חורבת עלק
חורבת עלק ממוקמת באזור הדרום מזרחי של רמת הנדיב, בקצה הדרומי של הכרמל ובגובה של 141 מטר מעל פני הים. זהו אתר רב שכבתי בו התקיימה פעילות אנושית ממושכת וכמעט רציפה החל מהתקופה הפלאוליתית התיכונה ועד לתקופה הביזנטית ולאחריה בתקופה העות'מאנית. חורבת עלק שולטת על התוואי של שתי דרכים היסטוריות – האחת נמשכת ממישור החוף מזרחה לאורך נחל תנינים ועד לעמק יזרעאל, והאחרת נמשכת צפונה לאורך מישור החוף ועוקפת את רכס הכרמל מצפון. שתי הדרכים נסללו כבר בתקופה הרומית הקדומה כחלק ממערך הדרכים הרומי האימפריאלי. בסביבת האתר במרחק של עד 10 ק"מ מצויות הערים דור, קיסריה ונמליהן, תל תנינים ותל מבורך ממערב ותל בורגה מדרום-מזרח.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחורבת עלק יש היסטוריית התיישבות כמעט רציפה החל מהתקופה הפלאוליתית ועד לתקופה העות'מאנית.[1] היישוב במקום נהנה לאורך ההיסטוריה מהעובדה שהוא שוכן ליד מקור מים שופע וקבוע לכל אורך השנה ושולט על שתי דרכים היסטוריות[1]. חפירות ארכאולוגיות באתר החלו בשנת 1989 על ידי יזהר הירשפלד ונמשכו כמעט ברציפות עד לשנת 2007.[1][2] השרידים העיקריים שנתגלו ונחקרו בחפירות באתר, משויכים בעיקר לשלהי התקופה הפרסית בה ניכרים שרידי חומה מבוצרת ולתקופה ההלניסטית והרומית, כאשר מתקופות אלו עיקר הממצאים והשרידים הקיימים כיום באתר.[1] בתקופה הרומית המוקדמת מגיע האתר לשיאו מבחינת הבנייה וההתיישבות במקום. האתר ניטש לאחר המרד הגדול למרות שלא נתגלו במקום שכבות הרס וחורבן, כמו גם המספר המועט של אבני הקלע וראשי החץ שנמצאו בחפירה אינם יכולים להצביע על מצור או קרב שהתרחשו במקום.[1] מן התקופה העות'מאנית המאוחרת וימי המנדט הבריטי תועדו שרידי הכפר אם אל-עלק המשתרע על כשני דונמים בראש הגבעה ובית האחוזה המכונה 'בית-חורי' מצפון לו, שהוקמו במאה ה-19. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישבו חלוצים על אדמות שרכשו יק"א והברון רוטשילד, אך המקום נעזב בשנת 1923.[1]
ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1989 ל – 2007 נערכו חפירות ארכאולוגיות באופן רציף. הממצאים שנתגלו במקום הם בעיקר בין חמש תקופות זמן שמתחילות בשלהי התקופה הפרסית, ממנה ניתן לראות שרידי חומה מבוצרת, ומסתיימות בתקופה העות'מאנית, עת ניטש היישוב היהודי שהוקם במקום. השכבה השנייה מייצגת את התקופה ההלניסטית הקדומה לה מיוחסים שרידי בריכת מים ליד פתח המעיין וכתריסר קירות. מצפון ומדרום נחשפו מכלולים אדריכליים מתקופה זו שזוהו כשייכים ליישוב כפרי. הממצא הקטן כולל כלי חרס מקומיים וכלי יבוא שמוצאם בים האגאי וביוון, וזמנם ימי השלטון התלמי והסלבקי בארץ ישראל המאות ה-3-–2 לפנה"ס היעדר מטבעות מימי החשמונאים הוביל להערכה כי האתר חרב במסע הכיבוש של אלכסנדר ינאי ועמד בשיממונו עד לימי הורדוס.[2][3]
בשכבה השלישית התקופה הרומית הקדומה שזוהתה, על ידי הירשפלד, כתקופת השיא באתר. במהלך החפירות נחשפה החומה ההיקפית למלוא אורכה בצפון, במזרח ובדרום החומה נבנתה מאבני דולומיט מסותתות והוערך שגובהה היה כ – 8 מ'.[1] שטחם של מגדלי הפינות כ-5 מ"ר, להוציא את המגדל הדרומי-מזרחי שמידותיו 8 × 9 מ'. אורכם של מגדלי הביניים במרכזי צלעות החומה הוא כ-5 מ'. מעבר שנחשף בחומה הדרומית ורוחבו כ-3 מ' כונה "שער המים", כיוון שפנה לעבר המעיין.[3] למכלול זה נקשרו גם הממצאים בשטח החקלאי שלמרגלות המכלול מוקף החומה – בית בד, קולומבריום בריכה, בית מרחץ, מעיין ונקבה. תוצאות החפירה הובילו להערכה כי מדובר במכלול שנבנה בימיו של המלך הורדוס 37–4 לפנה"ס וכי במאה ה-1 לספירה, ככל הנראה בימיו של אגריפס הראשון 41–44 לספירה נערכו מספר שינויים בתוכניתו.[3][1] נטישתו של האתר נקשרה באירועים של המרד הגדול 66–70 לספירה. הממצא הקטן מתקופה זו כלל מטבעות וכלי חרס, חלקם מיובאים, כלי זכוכית ופריטים אדריכליים שונים.[1]
בשכבה הרביעית שרידים מן התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית זוהו בעיקר במתקני המים: נקבת המעיין, האמה והבריכות אשר המשיכו להיות בשימוש בתקופות אלו.[1][3] בנוסף נתגלו שני קברים מן התקופה הרומית בשולי האתר ממערב. הממצא העיקרי מתקופה זו הוא מטמון מטבעות גדול אשר נתגלה בנקבת המעיין וכלל למעלה מ-2,100 מטבעות מהמאות ה-4–7 לספירה.[2] ממצא זה עולה בקנה אחד עם עדותו של הנוסע מבורדו מן המחצית הראשונה של המאה ה-4 על אודות מעיין הפוריות הנובע בעין סינא, כשלושה מילין מהעיר קיסריה.[1]
בשכבה החמישית תועדו שרידים מן התקופה העות'מאנית המאוחרת וימי המנדט הבריטי של הכפר אם אל-עלק המשתרע על כשני דונמים בראש הגבעה ובית האחוזה המכונה 'בית-חורי' מצפון לו, שהוקמו במאה ה-19. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישבו חלוצים על אדמות שרכשו יק"א והברון רוטשילד, אך המקום נעזב בשנת 1923.[1]
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 יותם טפר ואורית פלג-ברקת, המכלול המבוצר בחורבת עלק שברמת הנדיב – הערכה מחודשת, "City Fortified to Tower Watch From" 3, 2014, עמ' 65-74
- ^ 1 2 3 Arise, walk through the Land: Studies in the Archaeology and History of the Land of Israel in Memory of Yizhar Hirschfeld on the Tenth Anniversary of his Demise, 2016, עמ' 183-196, ISBN 978-965-221-110-1
- ^ 1 2 3 4 יותם טפר אורית פלג ברקת, המכלול המבוצר בחורבת עלק: הערכה חדשה לאור החפירות המחודשות באתר, קדמוניות 158, 2019, עמ' 92-98