ורושה
 | |
| ורושה מבעד לגדרות, 2007 | |
| מדינה |
 קפריסין |
|---|---|
| גובה | 1.0 מטר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בפרוור | 226 (2011) |
| קואורדינטות | 35°06′39″N 33°57′13″E / 35.110833333333°N 33.953611111111°E |
 | |
.JPG)
וַרוֹשָׁה (השם היווני; ביוונית: Βαρώσια) או מאראס (השם הטורקי; בטורקית: Maraş)[1] הוא פרוור חצי נטוש בדרום העיר פמגוסטה שבצפון קפריסין.[2][3][4][5][6] לפני 1974, זה היה אזור התיירות המודרני של העיר. תושבי העיר ברחו במהלך הפלישה הטורקית לקפריסין בשנת 1974, כאשר העיר פמגוסטה הייתה בשליטת טורקיה, והיא נותרה נטושה מאז.[2] יש שתיארו את הפרוור כ"עיר רפאים"[4][5][2][6].
ב-20 ביולי 2021, הודיעה טורקיה שתקים בוורושה עיירת תיירות[4][7][8][9].
השם ורושה מגיע מהמילה הטורקית Varoş (פרוור).[10]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות השישים ובתחילת שנות השבעים, פמגוסטה היה האזור התיירותי ביותר בקפריסין ובפרט ורושה. בין השנים 1970–1974, ורושה הייתה אחד היעדים התיירותיים הפופולריים ביותר בעולם. ורושה כונתה אז "היהלום של הים התיכון".[4][5][2][6][11] לפני אוגוסט 1974, התגוררו בוורושה 39,000 תושבים.[2]
באוגוסט 1974, התקדם הצבא הטורקי עד לקו הירוק, המהווה את הגבול של ימינו בין שני החלקים של קפריסין. שעות ספורות לפני שהצבאות הטורקים והיוונים בקפריסין החלו להילחם ברחובות פמגוסטה, כל האוכלוסייה ברחה משם מחשש לטבח. את פינוי התושבים ביצע הבסיס הצבאי הבריטי בקפריסין.[3][4][5][2][12] פליטים רבים ברחו דרומה לפאראלימני, להריניה ולרנקה. פאראלימני הפכה מאז למעין עיר הבירה של מחוז פמגוסטה. סך הכל, ברחו 15,000 פליטים.[4][5][3][6][11][13]
בקרב ניצח הצבא הטורקי, שגידר את האזור. מאז לא הותרה כניסה מלבד לאנשי צבא טורקיה ולעובדי האומות המאוחדות.[3][2][6][12][11][13][9]
בשנת 2004, הועלתה הצעת אנאן, ליישב את האזור. ההצעה נדחתה, לאחר שנעשה בנושא משאל עם בקרב הקפריסאים היוונים. החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 550 קובעת כי היא "רואה בניסיונות ליישב כל חלק בוורושה על ידי אנשים שאינם תושביה כבלתי קבילים וקוראת להעביר את האזור הזה לממשל האומות המאוחדות".[3][2]
בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק ששמונה קפריסאים יוונים צריכים לקבל מטורקיה בין 100,000 ל-8,000,000 אירו בגין תפיסת בתיהם ורכושם כתוצאה מהפלישה הטורקית ב-1974.
בהיעדר מגורים ותחזוקה, מבנים ממשיכים להתפורר במקום.[2] עם הזמן, חלקים מהעיר נמלאו בצמחייה, חלונות נשברו ושורשי צמחים גדלו אל תוך הקירות והמדרכות. בשנת 2014 דיווח ה-BBC כי צבי ים נצפו מקננים בחופי העיר.[2]
במהלך משבר הטילים בקפריסין (1997–1998), המנהיג הצפון קפריסאי, ראוף דנקטאש, איים להשתלט על ורושה אם ממשלת קפריסין לא תיסוג.[2]
סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאפיינים העיקריים של ורושה כללו את שדרת ג'ון פ. קנדי, רחוב שנמשך קרוב לנמל פמגוסטה.[2] לאורך השדרה היו הרבה בתי מלון רבי קומות ידועים, כולל מלון קינג ג'ורג', מלון אסטריאס, מלון גרסיאן, מלון פלורידה ומלון ארגו.[2]
רחוב מרכזי נוסף בוורושה היה ליאונידס, רחוב מרכזי שירד משדרת ג'ון פ. קנדי ופנה מערבה לכיוון פינת וינה. ליאונידס היה רחוב קניות ופנאי מרכזי בוורושה, שהורכב מברים, מסעדות, מועדוני לילה וסוכנות רכב של טויוטה.
תיקים משפטיים ותביעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לטענת קפריסאים יוונים, 425 חלקות קיימות בחוף וורושה, שתושביהם גורשו. מספר המגורשים המלא בוורושה הוא 6082.
ישנם 281 מקרים של קפריסאים יוונים שהגישו פיצוי לנציבות הרכוש הלאומי (IPC) בצפון קפריסין.
בשנת 2020, קפריסאי יווני פתח תיק נגד ממשלת צפון קפריסין. הוא ביקש פיצוי ממלכתי בגין הפסדים כספיים גדולים עקב הפלישה בשנת 1974.
חידוש האוכלוסייה והפרוור[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפקד שנערך בצפון קפריסין בשנת 2011, אוכלוסיית ורושה מנתה 226 תושבים.
בשנת 2017, חוף ורושה נפתח לשימוש בלעדי לאזרחים טורקים מטורקיה ומצפון קפריסין.
בשנת 2019 הודיעה ממשלת צפון קפריסין כי תפתח את ורושה לתושבים. ב-25 ביולי 2019, ועדת המלאי של ורושה בצפון קפריסין החלה בניתוח המלאי שלה על הבניינים והתשתיות האחרות בוורושה.[3]
ב-14 בנובמבר 2019, ארסין טטאר, ראש ממשלת צפון קפריסין, הודיע כי צפון קפריסין שואפת לפתוח את ורושה עד סוף 2020.
ב-9 בדצמבר 2019 אמר איברהים בנטר, מנכ"ל הקרן הדתית הטורקית EVKAF, כי כל ורושה היא נחלת קרן EVKAF. בנטר אמר כי "EVKAF יכולה לחתום על חוזי שכירות עם קפריסאים יוונים אם הם מקבלים שהעיר המגודרת שייכת לוקף."
בשנת 2020, הסתיימה ספירת המלאי של ורושה.
ב-15 בפברואר 2020 ארגנה לשכת עורכי הדין פגישה עם גורמים טורקיים בכירים (סגן הנשיא ושר המשפטים), גורמים קפריסאים טורקים בכירים, נציגי הדתיים הקפריסאים הטורקים קרן Evkaf, ועורכי דין קפריסאים טורקים וטורקים כדי לדון בוורושה.
ב-22 בפברואר 2020, קפריסין הכריזה כי תטיל וטו על כספי האיחוד האירופי שיינתנו לקפריסאים הטורקים, אם ורושה תפתח להסדר.
ב-6 באוקטובר 2020, ארסין טטאר, ראש ממשלת צפון קפריסין, הודיע כי אזור החוף של ורושה יפתח מחדש לציבור ב-8 באוקטובר 2020. נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אמר כי טורקיה תומכת לחלוטין בהחלטה. המהלך הגיע לקראת הבחירות לנשיאות צפון קפריסין ב -2020, בהן טטאר היה מועמד. סגן ראש הממשלה קודרת אוזרזי, שעבד בעבר על הפתיחה המחודשת, אמר כי לא מדובר בפתיחה מלאה מחדש של האזור ומדובר בסך הכל בתוכנית בחירות צדדית. המפקד הדיפלומטי של האיחוד האירופי גינה את התוכנית ותיאר אותה כ"הפרה חמורה של הסכם הפסקת האש של האו"ם". בנוסף, הוא ביקש מטורקיה להפסיק פעילות זו. מזכ"ל האו"ם הביע דאגה מהחלטת טורקיה.[4]
ב-8 באוקטובר 2020, חלקים מסוימים של ורושה נפתחו לכל. החלקים שנפתחו הם ממועדון הקצינים של הצבא הקפריסאי הטורקי והטורקי ועד למלון גולדן סאנדס.[4]
בנובמבר 2020, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ושגריר טורקיה בניקוסיה, ביקרו בוורושה. ארדואן נאם שם רבות ואמר כי יש לפתח את האזור. בנוסף, הוא הביא פעמים רבות את ההצעה לשתי מדינות בקפריסין.[4][5]
בעת הפתיחה המחודשת של ורושה, שונה שם הרחוב הראשי בוורושה לרחוב סמיח סנקר, ראש המטה הכללי של טורקיה בין השנים 1973–1978, שהיה אחראי על הפלישה לעיר.
ב-27 בנובמבר, הפרלמנט האירופי ביקש מטורקיה לבטל את החלטתה לפתוח מחדש את חלק מוורושה ולחדש את המשא ומתן במטרה לפתור את בעיית קפריסין על בסיס פדרציה דו-קהילתית, דו-אזורית וקרא לאיחוד האירופי להטיל סנקציות נגד טורקיה, אם הדברים לא ישתנו.
טורקיה דחתה את ההחלטה והוסיפה כי טורקיה תמשיך להגן על זכויותיה שלה ועל זכויותיהם של הקפריסאים הטורקים. גם נשיאות הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין גינתה את ההחלטה.
ב-20 ביולי 2021, הודיע טטאר, נשיא צפון קפריסין, על תחילת השלב השני בפתיחת ורושה. הוא עודד את הקפריסאים היוונים לפנות לוועדת הרכוש למקרקעין של צפון קפריסין בבקשה לתבוע את רכושם בחזרה.[3][14][15][7][8][9]
בתגובה להחלטת ממשלת צפון קפריסין, הצהרת הנשיאות של מועצת הביטחון של האו"ם מיום 23 ביולי אמרה כי יישוב כל חלק בפרבר הקפריסאי הנטוש ורושה, על ידי אנשים שאינם תושביה אינו קביל. טורקיה דחתה את ההצהרה ואמרה כי הצהרות אלה המבוססות על תעמולה שחורה של יוון-יוון הקפריסאית, הן טענות חסרות בסיס ומופרכות, ואינן עולות בקנה אחד עם המציאות.
ממשלת בריטניה מסרה כי היא מודאגת מאוד מפתיחת ורושה והוסיפה שתדון בנושא בדחיפות עם חברות מועצת הביטחון של האו"ם. ג'וזפ בורל, שר החוץ של האיחוד האירופי, הביא את דאגתו ואמר כי "ההחלטה החד-צדדית שהתקבלה על ידי הנשיא ארדואן וטטאר עלולה להגביר את המתיחות באי ומסכנת את החזרה לשיחות על הסדר בקפריסין".[3][4]אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה של ארצות הברית מסר כי ההודעה "פרובוקטיבית ובלתי-מקובלת".[4][3][15][16]
ישראל מסרה כי "ישראל עוקבת בדאגה רבה אחרי ההצהרות והצעדים החד-צדדיים של טורקיה בנוגע למעמדה של ורושה" ו"ישראל חוזרת ומדגישה את הסולידריות שלה עם קפריסין ואת תמיכתה המלאה בה".[4][17][18][3]
ב-23 ביולי 2021, מסגד בילאל אגא, שהוקם בשנת 1821 ונסגר בשנת 1974, נפתח מחדש.
ב-24 ביולי 2021, גינתה נשיאות צפון קפריסין את הצהרת הנשיא של האו"ם מיום 23 ביולי, והצהירה כי "אנו רואים ומוקיעים אותה כניסיון ליצור מכשול עבור בעלי זכויות הקניין בוורושה להשיג את זכויות".
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
ורושה, 2016 -
ורושה, 2016 -
ורושה, 2016 -
מלון בוורושה -
שלט המפנה לוורושה -
מבנה בוורושה -
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A.K. Bhushan, FTP and Network Mail System, 1973-03
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 אתר למטייל, צפון קפריסין, מבט וסיור לאורך גדרות 'עיר הרפאים' ורושה בפמגוסטה Varosha Famagusta, An Overview of the “Ghost City” - הבלוגים של למטייל, באתר למטייל
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 רויטרס, טורקיה הודיעה על פתיחה מחדש של עיירת רפאים בצפון קפריסין, תוך הפרת הסטטוס קוו, באתר הארץ, 21 ביולי 2021
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 סוכנות הידיעות, זעם על ארדואן: עיירת הרפאים בקפריסין נפתחת, באתר ynet, 21 ביולי 2021
- ^ 1 2 3 4 5 6 סוכנות הידיעות, הפיקניק של ארדואן מרתיח את קפריסין, באתר ynet, 15 ביולי 2021
- ^ 1 2 3 4 5 פמגוסטה: עיר הרפאים של קפריסין, באתר ynet, 18 בפברואר 2015
- ^ 1 2 AnyNews | טורקיה הודיעה על פתיחה מחדש של עיירת רפאים בצפון קפריסין, תוך הפרת הסטטוס קוו - הארץ, באתר anynews.co.il
- ^ 1 2 עיר רפאים של varosha להיות מחדש כמו קפריסין הסכם השלום הצפוי - חדשות 2021, באתר New smart traveller
- ^ 1 2 3 Nearly 50 Years On, a Forbidden Seaside Ghost Town is about to Re-Open, Messy Nessy Chic, 2020-07-29 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Maraş'ın vakıf malı olduğu gayri ciddi", YENİDÜZEN, 2019-06-30 (בטורקית)
- ^ 1 2 3 ארכיון ורושה, באתר קפריסין
- ^ 1 2 פמגוסטה, קפריסין הטורקית - המדריך המלא לחופשה משפחתית, באתר טיולי משפחות - פאמיליטור, 2017-04-27
- ^ 1 2 קפריסין, באתר קפריסין
- ^ טורקיה הודיעה על פתיחה מחדש של עיירת רפאים בצפון קפריסין, תוך הפרת הסטטוס קוו – מוקו, באתר www.moko.co.il
- ^ 1 2 דין שמואל אלמס, סערת ורושה: קפריסין התלוננה על טורקיה במועצת הביטחון, באתר ישראל היום, 21 ביולי 2021
- ^ קפריסין 2021 - מטיילים: זעם על ארדואן: עיירת הרפאים בקפריסין נפתחת, באתר ne-np.facebook.com (בנפאלית)
- ^ בישראל מביעים "דאגה עמוקה" על המהלך האזורי של טורקיה, באתר www.maariv.co.il
- ^ הצעדים וההצהרות החד צדדים של תורכיה בנוגע לסטטוס של ורושה, באתר GOV.IL