חום (תסמין)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוֹם הוא הכינוי העממי לעלייה בטמפרטורת הגוף מעל ל 37.7 מעלות צלזיוס במדידה באמצעות מדחום המוכנס לפה (או מעל 38 מעלות צלזיוס במדידה באמצעות מדחום בפי הטבעת), כתוצאה מהתייבשות, מחלה וגורמים אחרים
בעברית משמש בדרך כלל המונח קדחת לציון עלייה דרסטית בחום הגוף (מעל ל-39 מעלות צלזיוס). בנוסף, משמש המונח קדחת בשמן העברי של מספר מחלות, שתסמינן העיקרי הוא עלייה בחום הגוף: מלריה (קדחת הביצות), קדחת צהובה, קדחת אודם השתן ועוד.
אף שנהוג לומר שטמפרטורת הגוף הנורמלית היא 37 מעלות צלזיוס, מדובר בערך חישובי ממוצע ולא ערך קבוע. מפני שאצל אדם בריא טמפרטורת הגוף עולה ויורדת מידי יום ביומו, כאשר בשעת הקימה בבוקר טמפרטורת הגוף היא נמוכה ביותר וגבוהה ביותר בשעות אחר הצהרים והערב. כך שטמפרטורת הגוף התקינה המרבית נעה בין 37.1 מעלות צלזיוס בשעות הבוקר לבין 37.7 בשעות אחר הצהרים והערב.
חום הגוף נקבע באמצעות וסת חום הנמצא במוח המכונה בלוטת היפותלמוס, כאשר מכוון וסת זה לדרגת חום מחודשת מתרחשת עלייה בחום הגוף, עליה זו נוצרת על ידי פעילות מוגברת של השרירים וכיווצם ובצורתה הקיצונית מורגשות רעידות וצמרמורת של ממש. בנוסף גורמת ההיפותלמוס להעברה של דם משטח הפנים של העור אל פנים הגוף, דבר המסייע להפחתת איבוד חום הגוף. כשאין צורך ברמת החום הגבוהה ווסת החום מכוון את עצמו לרמתו הנורמלית והגוף נפטר מחום עודף על ידי הזעה והעברת דם מפנים הגוף אל העור.
בלשון רפואית נקראת תופעת החום הגבוה פירקסיה (Pyrexia). חומרים הגורמים לעליית חום הגוף נקראים פירוגנים. הפירוגנים נוצרים מחוץ לגוף או בתוכו, פירוגנים המיוצרים בתוך הגוף נוצרים לרוב על ידי מינוציטים שהם סוג מסוים של תאי דם לבנים. פירוגנים הנוצרים מחוץ לגוף מצוים למשל במיקרואורגניזמים וברעלנים שהם מייצרים, והם גורמים לחום על ידי גירוי הגוף לשחרר פירוגנים משלו הגורמים להיפותלמוס לקבוע רמת חום מחודשת.
עם עלייה דרסטית בחום הגוף עוברים החלבונים שבגוף דנטורציה - שינוי ניכר במבנה המרחבי שלהם. הדבר הופך קטלני כשהאנזימים (אשר הינם חלבונים) בגוף מפסיקים לפעול עקב השינוי במבנה המרחבי שלהם; האנזימים אחראיים לרוב התהליכים הביולוגיים בגוף, ובלעדיהם החיים אינם אפשריים. חום של מעל ל-42 מעלות גורם כמעט תמיד למות החולה.
החום הדרוש לאדם הוא כ-36.6 מעלות צלזיוס. באשכי הגבר, למשל, יש צורך בטמפרטורה נמוכה יותר ולכן הם נמצאים מחוץ לגוף (החום עלול לגרום לעקרות חלקית, כלומר לירידה בכמות תאי הזרע בנוזל הזרע, ומכאן הקטנה של הסיכוי להביא ילד לעולם).
החום איננו מחלה אלא תגובת הגנה של הגוף כלפי תוקפים שונים (נגיפים, חיידקים וכו'), חום הגוף מחזק את מערכות ההגנה של הגוף ומסייע בידיהם להשתלט על הפולש הזר. משום כך חום לא חייב להיווצר דווקא ממחלה חיידקית או נגיפית, חום יכול להיווצר גם מתגובה אלרגית, פעילות גופנית במזג אויר חם או חשיפה ממושכת לשמש, מהפרעות הורמונליות כדוגמת היפרתירואידיות , מחלות אוטו אימוניות, נזק לבלוטת ההיפותלמוס, תרופות כל שהן או מנת יתר של אספירין.
אמצעים לקירור טמפרטורת הגוף במקרה של קדחת:
- שתייה מרובה.
- הרטבת העור על ידי מטלית ספוגה במים פושרים
- אמבט מים פושרים
- הפעלת מכשירים אלקטרוניים להקטנת החום: מזגן, מאוורר.
- תרופות להורדת חום, התרופות הנפוצות הן פארצטמול דיפירון אספירין.
- עטיפת שקית קרח במגבת והשמתה על הראש.
אין להשתמש באספירין לילדים ונוער מפני שהוא מגביר את הסיכון לתסמונת ריי
פעולות נוספות להורדת חום נלמדות בקורסי עזרה ראשונה, וחלק מהטיפול הראשוני בחולה הוא טיפול בחום גופו. לאנשים שנמצאים באוכלוסיית סיכון, כגון מבוגרים מעל גיל 60, תינוקות (מתחת לגיל 6), וחולים במחלות כרוניות, חשוב ללכת לרופא בכל מקרה של הופעת חום גוף גבוה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יוסי רימר, מי המציא את החום, באתר הארץ, 15.4.2007
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
