ברנדו, ג'ין הקמן וכריסטופר ריב בתפקידים הראשיים.

הסרט מהווה את סיפור מקורו של גיבור העל סופרמן, מאז ימי ינקותו כ'קאל-אל' בכוכב הלכת קריפטון, דרך ימי נערותו בסמולוויל ועד בגרותו תחת הזהות הסודית 'קלארק קנט' ככתב בעיתון "הדיילי פלאנט" בעיר מטרופוליס. בין לבין הוא מתאהב בכתבת הבכירה בעיתון לויס ליין ונאלץ להיאבק בלקס לות'ור המרושע המאיים על שלום העיר.

הסרט ממוקם במקום ה-174 ברשימת 500 הסרטים הגדולים, לפי מגזין אמפייר[1]. הוא היווה הגורם המשפיע להפקתם של סרטי מדע בדיוני רבים בכלל ולהתפתחות ז'אנר סרטי הסופר-גיבורים בפרט.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכוכב קריפטון, המועצה השולטת גוזרת דין על שלושה פורעי חוק (גנרל זוד, אורסה ונון), לאחר שקיבלו עדויות מג'ור-אל על כוונותיהם לנהל דיקטטורה שלטונית. הם נשלחים כעונש ל"אזור הפנטום" המרוחק בחלל, שם ישארו כלואים לנצח. ג'ור-אל מנסה לשכנע את המועצה להתפנות מהכוכב היות שהשמש הקריפטונית עומדת להתפוצץ ועל כוכבם נשקפת סכנה קיומית. כאשר המועצה מאיימת עליו כי יישלח ל"אזור הפנטום" אם ינסה לזרוע פניקה בציבור או לברוח מעל פני הכוכב, ג'ור-אל מחליט להבריח את בנו יחידו, קאל-אל התינוק, בחללית אל עבר כדור הארץ לאחר שמצא כי בכוכב זה קיימת אטמוספירה שתעזור לו לשרוד. כמעט מיידית לאחר שהחללית מתחילה לעשות את דרכה ברחבי החלל, השמש מתפוצצת ואיתה הכוכב קריפטון.

שלוש שנים אחר כך, החללית מוצאת את דרכה לכדור הארץ ומתרסקת ליד עיירה כפרית בשם 'סמולוויל'. את התינוק מוצאים ג'ונתן ומרתה קנט, שמחליטים לאמץ את התינוק כבנם, ומעניקים לו את השם קלארק. חמש עשרה שנה אחר כך, כאשר קלארק מתחיל לגלות לפתע כוחות בלתי משוערים החבויים בו, אביו מת והוא מוצא קריסטל ירוק בשרידי חלליתו, הקורא לו בצורה טלפתית לנוע צפונה. קלארק הצעיר מגיע לקוטב הצפוני, ששם משליך את הקריסטל ויש מאין נבנה לו "מבצר הבדידות", שנועד לחקות את האדריכלות הקריפטונית. הוא מפעיל לוח מחוונים במבצר, ומתגלה לו הולוגרמה של אביו, ג'ור-אל, שמתחיל ללמד אותו את ההיסטוריה של עמו ואת פשר כוחותיו לאורך השנים.

לאחר 12 שנים שבהם למד לשלוט בכוחותיו, קלארק עוזב את "מבצר הבדידות" ושם פעמיו לעיר מטרופוליס, שם הוא מוצא עבודה ככתב בעיתון "הדיילי פלאנט". הוא מתחיל לפתח רגשי חיבה עבור לויס ליין, כתבת בכירה בעיתון, אך זו מחשיבה אותו לידיד ותו לא. מעט לאחר מכן היא מעורבת בתאונת מסוק על גג הבניין, מה שמכריח אותו להשתמש בכוחותיו בפומבי ולהצילה.

לאחר לילה שבו קלארק עוזר לראשונה לתושבי מטרופוליס עם כוחותיו, הוא מוזמן לראיון אצל לויס ליין, ואוסף אותה בחיקו אל עבר שמי העיר. בסוף הראיון היא קוראת לו בשם "סופרמן". בינתיים, הפושע לקס לות'ור זומם תוכנית להתעשר מקניית שטחי נדל"ן חסרי ערך במדבר, תוך הריסת קליפורניה על ידי שני טילים גרעיניים, שאותם הוא מתכוון להטיל על העתק סן אנדראס. התוצאה ההרסנית תגרום לשטחי הנדל"ן שאותם הוא קנה להעלות את ערכם באופן ניכר כמוקד התיישבות מחודש.

ביודעו כי סופרמן יכול למנוע מתוכניתו להצליח, לות'ור מזמן אותו למאורתו התת-קרקעית, שם הוא מגלה לו את יעדם של הטילים, אך לוכד אותו בעזרת קריפטונייט - מטאוריט שנלקח מסביבת הכוכב קריפטון אשר מכיל תכונות מולקולריות המסוכנות לאיש הברזל. מיס טסמאכר, עוזרתו של לות'ור, מחלצת את סופרמן בתמורה להבטחתו כי יעזור לאימהּ‏, הנמצאת במקום היעד של אחד מהטילים. סופרמן, שאינו מסוגל לשקר, מבטיח לה זאת ויוצא לעצור את הטיל הראשון. את הטיל הוא שולח למעמקי החלל, בעוד הטיל השני פוגע בהעתק סן אנדראס ובכך גורם לרעידת אדמה. סופרמן שועט בעקבותיו כדי לנסות להציל את מה שניתן, אך מחטיא הזדמנות להציל את אהובתו, לויס ליין, שנמצאת באזור הסכנה.

מלא חימה על שלא הצליח להצילה, סופרמן מתעלם מאזהרתו של ג'ור-אל לא להתערב במהלך ההיסטוריה האנושית, ומעדיף לשמוע לעצתו של אביו המאמץ ג'ונתן שאמר כי הוא נמצא כאן מסיבה מסוימת. הוא מחזיר את הזמן אחורנית ומציל את לויס, ובסופו של דבר מעביר את לות'ור ואת שותפו אוטיס לבית הכלא. מנהל הכלא מציין כי "המדינה הזו בטוחה סוף כל סוף, תודות לו", אך סופרמן מבקש שלא להודות לו, וכי "כולנו חלק מאותו צוות".

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כריסטופר ריב - קאל-אל/קלארק קנט/סופרמן, ישות בעלת כוח, חוזק וחסינות עצומים. נולד בקריפטון וגדל על כדור הארץ. לאחר שגילה את דבר גורלו לשרת את בני האדם, הוא משתמש בכוחותיו כדי להציל אחרים. כדי להגן על זהותו, הוא עובד כעיתונאי בעיתון ה"דיילי פלאנט" כקלארק קנט.
  • ג'ין הקמן - לקס לות'ור, מדען גאון ומרושע בעל נכסים וממון שעד מהרה הופך ליריבו המושבע של סופרמן. הוא זה שמגלה את חולשתו היחידה של סופרמן ויוזם תוכנית שמעמידה בסכנה מיליוני אנשים.
  • מרלון ברנדו - ג'ור-אל, המדען הראשי בכוכב קריפטון ואביו הביולוגי של סופרמן. לאחר שמצא עדויות להשמדתו הבלתי נמנעת של הכוכב ובידיעה כי אינו יכול להציל את עצמו ואת אשתו, הוא שולח את בנו יחידו לכדור הארץ כמאמץ אחרון להציל את עצמו.
  • גלן פורד - ג'ונתן קנט, אביו המאמץ של קלארק קנט בעיירה סמולוויל. חוואי, משתית בקלארק את ערכי המוסר אשר לפיהם הוא חי.
  • מרגו קידר - לויס ליין, כתבת מובילה בעיתון ה"דיילי פלאנט" ומושא אהבתו של קלארק קנט. מאוהבת נואשות בסופרמן ואינה מודעת שסופרמן וקלארק הם אותו אדם. ככתבת, היא עושה כל שביכולתה כדי לחשוף תרמיות ומעשי פשע, לעתים אף בלי לחשוב על ההשלכות.
  • ג'קי קופר - פרי ווייט, הבוס קצר המזג של קלארק קנט ולויס ליין ב"דיילי פלאנט".
  • מארק מקלור - ג'ימי אולסן, צלם צעיר ב"דיילי פלאנט" אשר מתחבר לקלארק קנט.
  • נד ביטי - אוטיס, עוזרו השוטה והמגמגם של לקס לות'ור
  • ולרי פרין - מיס טסמאכר, חברתו ושותפתו היפה של לקס לות'ור. עוזרת להציל את סופרמן כאשר לות'ור כולא אותו.
  • טרנס סטמפ - גנרל זוד, מנהיגם המרושע של שלושת הנבלים הקריפטונים שנשפטים לאזור הפנטום.

הופעות אורח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קירק אלין ונואל ניל, שגילמו את קלארק קנט ולויס ליין בסרטוני הטלוויזיה של שנות ה-50, מגלמים בסרט את הוריה של לויס ליין הצעירה, כאשר היא צופה מתוך הרכבת בנער קלארק קנט עושה את דרכו בשדות התירס של סמולוויל. כמו כן, לארי הגמן מופיע בתפקיד אורח כגנרל שיירת הטילים שעוצר כדי להעניק עזרה ראשונה למיס טסמאכר. טרוור האוורד מופיע כראש מועצת החכמים בכוכב קריפטון. מבקר "הניו יורק אובזרבר" רקס ריד מופיע בתפקיד עצמו והבמאי ריצ'רד דונר מופיע כאדם ברחוב שאינו מאמין שאדם יכול לעוף.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לסרט התפתח עוד בשנת 1973 על ידי המפיק אלכסנדר סלקיינד, יחד עם בנו איליה סלקיינד ושותפם פייר ספנגלר. שכתובים רבים ראו אור לתסריט, שנכתב בין היתר על ידי מריו פוזו ורוברט בנטון, בטרם לקח ריצ'רד דונר את מושכות הבימוי. הוא קרא את התסריט הראשוני, אך חשב כי היו בו מספר אספקטים קומיים ‏‏והוא קאמפי מדי‏[2]. יחד עם התסריטאי טום מנקוויץ' שכתב דונר את התסריט בצורה שהשביעה את רצונו.

דונר החל לבחון מועמדים לתפקיד איש הברזל. סלבריטאים רבים נבחנו לתפקיד, אך זה הוצע לבסוף לשחקן אלמוני אז, כריסטופר ריב. בתחילה, אלכסנדר ואיליה סלקיינד חשבו שהשחקן אינו מתאים לתפקיד, משום שהיה רזה מדי, אך לאחר שהרשים אותם במבחן הבד, ריב העלה בעצמו את מאסת שריריו באמצעות אימונים אינטנסיביים.

בין החודשים מרץ-מאי 1977 נערך החיפוש אחר השחקנית שתגלם את לויס ליין. מאות נבחנו לתפקיד, אך שוב נבחרה אלמונית, מרגו קידר.

דונר מצידו כתב תסריט המקיף שני סרטים, אולם, בשל תקציב ההפקה הגבוה, מתחים רבים פרצו בין אלכסנדר ואיליה סלקיינד לדונר, מה שגרם להתפטרותו בטרם השלים עבודה על הסרט השני. בשנת 2006 לקח המפיק מייקל ת'או על עצמו את עבודת שיחזור הסרט השני לפי חזונו של דונר, וכך שוחרר "סופרמן 2: הגרסה של ריצ'רד דונר".

צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצילומים החלו במרץ 1977 תחת פיקוחם של 11 צוותי צילום, והסתיימו באוקטובר 1978. שני הסרטים צולמו גב אל גב באתרים כדוגמת אולפני פיינווד, אולפני שפרטון, אלברטה וניו יורק. אווירת הסודיות של הצילומים, כמו גם התקציב הגדול, תרמו למתחים בין המפיקים לבמאי, ואלה כמעט ודיברו ביניהם. טום מנקוויץ' ציין, כי לא נאמר לדונר בדבר עניין התקציב או לוחות זמנים, ובנוסף נשכר ריצ'רד לסטר כעוזר במאי, כנראה מתוך כוונה לגרום להתפטרותו של דונר או לחרוג מהתקציב. לסטר היה זה שהציע להתרכז בהשלמת הסרט הראשון, בעוד דונר פוטר והוא זה שנעשה לבמאי הסרט השני. שנים מאוחר יותר, המאורע הצית את הכוונה לשחרר את "סופרמן 2: הגרסה של דונר".

אפקטים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרמן על רקע העיר מטרופוליס

הסרט 'סופרמן' ידוע במספר הרב של האפקטים המיוחדים שנעשו ללא כל עזרת אנימציית מחשב, שלא הייתה מפותחת בשנים אלו.

מספר מיניאטורות נבנו על-מנת לדמות מקומות שונים כדוגמת כיפת המועצה הקריפטונית, גשר שער הזהב וסכר הובר. מכל האפקטים המיוחדים, אלה הנוגעים בתעופה היו הקשים ביותר לצילום. בניסיון הראשון נורתה בובה מתוך תותח, אך זה בוטל עקב המחסור בתנועתיות. לבסוף פותחה טכניקה שמאפשרת הקרנת תמונה חזותית בשילוב עם עדשות זום מיוחדות.

אשליית התמונה התאפשרה כאשר התבצע תקריב על כריסטופר ריב בשעה שהתמונה שהוקרנה מאחוריו התרחקה. בנוסף נעשה גם שימוש במתקני רתמה מיוחדים, כאשר תאורה מתאימה הסתירה את מיקומם.

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רי גולדסמית', אשר הלחין את הפסקול לסרטו של דונר "אות משמיים", היה הראשון שנבחר להלחין את המוזיקה לסרט. מספר קטעים שהלחין לסרט כוכב הקופים שומשו בקדימון לסופרמן. עקב בעיות של לוח זמנים, גולדסמית' נשר מהפרויקט ובמקומו נשכר ג'ון ויליאמס.

ביקורות ורווחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יצא לאקרנים ב-15 בדצמבר 1978, ובסוף השבוע הראשון להקרנתו הכניס מעל ל-7 מיליון דולר. סכום ההכנסות הכולל נאמד בכ-300 מיליון דולר, מה שהחזיר את ההשקעה שבתקציב. הוא קיבל ביקורות חיוביות.

Cquote2.svg

"הסרט 'סופרמן' הוא הנאה צרופה, שילוב מופלא בין כל הדברים הישנים שמעולם לא עייפו אותנו: הרפתקאות ורומנטיקה, גיבורים ונבלים, אפקטים מיוחדים עוצרי נשימה וחוכמה רבה. ריב מלוהק היטב לתפקיד. כל בחירה רעה אחרת הייתה משקיעה את הסרט."

Cquote3.svg
רוג'ר אברט, שיקגו-סאן טיימס‏[3]
Cquote2.svg

"הסרט 'סופרמן' נשאר הנקודה המכרעת שביחסים בין הוליווד לבין גיבורי העל."

Cquote3.svg
– דני גריידון‏[4]
ריב בתפקידו הכפול כקלארק קנט/סופרמן
Cquote2.svg

"מחווה קלאסית לאייקון תרבות הפופ האמריקנית. 'סופרמן' הוא סרט הקומיקס הנפלא הראשון וקידה נוסטלגית לימים תמימים יותר, המשלב גישה מדע בדיונית סטייל 2001 וסרט קאמפ נוסח באטמן של שנות ה-60 לתוך תסריט שמעמת את המיתולוגיה האלוהית של סופרמן יחד עם אויב קומיקס אולטימטיבי כלקס לות'ור ועוזרו השוטה אוטיס."

Cquote3.svg
– סטיבן ד. גריידנוס‏[5]
Cquote2.svg

"משחקו של כריסטופר ריב הוא הנאה צרופה. נאה בצורה מגוחכת, עם פנים חדות וחזקות כגרזן, דמויותיו כקלארק קנט המגמגם והמבולבל וכסופרמן הכל יכול הן פשוט שני סגנונות של אצילות ותמימות."

Cquote3.svg
ניוזוויק

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר בקטגוריות העריכה, הפסקול והמוזיקה. הוא זכה בפרס הישגים מיוחד עבור האפקטים המיוחדים[6]. ריב זכה בפרס באפט"א בקטגוריית הפריצה הגדולה, בנוסף למועמדויות שחקן המשנה (ג'ין הקמן), הצילום, העיצוב והסאונד‏[7]. הסרט זכה בחמישה מתוך תשעה פרסי סאטורן בקטגוריות סרט המדע בדיוני, שחקנית ראשית (מרגו קידר), אפקטים מיוחדים, ועיצוב. בין היתר, הסרט אף זכה בגראמי על הפסקול של ג'ון ויליאמס וכן בפרס הוגו על העיבוד הדרמתי הטוב ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The 500 Greatest Movies of All Time: #174 - Superman
  2. ^ One-on-One Interview with Producer Ilya Salkind, Barry M. Freiman, Superman's Homepage
  3. ^ Superman: The Movie Review, Roger Ebert, December 15th 1978
  4. ^ Superman: The Movie Review, Danny Graydon, September 28th 2001
  5. ^ Superman Movie Review, Steven D/ Greydanus
  6. ^ Academy Awards USA, 1979
  7. ^ BAFTA Awards, 1979
DC קומיקס
כותבים ומאיירים: אד בניסג'ף ג'ונסאית'ן ואן סקייברמארק ויידג'ף לואבג'ף למיראלן מורפרנק מילרג'רי סיגלגייל סימון