ז'אן רוברט-הודין
ז'אן יוג'ין רוברט-הודין (הגייה מדויקת: ז'אן אז'ן רובר-אודן) (6 בדצמבר 1805 - 13 בינואר 1871) היה קוסם צרפתי. לרוב נחשב לאבי הסגנונות המודרניים של עולם הקסמים.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו הקודמים וכניסתו לעולם הקסמים
רובר-אודן נולד בבלואה שבצרפת ב-6 בדצמבר 1805. הוא למד באוניברסיטת אורליאן ובמשך תקופה קצרה עבד כשען. כאשר הגיע לידיו במקרה ספר ללימוד קסמים, התחיל להתעניין מאוד באמנות זו והחל לקחת שיעורים מחובב קסמים מקומי. כשהרגיש שהוא מוכן עבר לטור, הקים עסק לייצור שעונים ובמקביל הופיע כקוסם. תפנית מרכזית בחייו הייתה בכך שהפך לשולייתו של הקוסם 'דה גריסי'.
[עריכה] הישגים מרכזיים
אחיזות עינים שביצעו המנהיגים הדתיים שלהם, עודדו את ערביי אלג'יריה למרוד כנגד הקולוניאליסטים הצרפתים. ב-1856, נפוליאון השלישי, ששלט בקיסרות השנייה, שלח לאלג'יריה את רובר-אודן, בתקווה שיבצע קסמים מרשימים יותר, ובכך יפחית מרצונם של התושבים למרוד. קסמיו של רובר-אודן הצליחו בביטול השפעתם של המולות באזור והערבים החלו לפחד ממנו. בתכסיס אחד, הוא איפשר לאחד מן הערבים לירות בו כדור שסומן מראש, אך במקום להרוג אותו, הקליע התגלה בין שיניו. לאחר ביצוע קסם זה האמינו המקומיים כי הוא יכול לעשות הכל. רובר-אודן לא היה אמן-האשליות הראשון שביצע את תפיסת הקליע ורבים אחריו אימצו את גירסתם האישית לאפקט.
הוא השתמש בעוד טריק מפורסם כדי להוכיח שהקסמים הצרפתים הרבה יותר חזקים משל הטכניקות של השאמאנים המקומיים: הוא הציג קופסה ריקה עם תחתית ממתכת שכל אחד יכול להרים. על ידי כך שהפעיל אלקטרומגנט אשר החביא מתחת לרצפה, הוא הפך את הקופסה לבלתי-ניתנת להזזה, והוכיח שבאמצעות "כוחו" הוא יכל לגרום ללוחמים האלג'יריים החזקים ביותר להיכשל בהרמת הקופסה. הוא מצא לנכון שהתכסיס יהיה הרבה יותר מרשים אם יטען שהוא יכול לגרום לגבר חזק להיות חלש מכדי להרים קופסה שאפילו ילד קטן יכול להרים, ולא שהוא גורם לקופסה להיות כבדה יותר.
עוד טריק המצריך תפעול מכני הוא "עץ התפוזים" אשר היווה שימוש לקוסם האפוני בסיפורו הקצר של סטיבן מילהאוזר, "Eisenheim The Illusionist" (אייזנהיים אמן האשליות), אשר הופק לאחרונה לסרט בשם "אמן האשליות".
רובר-אודן לעתים מצוין כ-"אבי הקסמים המודרניים". לפניו, קוסמים הופיעו רק באזורים מסחריים ובירידים, אך רובר-אודן הופיע בתיאטראות ובמסיבות פרטיות והחל במהפכה. הוא גם בחר ללבוש בגדים רשמיים, כמו שלבש כל הקהל שלו. רבים מן הקוסמים היום מחקים זאת על ידי לבישה של ז'קטים רשמיים, אך קוסמים רבים אחרים רואים בכך אופנה ישנה ובוחרים ללבוש לבוש עדכני. דוג הנינג היה הראשון שהתנגד לסטריאוטיפ ובחר במראה מודרני.
מקריאת כל הביוגרפיות של רובר-אודן עולה כי רובר-אודן הקדיש את כל חייו לעולם הקסמים. הוא ביצע תכסיסים בקביעות, העלה רעיונות חדשים והופיע אפילו בחופשותיו. אשתו הייתה מעורבת לעתים קרובות בתכסיסיו החדשים והחכמים במיוחד, אשר הודה כי היוו שימוש באמצעים "שקריים" כדי שתינתן לו הסמכות לבצעם ובכדי שלא יאשימו אותו במעשי כישוף.
[עריכה] אשליות מפורסמות
[עריכה] עץ התפוזים
בתכסיס הזה עץ תפוזים צומח לנגד עיני הקהל.
[עריכה] הריחוף האוירי
כאשר רובר-הודין ביצע לראשונה את התכסיס הזה אתר עוד לא היה מוכר לציבור והיה די מסתורי. הוא השתמש בזה הרבה בפרזנטציה של האשליה שלו, על ידי כך שאמר לקהל שלו שהאפקט בוצע על ידי כך שאתר גורם לאנשים באופן מסתורי להיות יותר קלים.
[עריכה] מורשתו
ביתו בבלואה פתוח לציבור כמוזיאון ותיאטרון.
האוטוביוגרפיה של רובר-אודן היא "The Memoirs of Robert-Houdin". עבודתו וחייו מתוארים בספר השלישי (World of Wonders) של סדרת ספרי הטרילוגיה של רוברסון דיוויס (Deptford Trilogy), אשר מופק כיום לסרט על רובר-אודן .
הקוסם האמריקאי ואשף ההיחלצויות הארי הודיני (נולד כ'אריך וייס') אימץ את שם הבמה "הודיני" כמחווה לרובר-אודן . הוא האמין, שלא כנכון, שה -"י" בסוף המילה אומרת בצרפתית "כמו". מאוחר יותר הודיני איבד מהערכתו לרובר-אודן בכך שכתב את הספר "חשיפת פניו האמיתיים של רובר-אודן" - (The Unmasking of Robert-Houdin (1908."
