ורדינה כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה חופשיתאין תמונה חופשית

ורדינה כהן (נולדה ב-1 בפברואר 1961) היא זמרת ישראלית שהתפרסמה בסוף שנות ה-80.

כהן נולדה בגבעתיים, בתו הצעירה של הזמר שלמה כהן, שנודע בכינויו סולימאן הגדול ואחותם של הזמרים חופני, פיני ויזהר כהן. בדומה לאחיה, שירתה כהן בצוות הווי הנח"ל. במהלך שנות ה-80 שימשה כזמרת ליווי בהופעותיה של ירדנה ארזי. ב-1987 השתתפה עם אחיה יזהר בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "מוזיקה היא נשיקה לנצח". השניים הגיעו למקום החמישי.

ב-1988 הוציאה כהן את אלבום הבכורה שלה, "נוסעת בעקבות האהבה", שאת כל השירים בו כתב דני רובס. שיר הנושא של האלבום זכה להצלחה, והוא מזוהה עמה.

ב-1989 השתתפה בשנית בקדם אירוויזיון עם השיר "שביל הזהב" שהגיע למקום התשיעי.

ב-1990 הוציאה את אלבומה השני, "דרך עצמי", שכלל גם גירסת כיסוי בעברית לשיר "Fragile" של סטינג, שהוקלטה ב-1988 ויצאה כתקליט שדרים. את השיר תרגמה אורלי מורג והוא נקרא בעברית "שבריר". עוד בלטו בו השירים "עיר ללא רחמים", "אהבה נכזבת", "אני שוב מתאהב" ("דרך עצמי..."), "שישי בצהריים" וגרסת כיסוי לשירה של עירית בולקא "1978 בלילה". ביצועה של בולקא הוקלט ב-1983. "עיר ללא רחמים" שכתב יהונתן גפן זכה להצלחה, כנראה בגלל העלילה המספרת על אישה שמסתובבת בעיר אלימה בה אין רחמים. "אני שוב מתאהב" נכתב ע"י יונה וולך והולחן ע"י יורם צדוק, אבל התפרסם יותר בלחן של צוף פילוסוף ובביצוע של גידי גוב, עבור אלבומו "אין עוד יום" (1991). האלבום "דרך עצמי" ספג ביקורת קרירה ושלילית, ולאחר כשלונו עקרה עם בעלה, המוזיקאי צור בן זאב ללוס אנג'לס.

ב-1996 שבה כהן לישראל, והקליטה את אלבומה השלישי "מי אמר ש...", שיצא רק ב-2000. במהלך ההקלטות נאלצה כהן להתמודד עם גידול סרטני ברגלה. גם אלבום זה לא זכה להצלחה רבה, אבל השירים "בייבי" אותו הלחינה בעצמה למילים של רחל שפירא ו"עיני זהב", שהופיע בשני עיבודים שונים זכו להצלחה.

בשנים 2006, 2008 ו-2010 הוציאה מגוון של אלבומי ילדים ללימוד מורשת הארץ וחגיה בשירים שכתבו לה אורלי בינדר ועמוס ברזל. לסדרה זו יצא מאוחר אוסף השירים.

היא נשואה ואם לארבעה ומתגוררת בחולון.

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא