פלייבוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרילין מונרו בשער הגיליון הראשון, דצמבר 1953

פלייבויאנגלית: Playboy) הוא ירחון פורנוגרפי שהתפרסם ברחבי העולם בזכות צילומיו המציגים עירום נשי. נוסד על ידי יו הפנר בארצות הברית, בשנת 1953. המותג "פלייבוי" הפך עם השנים לאחד המותגים הידועים ביותר בעולם, וכיום הוא כולל, בנוסף למגזין הבינלאומי, גם אתר אינטרנט (מקור הרווחים העיקרי) וערוץ טלוויזיה בתשלום. כריסטי הפנר, בתו של המייסד, מונתה למנכ"לית החברה בשנת 1988, וכיום היא מכהנת גם בתפקיד יו"ר מועצת המנהלים.

הירחון כולל בעיקר תמונות עירום של נשים - אך גם מאמרים בנושאים שונים, כגון ספורט, אופנה, צרכנות ופוליטיקה, סיפורים קצרים של סופרים מובילים וראיון ארוך עם אישיות בולטת. סיסמתו של הירחון, המופיעה מתחת לשמו החל מגיליונו הראשון, היא "בידור לגברים" (Entertainment for Men).

יש הטוענים שהירחון מציג תצלומי עירום מסוגננים ואמנותיים, וכי החומר הכלול בו הוא בגדר ארוטיקה, ואחרים טוענים שמדובר במגזין פורנוגרפי רך, שמזיק למעמד הנשים עקב הצגתן כאובייקט מיני.

היסטוריה של המגזין[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו הפנר ייסד את המגזין בשנת 1953. הוא רכש את זכויות היוצרים לשימוש בתמונות עירום של השחקנית מרילין מונרו, שהייתה כוכבת קולנוע מובילה באותה תקופה (התמונות צולמו במקור עבור לוח שנה). הגיליון הראשון פורסם בדצמבר 1953, ולא סומן עליו תאריך - כי הפנר חשש שלא יוכל להדפיס גיליון שני אם העיתון לא יימכר בהצלחה. לשמחתו, נמכרו כל העותקים בתוך מספר שבועות. מספר העותקים שנמכרו היה כ-54 אלף, ומחיר כל עיתון היה 50 סנט (חצי דולר). עותקים של הגיליון הראשון, שנשמרו במצב כמעט חדש, נמכרים היום לאספנים במחיר של מעל 5,000 דולר.

הלוגו של המגזין, פרופיל של ארנב עונד עניבת פרפר, עוצב על ידי המעצב ארט פול, עבור הגיליון השני של המגזין. הלוגו המקורי מלווה את החברה עד היום. יו הפנר הסביר שבחר בדמות הארנב בגלל "ההקשר המיני המשעשע" שהיה לו.

בספטמבר 1962 החל הירחון לפרסם ראיון מעמיק אחד בכל גיליון, עם אישיות מרכזית בולטת, את הראיונות הראשונים ערך הסופר אלכס היילי. בין המרואיינים: מיילס דייוויס, פידל קסטרו, מלקולם אקס, סלבדור דאלי, מרטין לותר קינג, ז'אן פול סארטר, מוחמד עלי, אורסון וולס, ג'ימי קרטר, ג'ון לנון ויוקו אונו, יאסר ערפאת, סטיבן הוקינג, פרנק סינטרה, וודי אלן, אריאל שרון ורבים אחרים.

מכירות הירחון הגיעו לשיאן בשנות השבעים - הגיליון הנמכר ביותר בהיסטוריה הוא גיליון נובמבר 1972, שנמכר ביותר מ-7 מיליון עותקים. מאז ועד היום המכירות נמצאות בירידה, בעיקר בגלל הופעת כתבי-עת חדשים ומתוחכמים יותר לגברים (כגון "מקסים") והתחרות בשוק הפורנוגרפיה מצד אתרי האינטרנט העוסקים בכך.

אתר האינטרנט של "פלייבוי", שהושק באוגוסט 1994, זוכה להצלחה רבה, והפך למקור הרווחים העיקרי של החברה.

בניסיון למשוך קהל קוראים צעיר, העיתון החל לעסוק בנושאים שנוגעים ללבם, כגון שחקנים וזמרים צעירים, ומוזיקת היפ-הופ.

עם כותבי הסיפורים הקצרים בירחון נמנים טובי הסופרים, ובהם יצחק בשביס-זינגר, ארתור סי. קלארק ואיאן פלמינג.

בשנת 1972 החלו לצאת מהדורות מקומיות של הירחון בגרמניה ובאיטליה, ולאחר מכן יצאו לאור מהדורות מקומיות במדינות נוספות. במדינות אסלאמיות רבות אסורה הפצתו של "פלייבוי", וכך גם באחדות ממדינות המזרח הרחוק. ביפן יוצאת לאור מהדורה מקומית שבה לא נראים איברי מין נשיים.

בתחילת המאה ה-21 צנחה תפוצת המגזין במידה ניכרת, מ-3.15 מיליון עותקים ב-2006, ל-1.5 מיליון בלבד בשנת 2011. מניות החברה המוציאה לאור את המגזין, Playboy Enterprises, נסחרו בבורסה של ניו יורק (NYSE) משנת 1971. בינואר 2011 קנה יו הפנר את כל מניות פלייבוי, החזיר לעצמו את השליטה הבלעדית על החברה, הפך אותה לחברה פרטית ומחק אותה מהמסחר.

במאי של אותה שנה העלתה חברת פלייבוי לאינטרנט את כל גיליונות המגזין מראשיתו, והם ניתנים לצפייה למנויים.‏[1]

"נערת החודש" ו"נערת השנה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גיליון מוקדש ל"נערת החודש" (Playmate of the Month) חדשה, ומציג תצלומי עירום שלה, לצד פרטים אישיים. אחד ממאפייני הירחון הוא תמונת האמצע, שבה מוצג תצלום של נערת החודש על-פני שלושה עמודים. בסוף כל שנה נבחרת "נערת שנה" אחת מתוך 12 נערות החודש. "נערות חודש" משתכרות כ-25 אלף דולר, ו"נערות שנה" זוכות בבונוס של 100 אלף דולר ומכונית חדשה.

בין "נערות החודש" הבולטות היו בטי פייג' (1955), מרילין מונרו, פמלה אנדרסון, ג'ני מקארתי ואנה ניקול סמית.

פלייבוי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת יום הכיפורים חוללה נינה קציר, רעייתו של נשיא המדינה, אפרים קציר, סערה זוטא, כאשר יזמה חלוקה של אלפי גיליונות "פלייבוי" לחיילים שבחזית‏‏.

ב-6 במרץ 2013 הושק מגזין פלייבוי בישראל. המו"ל הוא דניאל פומרנץ והעורכת היא נטע יעקובוביץ-קידר. נערת השער של הגיליון הראשון הייתה נטלי דדון. לאחר פרסום שישה גליונות נקלע המגזין לקשיים כספיים, ולא הופיע מאז דצמבר 2013.‏[2] לאחר פניית העובדים בבקשה לפירוק המגזין לאור החובות הכספיים של המו"ל דניאל פומרנץ אליהם, ניתן ביולי 2014 צו פירוק למגזין בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלייבוי ישראל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]