חיי עיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביצוע של היצירה "חיי עיר" בקונסרבטוריון של ניו אינגלנד, 2006

חיי עיראנגלית: City Life, "סיטי לייף") היא יצירה מוזיקלית מינימליסטית בת 24 דקות שנכתבה על ידי סטיב רייך. היצירה נכתבה עבור שני חלילים, שני אבובים, שתי קלרניתות, שני ויברפונים, שני דוגמי צלילים ("סאמפלרים"), שני פסנתרים, רביעיית מיתרים, קונטרבס ומערכת כלי הקשה שאינם מכוונים לטונים מוגדרים. על פי הוראות הנגינה של היצירה, על כל כלי הנגינה פרט לכלי ההקשה להיות מוגברים. היצירה, אשר הוזמנה על ידי ההרכבים המוזיקליים Ensamble Modern, The London Sinfonietta ו-Ensamble Intercontemporain, הועלתה לראשונה בחודש מרץ 1995 והוקלטה בשנת 1996.

תפקידם של דוגמי הצלילים הדיגיטליים ביצירה להשמיע מגוון של דגימות צלילים וקטעי דיבור, אשר מרביתם הוקלטו על ידי רייך עצמו בעיר ניו יורק ובסביבתה. צלילים אלה כוללים צפירות של כלי רכב, רעש בלמים, אזעקות של מכוניות, טריקות דלת, שקשוק הרכבת התחתית וצלילים נוספים המשויכים מבחינה רעיונית לעיר. בפרק האחרון של היצירה אף נעשה שימוש במקטעים מתקשורת הרדיו של מכבי האש של העיר ניו יורק במהלך הפיגוע במגדלי התאומים בשנת 1993.

השימוש שנעשה בדוגמי צלילים מביע את רעיון השימוש בצלילים ואף ברעשים יומיומיים כחלק מרכזי ביצירה מוזיקלית. דוגמאות מוקדמות יותר לשימוש ברעיון זה הן צפירת המונית ביצירה "אמריקאי בפריז" של ג'ורג' גרשווין (1928), צלילי האזעקה בהם השתמש אדגר וארז ביצירתו ורעש מדחף המטוס בו השתמש מלחין האוונגרד ג'ורג' אנתייל. דוגמאות מאוחרות יותר לשימוש בצלילים מחיי היום-יום ניתן למצוא במוזיקת הרוקנרול וכן במוזיקת הראפ המודרנית.

אחד הרעיונות המרכזיים ביצירה הוא שימוש בקטעי דיבור אשר מאופיינים במוטיב מלודי מסוים, וחיקויים בצורה מוזיקלית על ידי כלי הנגינה. ביצירה נתן רייך דגש רב לאינטונציה של קטעי הדיבור, ו"תרגם" תבניות של אינטונציה לתווים מוזיקליים - בדומה לשימוש בטעמי המקרא. בפרק הראשון, לדוגמה, נעשה שימוש בקריאה "Check it out" (בתרגום חופשי: "בוא ותראה!"), אותה הקליט רייך מפיו של מוכר בגדים היספני. רייך ניתח את האינטונציה המדויקת של דגימת הדיבור, והפך אותה למוטיב מלודי מוזיקלי המלווה את כל הפרק ומנוגן על ידי כלי הנגינה השונים.

מבנה היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה מחולקת לחמישה פרקים, אשר בדומה ליצירות נוספות של רייך מסודרים בתבנית הסימטרית A-B-C-B-A (תבנית דמוית קשת). הפרקים הם:

  1. Check it out
  2. Pile driver/alarms
  3. It's been a honeymoon -- can't take no mo
  4. Heartbeats/boats and buoys
  5. Heavy smoke

כל פרק נקרא על שם דגימת הצליל המשמשת בו מוטיב מרכזי. הפרקים הראשון, השלישי והחמישי מבוססים על דגימות דיבור, אשר מלוות בכלי נגינה המנגנים את מלודיית הדיבור, והפרקים השני והחמישי משתמשים בדגימות הצלילים כמוטיבים קצביים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]