מונגקה חאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוֹנְגְּקֶה חַאן (1208-1259, נקרא גם מאנגו) היה החאן הגדול הרביעי של האימפריה המונגולית. מונגקה היה בנו של טולוי, שהיה בנו הצעיר של ג'ינגיס חאן. מונגקה כיהן כחאן בין השנים 1251 ועד מותו.

צעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונגקה היה שותף למערכה האירופאית (1236-1242), בין השאר בהרס קייב ובהתקפה על הונגריה. הוא חזר למונגוליה בקיץ 1241, לפני סופה הבלתי צפוי של המערכה בעקבות מותו של אוגדיי חאן.

עלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של גויוק, החאן הגדול השלישי, מצא עצמו מונגקה מוביל את קבוצת צאצאי ג'ינגיס חאן ששאפו להדיח את צאצאי אוגדיי מהשלטון. באטו, המבוגר מביניהם, שהיה בנו של דז'וצ'י, היה קרוב למלחמה בגויוק ב-1248, שנמנעה בעקבות מותו של האחרון. לאחר מותו של גויוק, שיתף באטו פעולה עם אלמנתו של טולוי על מנת לסכל את תוכניותיה של אלמנת גויוק - ששלטה בפועל - להעביר את השלטון לאחד מבני משפחתה. באטו כינס קורילטאי בסיביר ב-1250 (הקורילטאי הראשון שלא כונס במונגוליה עצמה). על אף נסיונותיו של באטו, כונס קורילטאי במונגוליה ב-1251, ובחר במונגקה כחאן.

ההתפשטות המונגולית בתקופתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שלטונו כחאן, התמקד מונגקה בהרחבת האימפריה יותר מאשר קודמו. הוא עסק במלחמה בסין מול שושלת סונג, והצליח להביא לכיבוש הונאן ב-1254 ולכיבוש הודו-סין, שאיפשרו למונגולים לפלוש משלושה כיוונים שונים. הוא מינה את אחיו הולאגו לעמוד בראש הפלישה לתוך מרכז עולם האסלאם. המערכה האירופאית הוזנחה, אך ידידותו של מונגקה עם באטו הבטיחה את שלמות האימפריה.

מותו והשפעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך קרב בסין ב-1259, חלה מונגקה באופן מסתורי בדיזנטריה, ומת. מותו עצר את התקדמותו של הולאגו והוביל למלחמת אזרחים בין אחיו קובלאי חאן ואריק בוקה, שמוטטה את אחדותה של האימפריה המונגולית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

החאן הקודם:
גויוק חאן
החאן הגדול של האימפריה המונגולית החאן הבא:
קובלאי חאן