חלף עם הרוח (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלף עם הרוח
חלף עם הרוח-עטיפה.jpg
המהדורה העברית משנת 1971
מחבר מרגרט מיצ'ל
שם בשפת המקור Gone with the Wind
שפת המקור אנגלית
הוצאה הוצאת מקמילן
שנת הוצאה 30 ביוני 1936
סוגה רומן היסטורי
תרגום לעברית ח.בן-דב, ג. אריוך
מספר עמודים 1037 (מהדורה מקורית באנגלית)

חלף עם הרוח (Gone with the Wind) הוא ספר מאת מרגרט מיצ'ל, אשר עובד לאחד הסרטים הקלאסיים של המאה ה-20. הספר יצא לאור ביוני 1936. עלילתו של הספר מתארת את סיפור אהבתם של רט באטלר - אופורטוניסט, ציני וחובב נשים, וסקרלט או'הרה - צעירה יפה, מפונקת וחמת מזג - המתרחש על רקע מלחמת האזרחים האמריקנית, מנקודת המבט של מדינות הדרום, אשר דגלו בעבדות.

הספר עובד לסרט בשנת 1939, וזכה להצלחה גדולה, ואף קיבל מעמד של סרט פולחן.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור חיי השפע והנוחות של לבנים בעלי עבדים במדינות הדרום. מיד לאחר מכן פורצת מלחמת האזרחים. בד בבד עם תיאור התקדמותה הצבאית של המלחמה, מתוארות השפעות המלחמה על העורף - המחסור הפיזי ההולך וגובר, דרכי ההתמודדות, האובדן וההסתגלות ההדרגתית של ערכי הדרום הנוקשים לתנאי החיים המשתנים.

בחלקו השני של הספר מתוארת התמודדותו של הדרום הגאה עם ההפסד במלחמה. הגלגל מתהפך, ולבנים אשר היו לפני המלחמה בעלי מעמד חברתי גבוה מוצאים עצמם מרוששים. השורדים בעולם החדש הם אלו המסתגלים למצב ומנצלים את ההזדמנויות הנקרות בפניהם. שוב מוצגות דרכי הסתגלות שונות, שכולן נמדדות בהצלחה כלכלית ו/או בהצלחה חברתית בקרב שרידי החברה הדרומית הישנה.

כמו כן מציג הספר את היחס הדואלי כלפי שחורים מצד הצפוניים (ה"יאנקים", כפי שהם מכונים בפי הדרומיים) ומצד הדרומיים. הצפוניים נלחמים למען חופש וזכות הצבעה לשחורים, אך משהם מנצחים במלחמה, הם מתייחסים לשחורים בזלזול ומנצלים אותם מבחינה פוליטית. הדרומיים היו משאירים את השחורים כעבדים, אילו היה הדבר תלוי בהם, אך שחורים מסוימים ("שחורים של בית" בדרך כלל, או מנהלי עבודה) היוו חלק אינטגרלי ממשפחותיהם, ודעתם נחשבה כאמת מידה להתנהגות נכונה, מכיוון שהם שימרו את ערכיו של הדרום הישן בדיוק כמו חלק מן הלבנים.

שמו של הספר נובע מן ההכרה של חלק מן הדרומיים כי העבר הדרומי המפואר חלף ולא ישוב עוד - לא ניתן לחזור ולחיות את העבר.

כותרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה העניקה מיטשל לספרה את השם הזמני "מחר הוא יום חדש", בדומה לשורה האחרונה בספר. בהגיעה לבחור את שמו הסופי של הספר, היא התלבטה בין כמה שמות פוטנציאליים נוספים ולבסוף העניקה לספר את השם "חלף עם הרוח", שם שלקוח מהשורה הראשונה בשירו של ארנסט דווסון "Non Sum Qualis Eram Bonae sub Regno Cynarae". סקראלט או'הרה משתמשת בביטוי באמצע הספר, כשהיא תוהה אם ביתה "טארה" עדיין עומד על תילו או שגם הוא "חלף (נסחף) עם הרוח שנשבה בג'ורג'יה ...". לרוב הכותרת מובנת כמטאפורה להיכחדותו של סגנון החיים שהיה נהוג בג'ורג'יה ובדרום ארצות הברית לפני מלחמת האזרחים. בשירו של דווסון המונח "חלף עם הרוח" מתייחס לאובדן אירוטי.

רקע לכתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרט מיטשל נולדה בשנת 1900 באטלנטה, ג'ורג'יה. סבתה האמריקנית-אירית נהגה לספר לה סיפורים אודות מלחמת האזרחים האמריקנית, ותקופת השיקום מהם סבלה. אמה הייתה סופרג'יסטית שנאבקה למען זכות הצבעה לנשים. בצעירותה התאהבה מיטשל בחייל שנהרג במהלך מלחמת העולם הראשונה, ונשאה את זכרו לשארית חייה.

לאחר לימודיה בקולג' סמית' במשך שנה, בתקופה בה מתה אמה מהשפעת הספרדית, היא חזרה לאטלנטה. שם נישאה לגבר שעסק בהברחת משקאות, שנהג להתעלל בה. נישואים אלו היו נישואים כושלים. היא מצאה עבודה ככתבת מאמרים באטלנטה ז'ורנל, בתקופה בה נשים בגילה לא עבדו. היא נישאה שוב, הפעם לאדם שהתעניין בספרות ובכתיבה שלה.

מיטשל החלה לכתוב את חלף עם הרוח בשנת 1926, במהלך תקופת החלמה מפציעה שקרתה בעקבות תאונה עצמית.‏[1] באפריל 1935, הארולד לטמן ממקמילן, עורך שחיפש אחר רומן חדש, קרא את שכתבה וחשב שיכול לצאת מזה רב-מכר. לאחר שהסכים להדפיס את הספר, עבדה מיטשל במהלך 6 חודשים כדי לבדוק את המקורות ההיסטוריים המצוינים בספר. בנוסף, כתבה מחדש את פרק הפתיחה מספר פעמים.‏[2] היא ובעלה ערכו את הגרסה הסופית של הרומן. את סוף הספר היא כתבה תחילה, ורק לאחר מכן כתבה את המאורעות שהובילו אליו. הספר יצא לאור ביוני 1936.‏[3]

תרגומים עבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לעברית בשתי גרסאות שונות:

  • חלף עם הרוח, מאת מרגרט מיטשל, מאנגלית ח.בן-דב, ניומן, תל אביב, תש"ט 1949.
  • חלף עם הרוח (חולק לשני כרכים), מאת מארגרט מיצ’ל, עברית - ג. אריוך, מ. מזרחי, תל אביב, תשל"א 1971.

ספרי המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שמיטשל סירבה לכתוב ספר המשך ל"חלף עם הרוח", העיזבון שלה מכר מספר זכויות לכתיבת ספרי המשך לאלכסנדרה ריפליי, שכתבה ספר המשך בשם "סקארלט" ולדונלד מק'קייג, שכתב את ספר ההמשך "אנשיו של רט". "סקארלט" סיפר על המשך קורותיה של סקארלט או'הרה עד לאיחודה הסופי עם אהובה רט באטלר ואילו "אנשיו של רט" עסק בתיאור "חלף עם הרוח" מנקודת מבטו של רט באטלר.

מחזיקי הזכויות בעיזבונה של מיטשל ניסו להצניע הענקת זכויות לספר המשך נוסף בשם "The Wind Done Gone", שנכתב על ידי אליס רנדול. תביעה שהוגשה בעניין לא צלחה, ובסופו של דבר פורסם הספר שתיאר את קורות הספר המקורי "חלף עם הרוח" מנקודת מבט העבדים. בסופו של דבר הספר נכנס לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.

ספר המשך נוסף נכתב על ידי קת'רין פינוטי ונקרא "הרוחות של טארה". עיזבונה של מיטשל לא העניק לספר זכויות המשך, ועל כן הוא נאסר לפרסום בארצות הברית אך יצא לאור באוסטרליה, תוך התחמקות מהפרת זכויות היוצרים בארצות הברית.

אינספור ספרי המשך יצאו לאור ברוסיה תחת שם העט "יוליה הילפטריק". הניו-יורק טיימס הצהיר שלרובם יש טעם של "עבדות".

בהונגריה נכתבו עוד כמה ספרי המשך, תחת כמה שמות עט. הראשון ממשיך את עלילותיה של סקארלט מאז הפעם האחרונה בה סופר עליה, בספר "סקארלט" של ריפליי. השני מספר על בתה של סקארלט, קאט. ספרים אחדים עסקו בסבתה של סקארלט וטרילוגיה אחת אף עסקה בקורותיה של בת לא חוקית לכאורה של קארין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאת ציטוט: קיימות הערות שוליים בערך, אך לא נמצאה תבנית "{{הערות שוליים}}"; יש ליצור כותרת "==הערות שוליים==" ומתחתיה תבנית "{{הערות שוליים}}"