זבולן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זבולן
Zvolen
Zvolen Erb.svg
סמל העיר
Zvolen hrad.jpgטירת זבולן
מדינה / טריטוריה Flag of Slovakia.svg סלובקיה
מחוז זבולן
שטח 98.73 קמ"ר
גובה 293 מטרים
תאריך ייסוד 1135
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

43,006‏  (נכון ל-2006)
436 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
קואורדינטות 48°34′14″N 19°07′03″E
אזור זמן UTC +1
http://www.zvolen.net

זבולןסלובקית: Zvolen) היא עיר במרכז סלובקיה במחוז באנסקה ביסטריצה על נהר החרון, כ-190 ק"מ מברטיסלבה. בעיר מתגוררים כ-43,000 איש.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זבולן נמצאת סביב נקודת השפך של נהר סלטינה לתוך החרון, שהיא הנקודה הנמוכה ביותר בעיר בגובה של 278 מטר מעל פני הים. הנקודה הגבוהה ביותר בעיר היא בשכונת בקובה ג'אמה (Baková jama), הנמצאת 421 מטר מעל פני הים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר במאה ה-9 התקיים במקום בו נמצאת היום שכונת מוטובה של זבולן יישוב סלאבי שהיה למרכז אזורי למרכז סלובקיה. במאה ה-11 וה-12 הוקם בזבולן Pustý hrad, אחד המבצרים הגדולים ביותר באירופה, והעיירה נמצאה למרגלותיה. זבולן נמצאה אז על דרך מסחר ראשית בין בודה וקרקוב ובשנות ה-30 של המאה ה-13 הייתה אחת הערים הראשונות בהונגריה לקבל זכויות עיר חופשית מידי בלה הרביעי[1]. הזכויות אושררו ב-28 בדצמבר 1243 לאחר הפלישה הטאטארית. לאיוש הראשון, מלך הונגריה בנה במקום ארמון חדש ששימש את מלכי הונגריה כאחד מאתרי הציד בהם שהו לעתים‏[2]. בשנת 1382 הוא הזמין לארמון בזבולן את אצילי פולין כדי שישבעו אמונים לזיגמונד, חתנו המיועד‏[3]. לאחר מותו של לאיוש הראשון, קיימה בתו מרים שירשה את ממלכתו, את חתונתה עם זיגמונד בזבולן, בשנת 1385.

בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-15 כבש ג'ון ג'יסקרה את מבצר זבולן בשליחותה של אליזבת מלוקסמבורג, במהלך המאבק על השלטון בהונגריה בינה לבין ולדיסלב השלישי מווארנה במלחמת האזרחים ההונגרית של 1440-1442‏[4]. ג'יסקרה נשאר שליט של אזור זבולן וחלקים אחרים של צפון סלובקיה, למשך שנים רבות, לאחר שבשנת 1446 כרת ברית עם יאנוש הוניאדי[5], ברית שחודש בשנים 1450 ו-1452. בין לבין שרפו חייליו של יאנוש הוניאדי את מבצר זבולן בשנת 1452 במסגרת המאבקים עם ג'יסקרה. ג'יסקרה העביר את זבולן חזרה לשליטה ישירה של מתיאש הוניאדי מלך הונגריה במאי 1462 במסגרת ברית עם מתיאש בו נהיה לאחד מאציליו וקיבל סכום כסף נכבד‏[6].

בשנת 1601 נפגעה זבולן משריפה גדולה אשר הרסה את בית הספר, הכנסייה, בית יתומים ובתים רבים. תושבי זבולן ביקשו מהמלך הקלות במסים כדי שיוכלו לשקם את העיר. במהלך החצי השני של המאה ה-17 היו רוב תושבי זבולן פרוטסטנטים ורוב זה נשמר למרות שתושבי זבולן לא הורשו להקים כנסייה פרוטסטנטית וברוב הערים החופשיות האחרות הקתולים הצליחו להחזיר לעצמם את הרוב‏[7]. בשנת 1708 נפגעה העיר שוב משריפה גדולה.

בנובמבר 1847 נבחר ליודוביט שטור לפרלמנט ההונגרי כנציג זבולן והיה הסלובקי היחיד שנבחר. בשנים 1871-1872 הונחו מסילות ברזל בזבולן והיא נהייתה מרכז תעשייתי חשוב ובייחד עם ברטיסלבה וקושיצה הייתה מהערים שגדלו באופן המהיר ביותר בסלובקיה‏[8].

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 הועבר לזבולן הבסיס לאוניברסיטה ליערנות וטכנולוגית עץ שכללה מחלקות ללימודי מתמטיקה ופיזיקה, כימיה, הנדסה, טכנולוגיית עץ, ציוד לעיבוד עץ ומוצרי עץ. בשנת 1971 הוסף גם מחלקה לכלכלה ומינהל של תעשיית העץ‏[9].

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים לא הורשו להתגורר בזבולן ובשאר הערים החופשיות בהונגריה מתחילת המאה ה-16, ועד סוף המאה ה-18 לא התגוררו יהודים בכל מחוז זבולן‏[7]. יהודים התיישבו בזבולן באמצע המאה ה-19 והם הקימו קהילה נאולוגית לאחר הקרע ביהדות הונגריה. בית כנסת נבנה בזבולן בשנת 1895 והקהילה הגיעה לשיא גודלה בסביבות שנת 1910 כאשר מנתה 610 נפש מתוך 8,799 תושבים. היהודים היו פעילים מאוד בעיר מבחינה כלכלית והקימו עסקים רבים, בהם בית חרושת גדול לייצור גבינה. צעירים יהודים רבים היו פעילים בתנועות הנוער הציוניות‏[10].

בסביבות שנת 2000 נעשו עבודות נרחבות לשיקום בית הקברות היהודי בעיר‏[11].

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Anton Špiesz, Duśan Čaplovič, Ladislaus J. Bolchazy, Illustrated Slovak history: a struggle for sovereignty in Central Europe, Bolchazy-Carducci Publishers, 2006, page 34
  2. ^ Pál Engel, Andrew Ayton, Tamás Pálosfalvi, The realm of St. Stephen: a history of medieval Hungary, 895-1526, B.Tauris, 2005, page 147
  3. ^ Pál Engel, Andrew Ayton, Tamás Pálosfalvi, The realm of St. Stephen: a history of medieval Hungary, 895-1526, B.Tauris, 2005, page 170
  4. ^ Anton Špiesz, Duśan Čaplovič, Ladislaus J. Bolchazy, Illustrated Slovak history: a struggle for sovereignty in Central Europe, Bolchazy-Carducci Publishers, 2006, page 54
  5. ^ Július Bartl, Slovak history: chronology & lexicon, page 49
  6. ^ Pál Engel, Andrew Ayton, Tamás Pálosfalvi, The realm of St. Stephen: a history of medieval Hungary, 895-1526, B.Tauris, 2005, page 300
  7. ^ 7.0 7.1 Anton Špiesz, Duśan Čaplovič, Ladislaus J. Bolchazy, Illustrated Slovak history: a struggle for sovereignty in Central Europe, Bolchazy-Carducci Publishers, 2006, pages 78-79
  8. ^ Keith Hitchins, Studies in East European social history, Volume 2, page 31
  9. ^ Douglas J. Gardner, Jozef Kúdeľa, Wood science: education and research programmes, Arbora Publishers, 2004, pages 15-16
  10. ^ Shmuel Spector, Geoffrey Wigoder, The Encyclopedia of Jewish Life Before and During the Holocaust: Seredina-Buda-Z, page 1521
  11. ^ David Singer, Lawrence Grossman, American Jewish Year, Book 2002, page 474