רג'פ טאיפ ארדואן
רג'פ טאיפ ארדואן (בטורקית: Recep Tayyip Erdoğan; נולד ב-26 בפברואר 1954) הוא ראש הממשלה ה-58 של טורקיה החל מ-14 במרץ 2003.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
ארדואן נולד באיסטנבול למשפחה גאורגית מוסלמית (צ'בנבורי), שמוצאה בבתומי. המשפחה נמלטה מגאורגיה לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878). סבו של ארדואן נהרג בגאורגיה בשנת 1916 במהלך המלחמה נגד כוחות האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה. את סיפור מוצאה של משפחתו סיפר ארדואן עצמו במהלך ביקורו בבתומי ב-12 באוגוסט 2004[1]. בשנת 1974 כתב, ביים ושיחק במחזה Mas-kom-ya אשר הציג את הבונים החופשיים, הקומוניזם והיהדות כבסיס הרוע בעולם. ב-1976 נבחר לראש הסניף הצעיר של מפלגת הישועה הלאומית. בשנת 1978 נשא לאישה את אמינה, שהיא ממוצא ערבי, והודיע במהלך הזמן שהוא רואה צעד זה כדוגמה לשילוב בין-עדתי בטורקיה.
בשנת 1981 סיים לימודים אקדמיים בתחום הכלכלה באוניברסיטת מרמרה. הוא היה פעיל פוליטית הן כסטודנט והן בתקופה שלאחר מכן. בשנת 1994 נבחר לראש עיריית איסטנבול.
ב-1998 נגזרו עליו 10 חודשי מאסר לאחר שהקריא בפומבי שיר קיצוני הנוגד את עקרונות החילוניות של טורקיה. במילות השיר היה, בין השאר, המשפט "המסגדים הם בסיסינו, כיפותיהם קסדותינו, צריחיהם חרבותינו והמאמינים חיילינו". [2] בפועל ריצה ארדואן ארבעה חודשים בכלא ואז שוחרר.
ב-3 בנובמבר 2002 ניצחה בבחירות "מפלגת הצדק והפיתוח" האסלאמית (AKP) בראשות ארדואן. הניצחון היה על רקע המשבר החברתי, קריסת הכלכלה במדינה ופיטורי מיליוני עובדים במשק הטורקי. ארדואן, שבעבר הטיל עליו בית המשפט איסור לכהן במשרה ציבורית בעקבות הרשעתו בהסתה לשנאה דתית, נאלץ לבחור לו מחליף זמני לראשות הממשלה עד לתום תקופת האיסור. הוא מינה את עבדוללה גול, סגנו במפלגה, לראש ממשלה זמני. בתום תקופת האיסור מונה לראשות הממשלה מטעם מפלגתו.
ניצחון מפלגתו האסלאמית של ארדואן בבחירות נחשב למהפך דרמטי, לאחר עשרות שנים של שליטת המפלגות החילוניות במדינה.
ארדואן, הדוגל במדיניות פרו-אסלאמית, חש תחילה בצורך להפיג את חששות הגנרלים בצבא, שבאופן מסורתי נמנים עם המחנה החילוני במדינה, והבטיח עם מינויו למצוא קו פייסני המאחד בין האסלאם למודרניזציה, ואף הביע את רצונו שטורקיה תצטרף לאיחוד האירופי. ערב מלחמת עיראק נקט עמדה מרוככת כלפי ארצות הברית (לעומת רוב המדינות במזרח התיכון, שהתנגדו נחרצות למלחמה) ונטה להיענות לבקשת האמריקנים להשתמש בשטחה של טורקיה לצורך המתקפה בעיראק. יוזמה זו שלו סוכלה על ידי הפרלמנט הטורקי.
רצונו להצטרף לאיחוד האירופי עורר חילוקי דעות בינו לבין האירופים, שטענו שטורקיה מפירה זכויות אדם ועקרונות שוויון. נטען שהיא אינה בשלה להצטרף לאיחוד האירופי, בין היתר בעטיה של חקיקה שהוביל ארדואן, שהגדירה את ניאוף האישה כעבירה פלילית, וכן התנגדות ארדואן לביטול חוק המגביל את חופש הביטוי במדינה ואוסר לפרסם תכנים הפוגעים בלאומיות הטורקית.
ארדואן זכה בתארי כבוד ופרסים רבים, ביניהם אות האומץ מטעם הוועד היהודי-אמריקני והפרס הבינלאומי לזכויות האדם על שם מועמר קדאפי. ב-12 בדצמבר 2011 נבחר על ידי גולשי טיים מגזין לאיש השנה. ארדואן קיבל 122,928 קולות תומכים. בנימוקים לבחירתו שיבח המגזין את ארדואן על היותו שופר לקידום הדמוקרטיה האיסלאמית, על שסייע לטורקיה לקדם את כלכלתה, תוך שהיא הופכת לכלכלה בעלת שיעור הצמיחה השני בגובהו בעולם, הפך אותה למעצמה אזורית, ואף כי הוא איננו ערבי, הוא הפך למנהיג הנערץ ביותר בקרב עמי ערב, על פי סקר של אוניברסיטת מרילנד. עשייתו בתחום הדיפלומטיה זכתה לתשואות ההמון. ארדואן זכה בתואר בעיקר באמצעות קמפיין ויראלי באמצעות דואר אלקטרוני שהתקיים לטובתו באתרי אינטרנט טורקיים. עם זאת, למעלה מ-180 אלף גולשים ציינו כי הוא אינו ראוי לתואר.
ביוני 2011 זכתה מפלגתו בכ-50% מהמושבים בפרלמנט הטורקי.
[עריכה] יחסו לישראל
| ממשל ופוליטיקה של טורקיה |
 |
|
 |
ערך מורחב – יחסי ישראל-טורקיה - ממשלת ארדואן |
לאחר מינויו, ובעקבות גישה ביקורתית שנקט ארדואן כלפי ישראל בנושאי חוץ וביטחון, ובפרט ביחס לסוגיה הפלסטינית, נוצרה מתיחות בין טורקיה לישראל.
במאי 2004, בעקבות הריגתם של פלסטינים ברפיח במהלך פעולת צה"ל, טען שמדובר ב"טרור של מדינה" וכי אינו רואה הבדל בין ישראל לארגוני הטרור, כיון ש"הם הורגים אזרחים ואתם הורגים אזרחים".[3]
במהלך שנת 2008 תרם לשיחות העקיפות בין ישראל לבין סוריה שנערכו בטורקיה.
במבצע עופרת יצוקה הוא תקף בחריפות את ישראל. בתחילת המבצע כינה אותו "פשע נגד האנושות",[4] וכעבור ימים אחדים הוסיף: "ישראל עושה מעשים לא אנושיים ברצועת עזה, שיגרמו לה להשמיד עצמה".[5] ימים אחדים לאחר החלטת מועצת הביטחון על הפסקת אש קרא להרחיק את ישראל מהאו"ם, כל עוד אינה נשמעת להחלטה.[6] בוועידת הפורום הכלכלי העולמי, שנערכה בדאבוס ב-29 בינואר 2009, קם ארדואן ועזב את המקום, במחאה נגד נשיא מדינת ישראל שמעון פרס בעקבות מבצע עופרת יצוקה.
עקב המשט לעזה במאי 2010, שהוביל הארגון הטורקי IHH ואשר במהלך עצירתו נהרגו 9 אזרחים טורקים מפעילי הארגון שתקפו את חיילי צה"ל, התחולל המשבר הדיפלומטי החמור ביותר מאז כינון היחסים בין ישראל לבין טורקיה. ארדואן החזיר את שגריר טורקיה מתל אביב והתבטא בחריפות רבה מאוד נגד ישראל.[7] בסמוך לפרסום דו"ח פאלמר על אירועי המשט, תבעה טורקיה מישראל שתבצע שלוש פעולות: (1) שתתנצל על הרג אזרחיה במשט. (2) שתשלם פיצויים כספיים למשפחות ההרוגים והפצועים. (3) שתסיר את הסגר מעזה ותאפשר כניסה חופשית של כלי שייט ימיים לרצועה. לאחר שפורסם דו"ח פאלמר אשר קבע שהסגר שהטילה ישראל על עזה חוקי וכי זכותה לעצור כלי שייט שמתכוונים להפר אותו גם בעודם במים בינלאומיים (אך שפעלה בחוסר מידתיות ועליה להביע צער ולשלם פיצויים) וכאשר דרישות טורקיה לא מולאו - היא הודיעה על הורדת רמת היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לדרג של מזכיר שני (שמשמעותם גירוש השגריר הישראלי) ועל כך שכלי שייט צבאיים שלה יפטרלו במזרח הים התיכון[8] כמו כן, היא הודיעה על הקפאת קשרי הצבא ותעשיית הביטחון עם ישראל (אשר כבר הושעו ממילא בעבר).[9]
[עריכה] אזרחות כבוד
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- רג'פ טאיפ ארדואן, באנציקלופדיה ynet
- רג'פ טאיפ ארדואן, ב"וידאופדיה" - אנציקלופדיית הווידאו של חדשות 2 באינטרנט
- פוליטיקאים טורקים
- מתן דרורי, הסולטאן: עלייתו של רג'יפ טאיפ ארדואן, "מעריב", 12.6.2010
- עופר קניג, בחירות 2011 בטורקיה: ניצחון מוחץ לארדואן, המכון הישראלי לדמוקרטיה
- מרדכי קידר, סלאמת אתא תורכ, אהלן ארדואן, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC), 22 ביוני 2011, פורסם במקור ראשון
[עריכה] הערות שוליים
- ^ The Forebears of Erdoğan and the Armenian Genocide, 13 בדצמבר 2006
- ^ BBC Europe 04.11.2002
- ^ דיאנה בחור-ניר, ר"מ טורקיה: "איני רואה הבדל בין ישראל לארגון טרור", באתר ynet
- ^ משה ריינפלד, טורקיה: הפצצות ישראל פשע נגד האנושות, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC), 28 בדצמבר 2008.
- ^ ראש ממשלת טורקיה: ישראל עושה מעשים לא אנושיים, באתר הארץ, 5 בינואר 2009.
- ^ ר"מ טורקיה: להרחיק את ישראל מהאו"ם, באתר ynet, 16 בינואר 2009.
- ^ המשט לעזה: ראש ממשלת טורקיה ארדואן: פעולת ישראל הינה טרור מטעם מדינה, באתר הארץ, 31 במאי 2010.
- ^ ברק רביד, טורקיה: נגביר פעילותנו בים התיכון ונפעל נגד הבריונות הישראלית, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2011.
- ^ ארדואן: נקפיא קשרי הסחר והצבא עם ישראל, באתר כלכליסט, 6 בספטמבר 2011.
