אושרת קוטלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אושרת קוטלר

אושרת קוטלר (נולדה ב-25 ביולי 1965), עיתונאית, אשת טלוויזיה ומגישת חדשות ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטלר נולדה ביפו, כאושרת לוי. היא גדלה ברמת השרון, בת לשרברב שעלה מבולגריה ולאשת-ביטוח ילידת הארץ ממוצא בולגרי, ואחות לשלושה. בוגרת תיכון "רוטברג" ברמת השרון.

את השירות בצה"ל עשתה כקצינה בחיל השריון ועם סיומו, למדה לתואר ראשון במדעי המדינה ובמהלך לימודיה עבדה כדיילת בחברת התעופה "טאוור אייר". לאחר-מכן הצטרפה לצוות ערוץ 2, שם שימשה כעובדת ארכיון, במאית כתבות ועורכת. עם השנים שימשה כמגישה ועורכת של החדשות המקומיות של הטלוויזיה בכבלים "גוונים".

ב-1993, כשהוקמה חברת החדשות של הערוץ השני, החלה לשמש כעורכת, מגישת מבזקים וכתבת תרבות בתוכניות האקטואליה, כעורכת-משנה ומגישה של "מוסף השבת" וכמגישה במקומם של רפי רשף בתוכניתו ושל מיקי חיימוביץ' בהגשת המהדורה המרכזית, לצד יעקב אילון. בשנת 1996 החלה להגיש ולערוך את "פגוש את העיתונות", זו הייתה הפעם הראשונה בה ניהלה אישה תוכנית ראיונות אישית ופוליטית בטלוויזיה הישראלית. ראיון שזכור במיוחד באותן שנים היה עם מנהיג החמאס דאז, אחמד יאסין, אותו ניהלה כשהיא עטויה צ'אדור איסלמי מסורתי. ב-1998 הנחתה את "אולפן שישי" של חברת החדשות, לצד עמנואל רוזן, בשנת 1999 גם ערכה את התוכנית ובשנת 2001 החלה להגיש את "שש עם".

מספר שיחות, בעיקר עם פוליטיקאים, הגיעו למצב של צעקות והטחת האשמות בשידור. למרות זאת, שני מקרי בכי שזכו להתייחסות תקשורתית, האחד ביום הזיכרון בשנת 2003, כאשר ראיינה דודה לזוג פעוטות שהוריהן נרצחו, והשני כשהייתה צריכה לסכם את קורות חייו של המנצח יצחק (זיקו) גרציאני, הם גם אלה שגרמו לה לוותר על הקריירה כמגישת חדשות, ולהתמסר ללימודים בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב.

קוטלר עוסקת גם בטלוויזיה תיעודית: בשנת 2005 הגישה שתי סדרות תיעודיות, האחת אודות קבלה, והשנייה אודות חינוך, במסגרת "קשת". ב-2006 הוציאה את ספר הביכורים שלה, "סיפור שמתחיל בדמעות", בו עסקה בשפינוזה, זן בודהיזם ופסיכואנליזה, כקשר לסיפור חייה. ב-2007 הגישה תוכנית מיוחדת אודות הטרדות מיניות בערוץ 10. עוד הגישה בשנת 2007 תוכנית שנקראת "סוף העולם?", על מצבה האקולוגי של המדינה ומצב זיהום האוויר בעולם. בסיומה של אותה שנה יצרה עבור ערוץ יס דוקו את הסדרה התעודית "על סם" המבקרת בחריפות את מדיניות ההסברה והאכיפה בנושא הסמים בישראל.

בדצמבר 2007 החלה להגיש את מהדורת חדשות השבת, ששמה שונה ב-2010 ל"המגזין", בערוץ 10. במהלך 2008 יצרה עבור ערוץ 10 סדרות נוספות של תוכניות תעודה ותחקיר: "אדוני המלחמה", על תעשיות כלי נשק בישראל, "מושחתים בצמרת", על השחיתות השלטונית בישראל, "זהירות ריאליטי", אשר יצאה נגד תרבות תוכניות המציאות ו"עשירים חיים יותר", על הפערים המתרחבים בשירותי הבריאות. מ-29 בינואר 2014 מגישה קוטלר לסירוגין את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10.

בשנת 2009 פרסמה את הספר "איז'ה מיה" (בלאדינו: בִתי). בספרה, חוזרת קוטלר אל השורשים הבולגריים והספרדיים של משפחתה דוברת הלאדינו, על רקע השנים הרות הגורל של ארץ ישראל ומדינת ישראל הצעירה.

קוטלר הייתה נשואה לירון קוטלר, אבי בתם דנה. לאחר גירושיה ניהלה מערכת יחסים עם יזם ההיי-טק עופר בן-גל, עמו הביאה לעולם את בתה השנייה, ניצן. ב-2012 התגרשה קוטלר מבן-גל ובאותה שנה אף נפטר בעלה הראשון.

קוטלר מתגוררת בהוד השרון.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "סיפור שמתחיל בדמעות", הוצאת כתר ורימון, 2006
  • "איז'ה מיה", הוצאת זמורה ביתן, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]