ועידת קהיר (1921)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה קבוצתית של משתתפי ועידת קהיר, ועמם גורי אריות

ועידת קהיר הייתה ועידה בהשתתפות הבריטים ובראשם וינסטון צ'רצ'יל, לורנס איש ערב וגרטרוד בל, שהתקיימה בשנת 1921 בקהיר.

צ'רצ'יל, שהיה אז שר המושבות, קיבל דיווחים שליליים על המצב במזרח התיכון:

כל הבעיות שהובאו מראות על חוסר יציבות במזרח התיכון ועל הצורך לגיבוש מדיניות יציבה שתפתור את המצב. לכן, הוקמה ועידת קהיר שהורכבה ממספר מומחים שאסף צ'רצ'יל. מטרותיה:

  1. אינטרסים בריטים אימפריאליים - צמצום הוצאות הממשל הבריטי באזור.
  2. יישוב חילוקי הדעות בין האסכולה הערבית ובין האסכולה היהודית לגבי עתיד האזור וגיבוש קו אחיד.
  3. נסיון לשלב בין ההתחייבויות שניתנו לערבים בעבר לבין ההתפתחוות החדשות בשטח.
  4. צ'רצ'יל דחף לפתרון האשמי בעיראק בראש ובראשונה והתלבט בין פייסל לעבדאללה. פייסל הוכיח נאמנותו לבריטים ולכן בחרו הבריטים בו. את עבדאללה עצרו בעמאן בדרכו לדמשק ונתנו לו את המלוכה על עבר הירדן המזרחי.

בעקבות המשכיותן של הבעיות הנ"ל, פורסם כשנה מאוחר יותר הספר הלבן הראשון שנשען על החלטות אלו.