ונזכור את כולם?

ונזכור את כולם? מרד גטו ורשה - הקרב האמיתי

כרזת הסרט
מבוסס על	מרד גטו ורשה
בימוי	יובל חיימוביץ'-זוסר סימון שכטר
הופק בידי	עמנואל שכטר הילה גיא רונן בלזם מיכאל מייליס
תסריט	יובל חיימוביץ'-זוסר סימון שכטר
שחקנים ראשיים	אלכסנדר פולובץ טטיאנה בובריקוב
מוזיקה	יסמין אבן
צילום	סימון שכטר יבגן אדמנקו
מדינה	ישראל
הקרנת בכורה	19 באפריל 2017
משך הקרנה	60 דקות
שפת הסרט	עברית גרמנית פולנית
סוגה	תיעודי, אנימציה
www.hamered.co.il

ונזכור את כולם? הוא סרט תיעודי באורך מלא, שיצא לאקרנים בשנת 2017. הסרט מגולל את הסיפור מאחורי מרד גטו ורשה ובמיוחד את תפקידה במרד של מחתרת אצ"י - ארגון שבמשך שנים זכה להתעלמות מהממסד ומגופי ההנצחה הישראלים.

רקע

בשנת 2010, נחשפו יוצרי הסרט לספרו של משה ארנס, "דגלים מעל הגטו" שהציג סיפור שונה ממה שהכירו אודות מרד גטו ורשה, ואת תפקידה החשוב של מחתרת אצ"י במרד. לאחר פגישה עם ארנס איתרו היוצרים את הלוחמת האחרונה ששרדה מהארגון הצבאי היהודי (אצ"י), ז'וטה הרטמן שמעו את סיפור מרד גטו ורשה כפי שהיא חוותה אותו. בעקבות סיפורה, החלו לחקור עדויות שונות על ההתרחשויות האמיתיות במרד. במהלך התחקיר הגיעו לדוחות של הגנרל הגרמני יירגן שטרופ, אשר מונה על ידי היינריך הימלר לדכא את המרד ולהשמיד את גטו ורשה. בדוחות אלו מפורט באופן נרחב מהלך המרד והם נותנים תוקף לתפקידה המרכזי של מחתרת האצ"י בלחימה בגטו ורשה ובמרד גטו ורשה בפרט.

הסרט משלב ראיונות עם אנשי מפתח מאותה תקופה, אנימציה ושחזורים היסטוריים של ההכנות למרד והקרב בכיכר מורנובסקי, שניהלו אנשי האצ"י.

תקציר

במשך השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה הפך מרד גטו ורשה לסמל ההתנגדות והגבורה היהודית בתקופת השואה. מרדכי אנילביץ' והארגון היהודי הלוחם זכו לתהילת עולם, כגיבורים שלא הלכו כצאן לטבח, אלא עמדו זקופי קומה עם הנשק ביד. עם זאת, בין הלוחמים של מרד גטו ורשה הייתה קבוצה נוספת, אשר לא זכתה להנצחה בזיכרון הקולקטיבי. היו אלה חברי הארגון הצבאי היהודי – האצ"י, קבוצת לוחמים של תנועת הנוער בית"ר, שהשתייכה למחנה הרוויזיוניסטי.

קבוצה זו, אשר מנתה כמה מאות לוחמים והייתה חמושה טוב יותר משאר הקבוצות הלוחמות בגטו, הונהגה על ידי פאוול פרנקל ולאון רודל והייתה אחראית לקרבות הגדולים והעיקשים ביותר של המרד. את הדגל הכחול לבן שלוחמיה הניפו בשמי הגטו לא הצליחו הגרמנים להסיר במשך 4 ימים.

עד לתחילת המרד ואף במהלכו לא התאחדו שני הארגונים - אצ"י ואי"ל ולמרות הסכנה המשותפת שארבה להם - לחמו בנפרד. חילוקי הדעות האידאולוגיים, בין הרוויזיוניסטים לסוציאליסטים, היו עמוקים מדי. אך לעומת סיפורו של אי"ל וגיבוריו, שהונצח בעשרות סרטים, ספרים, מחקרים ושמות של רחובות, סיפורם של לוחמי האצ"י נותר תעלומה. רק לאחר צאתו לאור של הספר "דגלים מעל הגטו" מאת פרופ׳ משה ארנס החלה חזרה איטית של אצ"י לתודעה הלאומית.

הסרט מתעד את סיפורה של ז׳וטה הרטמן, שהייתה השריד האחרון לאותם לוחמים אמיצים. כחברת האצ"י, ז'וטה עסקה במשימות שונות ביניהן הברחת נשק לתוך תחומי הגטו. במהלך המרד עצמו הוצבה על אחד הגגות ברובע המברשתנים ותוך כדי הלחימה ראתה במו עיניה את הדגלים - הציוני והפולני - נישאים בשמי הגטו הבוער. עם דיכוי המרד נתפסה בידי הגרמנים ונשלחה למחנה מיידנק. שם שרדה התעללויות קשות שלא שברו את רוחה. מאז עלייתה לישראל ביקשה לספר את סיפור לוחמי האצ"י, אך נדחתה על ידי כל הגורמים הרשמיים, משמאל ומימין. במשך שנים התהלכה כדבריה "עם דבר כל כך גדול בבטן... ולא היה לי למי לספר".

סיפורה של ז׳וטה הוא בבואתו של סיפור האצ"י: לחימה אמיצה בזמן המרד ושכחה לאחריו.

הפקה

הצילומים לסרט נערכו בישראל, פולין ואוקראינה בין השנים 2011 ל-2016. בסרט משתתפים היסטוריונים, חוקרים ועדים למרד: פרופ׳ משה ארנס, יהודה הרטמן, חיים הרטמן, ד"ר תמר קטקו, תא"ל במיל׳ צבי קן-תור, ד"ר אוגוסט גרבסקי, ד"ר יצחק (טולקה) ארד, ד"ר סטפן ברטקובסקי, פרופ׳ אודי לבל, ז׳נט פולטורז׳יצקי, שמחה רותם (קז׳יק), רון כהן פרירה.

ביקורות

התגובות בתקשורות להקרנת הסרט התרכזו בעיקר בסיבות לטיוח ההיסטורי שנעשה ועוררו שיח על תולדות השואה, דיוק היסטורי וזיכרון.

חדשות וואלה! סיקרו את הסרט באולפן החדשות שלהם, יעקב אילון המגיש אמר כי "מרד גטו ורשה כמעט סינונימי למרדכי אנילביץ׳, אבל בסרט מתגלה התמונה המלאה. והיא שונה". ארז רביב מאתר דבר ראשון ביקר את הסרט כך "סרט שנועד להכניס לזיכרון הציבורי גם את גבורת לוחמי הארגון הצבאי היהודי... חוקרי השואה כמו ד"ר חווי דרייפוס, ישראל גוטמן, דריוש ליביונקה ואחרים, התריעו כי בניסיון לתקן את העוול כלפי זכרם של לוחמי האצ"י, המתקנים יוצרים עוול חדש. עקב מיעוט המקורות האמינים, חלקים בסיפור מבוססים גם על מקורות פולניים מפוקפקים, המספרים בדיות לגבי האצ"י כדי להאדיר את חלקם שלהם בסיוע להקמתו עוד בשנת 1939, כביכול." עופר אדרת, כתב הקולנוע, פרסם הארץ "סרט שמאיים להצית מחדש את אחד הוויכוחים הטעונים והרגישים ביותר על זיכרון השואה". בערוץ 10 שודרה כתבה על הסרט והמגישה אושרת קוטלר התבטאה בסופה "כבת למשפחה רוויזיוניסטית, חייבת להודות שלא ידעתי מזה... זהו צדק היסטורי".

מבחר ביקורות נוספות:

• "ישנן יצירות שגישתן מוסיפה קומה חדשה לשיח על זיכרון השואה." / עינב שיף, ידיעות אחרונות
• "סרט יוצא דופן עם תחקיר מעמיק. העדות הנדירה מקבלת חיים באילוסטרציה מרשימה, צד אחר של השואה מוצג באופן מותח ומרתק, לראשונה מורגשת תחושת גאווה ולא חולשה והרכנת ראש כמו בסרט שואה סטנדרטי. זהו סרט מותח ומסקרן ומעלה שאלות רבות על האמת התקשורתית שלא פעם מתבררת כמלאת סתירות וסודות." / נדין ביטון, seret.co.il
• "סנסציה! יש לשכתב את ספרי הלימוד בהיסטוריה." / סביל ואלייב, וסטי
• "יצירה חשובה מאין כמוה על גבורה שנעלמה, סרט שזוכה לביקורות מטורפות מכל מי שרואה אותו." / אראל סגל, גלי צה"ל

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ונזכור את כולם?

• ונזכור את כולם?, ברשת החברתית פייסבוק
• "ונזכור את כולם?", באתר אידיבי
• כתבתה של אפרת מלטר, nrg 360, 24.04.17
• ראיון של היוצרים לנחמה דואק, "עושים צהריים" בגלי צה"ל
• ראיון של היוצרים לאראל סג"ל, גלי צה"ל, באתר "סאונדקלאוד"
• ראיון של היוצרים בתוכנית של בן כספית ואריה אלדד, 103FM
• המלצות צפייה ליום השואה, רן בוקר, 23.04.17, ynet, באתר "ynet"