קרב מוהי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרב מוהי
ציור המציג את קרב מוהי
ציור המציג את קרב מוהי
עימות: הפלישה המונגולית לאירופה
תאריך התחלה: 11 באפריל 1241
קרב לפני: קרב ליגניץ
מקום: מוהי, בקרבת התחברות הנחל סלאנה עם הטיסה
תוצאה: ניצחון מונגולי
הצדדים הלוחמים
הונגרים ובני בריתם תחת פיקודו של בלה הרביעי, מלך הונגריה  האימפריה המונגולית 
מפקדים
בלה הרביעי, מלך הונגריה   

קרב מוהי שהתרחש ביום 11 באפריל 1241, היה הקרב המרכזי שנערך בין ממלכת הונגריה ובין הצבאות ההאימפריה המונגולית, שפלשו לאירופה. מפגש הצבאות היה במוהי, בקרבת התחברות הנחל סלאנה עם הטיסה.

הצבא ההונגרי התרכז לשולי גבעה וליד זרם המים שנבע מהפשרת מי נחל סלאנה. המונגולים השתמשו בצורה יעילה מאוד בקשתות ובחצים שלהם ולצבא ההונגרי לא הייתה תשובה. בקרב הזה הובסו ההונגרים, חמישים אלף מלוחמיהם איבדו את חייהם ומלכם, בלה הרביעי, מלך הונגריה, שניצל ממותו על ידי הרוזן ארנה מ-Salgagyör, נמלט. טבח הצבא ההונגרי נמשך יומיים שלמים וגופות התגוללו על פני הארץ, סוסים ללא רוכבים התרוצצו מבלי דעת וחפצי ערך יקרים, בגדי משי, כלים מכסף ומזהב הושלכו על ידי נמלטים, שניסו להקל על עצמם. במנוסתו איבד המלך ההונגרי את החותם שלו, חותם שנמצא על ידי המונגולים, שעשו בו שימוש בחתימת צווים שלטוניים במהלך שלוש שנות שלטונם בהונגריה וטרנסילבניה.

הרקע ההיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא האימפריה המונגולית ניצח את הקומנים במספר הקרבות והאחרון שבהם, בקרב קלקה נוצחה קואליציה של נסיכים רוסים וקומנים. בעקבות הניצחונות המונגוליים וכיבוש קומניה הלבנה, ביקשו הקומנים מבלה הרביעי, מלך הונגריה רשות להתיישב בארצו. המלך ההונגרי, שכבר מזמן ניסה להרחיב את השפעתו ולנצר את הקומנים וגם מתוך שיקולים פנים הונגריים, הסכים לכך והקצה להם אזור התיישבות בארצו, בפוסטה. בין מלך הונגריה ובין הח'אן הקומני נוצרו גם קשרי משפחה, כשבנו של מלך הונגריה נשא לאישה את בתו של הח'אן הקומני. המקורות ההיסטוריים מציינים שארבעים אלף אוהלים קומנים הוקמו בהונגריה בעקבות הסכמת המלך ההונגרי[1].

חלק משמעותי מכוחו של מלך הונגריה נבע מהיותו בעל אדמות רבות מאוד. קודמו של בלה הרביעי, אנדראש השני, מלך הונגריה, נהג בפזרנות רבה בקרקעות אלה והעניק אותן ביד רחבה ליועציו ואציליו. בלב הרביעי שינה את הכיוון, הפסיק לחלק קרקעות ואף התחיל להחזיר לעצמו חלק מקרקעות הכתר, תוך חיסולם או הגליתם של המחזיקים בהם, יועציו הקודמים של אביו, במיוחדים אלה שהיו מעורבים בקנוניה לרציחת אימו. הוא ניסה להחליש את האצולה, ביטל את זכות האצילים לראיון אישי עם המלך וקבע שיקבל רק בקשות בכתב באמצעות המזכירות שלו. הוא גם סילק את הכיסאות מהעולם בו התכנסה מועצת הכתר, כדי לאלץ את האצילים לעמוד על רגליהם בנוכחותו. אצילים רבים התמרמרו על המצב ובואם של הקומנים הוסיף להחלשת האצולה וחיזק את המלך, שהתחיל לכנות את עצמו גם בתואר "מלך קומניה".

המונגולים, שצבאותיהם פשטו מערבה לתוך הנסיכויות הרוסיות, ראו בממלכת הונגריה מעצמה יריבה ותכננו מלחמה נגדה ולשם כך כבר זמן רב אספו ידיעות עליהם, על המצב הפנימי ועל כוחם. המונגולים השתמשו במעבר הקומנים אל הונגריה כאמתלה להתקפתם על הממלכה ההונגרית. לאחר מועצת מלחמה, שקיימו המונגולים בחודש דצמבר 1240, בפשמישל, שלחו למלך בלה הרביעי אולטימטום ובו דרישה להשיב לידיהם את הקומנים הבורחים, אותם ראו המונגולים כנתינים שלהם ומתן החסות ההונגרית התפרשה בעיניהם כעילה למלחמה. המלך ההונגרי דחה את האולטימטום ושלח שליחים לגייס את האצולה ההונגרית ולהזעיק את בני בריתו[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרב מוהי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.