דם אמיתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דם אמיתי
Truebloodintertitle.png
פתיח הסדרה
סוגה דרמה המשכית
אימה
קומדיה שחורה
פנטזיה
מותחן ארוטי
יוצרים סדרה:
אלן בול
ספרים:
שרלין האריס
שחקנים אנה פקווין
סטיבן מוייר
סאם טראמל
ראיין קוואנטן
רוטינה וסלי
אלכסנדר סקארסגארד
כריס באואר
קריסטין באואר ואן סטראטן
לורן בולס
אנה קאמפ
נלסן אליס
לוסי גריפיטס
רוטגר האוור
ארליס הווארד
רוב קזינסקי
טוד לאו
דניס או'הר
ג'ו מנגניילו
מייקל מקמיליאן
קלי אוברטון
רוברט פטריק
קרי פרסטון
ארץ מקור ארצות הברית
שפות אנגלית
מספר עונות 7
מספר פרקים 70 (נכון לעונה השישית)
הפקה
מפיק כריסטינה ג'וקנוביץ
דיויד אוג
מרליס פוג'ול
לואיס פטינו
מפיקים בפועל אלן בול (עונה 1)
גרג פיינברג (עונה 2)
אורך פרק 45-60 דקות
שידור
רשת שידור HBO
רשת שידור בישראל yes Oh
HOT V.O.D
תקופת שידור
מקורית
7 בספטמבר 2008 – הווה
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי (באנגלית)
דף הסדרה ב-IMDb

דם אמיתיאנגלית: True Blood) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית שנוצרה ומופקת על ידי אלן בול. הסדרה מבוססת על סדרת הספרים "מסתרי הערפדים הדרומיים" מאת שרלין האריס, העוסקים בדו קיום של ערפדים ובני אדם בבון טמפ, עיר בדיונית, קטנה במדינת לואיזיאנה. הסדרה מתמקדת במישור הפרטי במערכת יחסים בין סוקי סטקהאוס (בגילומה של השחקנית אנה פקווין), מלצרית בעלת כוחות טלפתים, לבין הערפד ביל קומפטון (בגילומו של השחקן סטיבן מוייר)[1][2], ובמישור הציבורי ביחסים בין בני האדם לבין קבוצות על טבעיות בכלל וערפדים בפרט.

הסדרה משודרת ברשת הכבלים HBO בארצות הברית, ושודרה לראשונה ב-7 בספטמבר 2008. הסדרה זכתה לשבחי המבקרים, וזכתה במספר פרסים, כולל פרס גלובוס הזהב ופרס אמי. בפברואר 2012, נודע כי היוצר אלן בול הודיע לרשת HBO על עזיבתו את תפקיד ה"שואו-ראנר", אך ימשיך לשמש כמפיק בפועל בסדרה. ב-15 ביולי 2013 חודשה הסדרה לעונה שביעית.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות יצירת דם סינתטי, עברו הערפדים בין לילה מסטטוס של מפלצות אגדיות לאזרחים. סוקי סטקהאוס (אנה פקווין) היא טלפתית ומלצרית ב"מרלוטס" בעיירה בון טמפ שבלואיזיאנה, בבעלותו של סאם מרלוט (סאם טראמל), משנה צורה, אם כי סוד זה נשמר מוסתר. לילה אחד, סוקי פוגשת את ביל קומפטון (סטיבן מוייר), ערפד נאה בן 173 שחזר לבון טמפ לאחר מותו של קרוב המשפחה האחרון שנותר לו. כשהיא לא יכולה לשמוע את מחשבותיו, היא מוצאת שקל לה להיות בחברתו, ובין השניים מתפתח קשר רומנטי.

עונה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 1-12 (12 פרקים). החלה את שידוריה ב-7 בספטמבר 2008 והסתיימה ב-23 בנובמבר 2008. מבוססת על הספר "מת עד הלילה".

התעלומה המרכזית של העונה הראשונה עוסקת ברציחות של נשים הקשורות לאחיה של סוקי, ג'ייסון (ראיין קוואנטן). מודט פיקנס ודון גרין נחנקות זמן קצר לאחר שהיו לבד עם ג'ייסון. אמנם הבלש בלפלור חושד שג'ייסון הוא הרוצח, אך שריף העיירה אינו חושד בו. סבתה של סוקי נרצחת זמן קצר לאחר מכן. בסוף העונה מתגלה כי ארוסה של ארלין פאולר, רנה לנייר, שהוא מתחזה בשם דרו מרשל, הוא הרוצח. הוא הרג נשים ש"שוכבות עם ערפדים".

העונה הראשונה מתמקדת גם במערכת היחסים של סוקי עם ביל ויחסיו של סאם עם חברתה של סוקי, טארה. ביל מסביר לסוקי את הכללים והמשמעות של להיות ערפד, ואחרי שהרג ערפד כדי להגן עליה, הוא נאלץ "להפוך" נערה צעירה בשם ג'סיקה לערפד כעונש. בפרק האחרון של העונה, ג'סיקה נשארת בטיפולו של ביל. לאחר רצח מודט ודון, ג'ייסון הופך למכור לדם ערפדים, ויש לו מערכת יחסים קצרה עם מכורה אחרת, איימי בוורלי. גם אותה רוצח מרשל. העונה מסתיימת עם גילוי גופה במכונית של הבלש אנדי בלפלור במגרש החניה של "מרלוטס".

עונה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 13-24 (12 פרקים). החלה את שידוריה ב-14 ביוני 2009 והסתיימה ב-13 בספטמבר 2009. מבוססת על הספר "מתים חיים בדאלאס".

העונה השנייה מתמקדת בשתי עלילות ראשיות - הראשונה, בהיעלמותו של ערפד בן 2,000, שריף של אזור 9 בשם גודריק, הגורם לאריק לגייס את סוקי וביל לסיוע במציאת הערפד העתיק בדאלאס. דרכם מצטלבת עם ג'ייסון כשהוא מחפש משמעות בחייו עם אחוות השמש (Fellowship of the Sun), כנסייה המוקדשת לפעילויות נגד ערפדים.

העלילה השנייה עוסקת במנדה (נשים במיתולוגיה היוונית שעבדו את האל דיוניסוס) בשם מריאן פורסטר המבקרת בבון טמפ לאחר שטארה מושכת את תשומת הלב שלה בסוף העונה הראשונה. מריאן היא דמות מעברו של סאם ויודעת את זהותו האמיתית כמשנה צורה. השפעתה על העיר ותושביה גורמת למהומה שגדלה עם התקדמות העונה. בסוף העונה, ביל מציע לסוקי נישואים, אך נחטף על ידי אלמונים כאשר סוקי הולכת לשירותים לשקול את הצעתו.

עונה 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 25-36 (12 פרקים). החלה את שידוריה ב-13 ביוני 2010 והסתיימה ב-12 בספטמבר 2010. מבוססת על הספר "מועדון המתים".

בדומה לעונה השנייה, עלילת העונה השלישית מתחילה בדיוק היכן שנפסקה עלילת העונה הקודמת. בעונה זו נראה כי קו העלילה המרכזי נסוב סביב חטיפתו של ביל על ידי מלך הערפדים של אזור מיסיסיפי, ראסל אדג'ינגטון. בניסיון למצוא את בן זוגה, נעזרת סוקי באיש הזאב אלסיד.

עלילות משנה נוספות כוללות את התאחדותו של סאם מרלוט עם משפחתו הביולוגית, הריגתו בטעות של אגס על ידי ג'ייסון, הסערה הנפשית שהדבר גורם לטארה, וקשיים ביחסיהם של הויט פורטנברי וג'סיקה המבי, שלא בכוונה הורגת אדם לאחר ששתתה את דמו.

עונה 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 37-48 (12 פרקים). החלה את שידוריה ב-26 ביוני 2011 והסתיימה ב-11 בספטמבר 2011. מבוססת על הספר "מתים בפני עולם".

בניגוד לעונות הקודמות, עלילת העונה הרביעית אינה ממשיכה מהיכן שהסתיימה העונה הקודמת לה, למעט הקטע הראשון בו סוקי מגיעה לארץ הפיות ומוצאת את סבה ארל שנעלם לפני עשרים שנה, למרות שהוא לא הזדקן כלל והרגיש כי עברו רק מספר שעות מאז הגיע לארץ הפיות. סוקי מצליחה לברוח משם ומגלה כי מה שהרגיש לה כמו חצי שעה בארץ הפיות היה למעשה יותר משנה בעולמה שלה. בינתיים דברים רבים השתנו בבון טמפ - ביל הפך למלך הערפדים של לואיזיאנה, ג'ייסון הפך לשוטר, טארה עזבה את העיירה ואריק קנה את ביתה של סוקי. חזוס משכנע בן זוגו לאפאייט ללכת למעגל מכשפים וממתברר כי לאפאייט מחזיק בכוחות כישוף חזקים וביחד הם מצליחים להחיות ציפור מתה. משמתגלה הדבר לביל הוא מבקש מאריק שיפרק את המעגל כי שליטה במתים משמעותה שליטה בערפדים. אריק מתפרץ למעגל המכשפות בדיוק כאשר מארני, ראש המכשפות מציעה שהקבוצה יחיו גופה של אדם. לאחר שאריק מאיים על מארני והמכשפות כי עליהן לפרק את המסדר ותוקף את מארני, זו נשלטת לפתע על ידי ישות מסתורית המקללת את אריק לכדי איבוד זכרונו. בהמשך העונה אריק, שאינו זוכר את עברו, מטופל על ידי סוקי, והשניים מתקרבים מאוד, ואפילו פורץ ביניהם רומן. בינתיים, ביל מבין כי יש לעצור את מארני, אשר בינתיים משלבת כוחות עם אותה ישות מסתורית, המתגלה כרוחה של מכשפה נקמנית מן המאה ה-16 בשם אנטוניה גווילן שהועלתה על המוקד בידי ערפדים שהתחזו לאנשי כנסייה. מארני מאמינה כי על בני האדם להילחם מלחמת חורמה בערפדים, המתנהלים בביריונות ומטילים את מרותם על בני האדם, בעוד שאנטוניה צמאה לנקמה לא רק בערפדים שחמסו ושרפו את גופה, אלא בכלל הערפדים בעולם. באמצעות אנטוניה, מארני מקללת גם את פאם (גורמת לבשרה להירקב) ומצליחה להימלט מן המעצר בארמונו של ביל.

לאחר שמארני ואנטוניה הופכות לישות אחת, הן מחליטות להוציא לפועל את תוכניתן: לגרום לכל הערפדים באזור להתעורר במהלך היום ולצעוד אל עבר השמש. ביל, אריק, פאם וג'סיקה מצליחים להימנע מכך כאשר הם קושרים את עצמם בשלשלאות כסף. ג'סיקה מצליחה בשלב מסוים להימלט מן השלשלאות, אך ניצלת ברגע האחרון על ידי ג'ייסון, שחש לעזרתה. מארני קובעת עם ביל לערוך משא ומתן בבית הקברות, מה שמתפתח לקרב קטלני בין מארני, המכשפות וטארה (שהצטרפה אל מארני לאחר שקצה נפשה בכל הערפדים שהרסו לה את החיים), לבין הערפדים וסוקי. במהלך הקרב, מארני משתלטת על אריק והופכת אותו לחייל המציית לפקודותיה. בנוסף, סוקי נורית בטעות על ידי אחד משומרי הראש של ביל אך ניצלת על ידי אלסיד. סוקי מנסה להציל את אריק, אך נכלאת לעימות בו מארני מנסה לסקל את "כנס הסובלנות בין בני אדם לערפדים" אותו מארגנת נאן פלאנגן. סוקי מצליחה לבטל את הכישוף השרוי על אריק, וזכרונו חוזר אליו. בהמשך, היא לומדת שביל ואריק מתכננים לפוצץ את חנות "אלילת הירח", בה מתקבצים מארני והמכשפות וממהרת להציל את טארה והולי, אשר כלואות שם בניגוד לרצונן, כאשר היא נעזרת בלאפייט וחזוס. אנו למדים שמלבד המכשפות האחרות, מארני מחזיקה גם את אנטוניה כבת ערובה בתוך גופה. אנטוניה מסרבת להמשיך לשתף פעולה עם מארני, לאחר שזו הוכיחה כי היא מסוגלת לפגוע גם בחבריה האנושיים. טארה והולי מצליחות להשתחרר מכלאה של מארני, אך מארני מצליחה לכלוא אותן בחזרה, ביחד עם סוקי ולאפייט. כאשר אחת מן המכשפות מנסה לברוח, מארני דוקרת אותה באמצעות סכין. כאשר ביל, אריק, ג'סיקה ופאם מגיעים אל החנות, מארני מציבה להם אולטימטום: חייהם של ביל ואריק תמורת שחרורה של סוקי. הדבר מסוקל, בסופו של דבר, על ידי פאם שיורה רקטה אל עבר מחסום ההגנה של מארני. בינתיים, לאפייט וחזוס מבצעים כישוף על מנת להפריד את נפשה של אנטוניה מגופה של מארני, ומצליחים בתוכניתם בדיוק כאשר מארני כמעט מצליחה לגרור את הערפדים אל עבר מחסום ההגנה הקטלני שאמור לשרוף אותם. אנטוניה משוחררת לחופשי ונעלמת, וביל יורה במארני ומחסל אותה.

בפרק האחרון של העונה, רוחה של מארני רודפת את גופו של לאפייט וגורמת לו לרצוח את חזוס במטרה להשיג את כוחות הברוח'ו שלו. מארני (בגופו של לאפייט) כובלת את ביל ואריק ומתכננת להעלותם על המוקד, מה שנמנע בסופו של דבר, הודות לכישוף שמבצעת הולי המחזיר מן המתים את רוחותיהם של אנטוניה ואדל סטאקהאוס. אדל מוציאה את רוחה של מארני מגופו של לאפייט, ואנטוניה משכנעת את מארני כי עליה לקבל את מותה, להניח לרדיפת הערפדים ולהתאחד עמה בעולם הבא. בהמשך, סוקי נפרדת מביל ומאריק ומחליטה להמשיך הלאה עם חייה. בסצנה האחרונה של העונה, דבי פורצת אל ביתה של סוקי, חמושה ברובה ציידים ומתכננת לחסל את סוקי. כאשר היא יורה, טארה סופגת את הכדור ונהרגת. סוקי משתלטת על הרובה ומחסלת את דבי. לאחר מכן, היא מערסלת את גופתה של טארה וקוראת לעזרה.

עלילות-משנה נוספות העונה: תפקודו של ביל כמלך תחת מרותה של נאן פלאנגן, הצגתו של לאפייט אל עולם הכישוף ויכולותיו כמדיום, בעיותיו המשפחתיות של סאם עם אחיו טומי ויחסיו עם משנה-צורה ואם חד הורית בשם לונה, מערכת היחסים הבעייתית של אלסיד ודבי, חששם של ארלין וטרי כי תינוקם מייקי הוא זרע השטן, ומשולש האהבים של ג'סיקה, הויט וג'ייסון.

עונה 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 49-60 (12 פרקים). החלה ב-10 ביוני 2012 והסתיימה ב-26 באוגוסט 2012.

עונה 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 61-70 (10 פרקים). החלה ב-16 ביוני 2013 והסתיימה ב-18 באוגוסט 2013.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דם אמיתי - דמויות

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דם אמיתי היא הפרויקט הראשון במסגרת הסכם שחתם אלן בול עם רשת HBO עם סיום הסדרה עמוק באדמה. לאחר שבול התוודע לספרי "מסתרי הערפדים הדרומיים" של שרלין האריס‏[3], הוא התעניין ב"הבאת חזונה [של האריס] לטלוויזיה"[4][5]. להאריס כבר היו שתי אפשרויות אחרות לעיבוד הספרים, אך בחרה לעבוד איתו כי לדבריה "[בול] באמת 'תפס' אותי. כך הוא שכנע אותי לבוא איתו. פשוט הרגשתי שהוא מבין מה אני עושה עם הספרים".

פרק הפיילוט הוזמן במקביל עם השלמת עסקת הפיתוח הנ"ל ונכתב, בוים והופק על ידי בול.[1][4] חברי הצוות פקווין, קוואנטן וטראמל הוכרזו בפברואר 2007 ובמהשך מויר באפריל. פרק הפיילוט צולם בראשית הקיץ של שנת 2007 והוזמן באופן רשמי לסדרה באוגוסט, שבו בול כבר כתב עוד כמה פרקים.[1] הפקת הסדרה החלה מאוחר יותר בסתיו.[6] ברוק קר גילמה את טארה תורנטון בפרק הפיילוט המקורי, אך הוחלפה ברוטינה וסלי.[7] שני פרקים נוספים של הסדרה צולמו לפני ששביתת איגוד התסריטאים האמריקאי השביתה את ההפקה של 12 הפרקים של העונה הראשונה עד 2008.[8] באותו ספטמבר, לאחר רק שני הפרקים הראשונים של הסדרה שעלו לאוויר, HBO הזמינו עונה שנייה של שנים עשר פרקים של הסדרה.[9]

למרות שעלילת הסדרה מתרחשת בלואיזיאנה, מספר ניכר של השחקנים המגלמים את הדמויות נולדו מחוץ לארצות הברית. בראיון עמו, הסביר אלן בול כי הוא לא חיפש בכוונה שחקנים שאינם אמריקאים, וכי היה מוכן ללהק כל שחקן שיצליח "להחיות את הדמות". בול המשיך והסביר כי בליהוק הושם דגש רב יותר על הצגת הדמויות בצורה משכנעת, ופחות על התאמת המראה החיצוני של השחקן לתיאור הדמות בסדרת הספרים. בול מודע לכך שיש הבדל מובהק בין תיאור הדמויות בסדרת הספרים לבין תיאורם בסדרה, ולדבריו שרלין האריס גילתה הבנה רבה בשינויים שביצע.‏[10]

כתוביות הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני פריימים מפתיח הסדרה, בעליון ניתן לראות נשים מתפללות ובתחתון את סצנת הטבילה לנצרות שמופיעה בסוף הפתיח.

כתוביות הפתיחה של הסדרה, שהיו מועמדות לפרס האמי, נוצרו על ידי "דיגיטל קיטצ'ן" (Digital Kitchen), אולפן הפקות שאחראי בין השאר על כתוביות הפתיחה זוכות פרס האמי של הסדרות "עמוק באדמה" ו"דקסטר". הפתיח, שמורכב בעיקר מקטעים המתארים את הדרום העמוק של ארצות הברית, האזור בו מתקיימת עלילת הסדרה, מנוגן על רקע צלילי השיר "Bad Things" ("דברים רעים") מאת זמר הקאנטרי ג'ייס אוורט.[11]

הרעיון המרכזי שהנחה את "דיגיטל קיטצ'ן" בעבודה על הפתיח היה עירבוב בין מיניות ודת, וזאת באמצעות מיזוג ועירבוב תמונות של מיניות, סקס, אלימות ודת, והצגתם מ"נקודת ראות של יצורים טורפים ועל טבעיים המתבוננים בבני אדם מהצללים..."[11] (תרגום חופשי). בנוסף, דיגיטל קיטצ'ן רצו לבטא בפתיח הסדרה רעיונות של סליחה וכפרה, ובשל כך בנו את הפתיח כך שיתפתח מבוקר ללילה, ובסופו נראה טקס טבילה לנצרות[12], המסמל את גאולת האדם מחטאיו והפיכתו לחלק מהדת הנוצרית.

רוב הקטעים בכתוביות הפתיחה צולמו באתרי צילום אמיתיים (on location). חברי צוות ההפקה יצאו לטיול בן 4 ימים בלואיזיאנה וצילמו כל דבר שנקרה בדרכם ונראה להם מתאים לפתיח.[11] מספר קטעים צולמו בכנסייה בשיקגו ובפאב ובבמה בסיאטל.[12] בנוסף, חלק מחברי צוות ההפקה של דיגיטל קיטצ'ן הופיעו בפתיח הסדרה.[11]

בעריכת הפתיח, התכוונו יוצריו להראות ש"דתיות פנאטית", ביחד עם "אנרגיות מיניות מודחקות", יוצרים באדם רגש חייתי, ובכך מבטאים את המאפיינים העל טבעיים של הסדרה. בהתאם לכך, חלק מהקטעים בפתיח נערכו כך שתנועתם תיצור תחושה של מתיחות (jittery), ומספר קטעים כאלו "התנגשו" עם קטעים איטיים יותר. בעריכה גם הוספו לקטעים רבים בפתיח טיפות של דם, כתזכורת למאפיין המרכזי בסדרה.[12]

עבור כתוביות הפתיחה של הסדרה נוצרו 8 גופנים שונים על ידי קם רולאנד.[12]

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

גארי קאלאמר, אחראי המוזיקה ומפיק הפסקול בסדרה[13], אמר כי השאיפה שלו היא שפסקול הסדרה יהיה "ביצתי, בלוזי ומפחיד" (swampy, bluesy and spooky), ושיופיעו בו זמרים לואיזיאניים מקומיים.‏[14]

מוזיקת הרקע של הסדרה, הנכתבת ומבוצעת על ידי המלחין נתן באר[15], כוללת מספר כלי נגינה, ביניהם צ'לו, גיטרה, פסנתר ממותקן (prepared piano) והרמוניקת זכוכית. שיר הנושא המרכזי של הסדרה הוא "Bad Things" מאת זמר הקאנטרי ג'ייס אוורט.

חברת ההקלטות אלקטרה/אטלנטיק רקורדס הוציאה לאור את אלבום הפסקול של העונה הראשונה של הסדרה ב-19 במאי 2009, אותו יום בו יצאו לשווקים מארזי ה-DVD וה-Blu Ray של העונה הראשונה.‏[16] בשנת 2010 האלבום היה מועמד לפרס הגראמי.[13] ב-25 במאי 2010 הוציאה חברת אלקטרה את אלבום הפסקול של העונה השנייה והשלישית, ובדומה לאלבום הראשון, באותו יום יצאו לשווקים מארזי ה-DVD וה-Blu Ray של העונה השנייה.[13]

סוגיות תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלגוריה לזכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאבקם של הערפדים בסדרה לשוויון זכויות נראה כאלגוריה של התנועות החברתיות של הלהט"ב.[17] שרלין האריס, מחברת סדרת הספרים עליה מבוססת הסדרה, הצהירה שהאפיון הראשוני שלה כלפי הערפדים היה "מיעוט שפועל להשגת שוויון זכויות"".[18][19] מספר ביטויים בסדרה מושאלים ומאומצים מביטויים ומילות סלנג שמשתמשים בהם לתיאור והתנגדות כלפי להט"בים, כמו "אלוהים שונא ניבים" (God Hates Fangs; ביטוי המתחרז עם "God Hates Fags" - ביטוי אנגלי הומופובי שנגזר ממילת הסלנג Faggot) ו"יציאה מארון המתים" (יציאה מהארון).[19]

מבקר הטלוויזיה של המגזין האמריקאי "Entertainment Weekly", קן טוקר, כתב כי הסדרה בנויה "סביב סדרה של מטאפורות: זכויות הערפדים ממלאים את מקומם כזכויות של הומואים, ועכשיו הצחוק המבריק שיוצא מהערפדית הילדונת המרגיזה הזו מייצג קיצוניות של מרדנות מתבגרת".[17]

דייויד ביאנצ'ולי ממגזין NPR כתב "[דם אמיתי היא] אלגוריה גדולה, והמתח של קבלת הערפדים לתוך החברה הוא מחזה ברור לזכויות אזרחיות בכללי, וזכויות הומואים בפרט".[19]

עם התפתחות הסדרה התפתחה הצגת הערפדים לארגון גדול שלפלגים גדולים בו ישנן שאיפות השתלטות על העולם ושעבוד בני האדם, אם מטעמי שכרון כוח ואם מטעמי דת. התפתחות זו מפחיתה את הדמיון בין המאבקים, והשוואה הדוקה בין המאבקים משחקת לידיהם של מתנגדי זכויות הלהט"ב, ואכן, יוצר הסדרה עצמו מביע הסכמה חלקית בלבד עם הדברים, ובראיון לאתר "וואלה!" אמר "אני חושב שזו השוואה פשטנית מידי. בסופו של דבר הערפדים הם יצורים מרושעים, אבל בכל מה שקשור לזכויות שהם דורשים, זו בהחלט מטאפורה לא רחוקה מהמציאות. מה שאני מבין זה שפשוט מדובר בקבוצה של מיעוטים שרוצה שוויון זכויות. אם הסדרה הייתה לפני 50 שנה היו משווים את המאבק לזה של השחורים בארצות הברית, או לפני מאה שנה היו אלה הנשים. ההקשר הוא למיעוט מנודה שתובע הכרה"[20].

פמיניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה מציגה במרכזה מספר דמויות נשיות חזקות, שאינן נכנעות לתכתיבי החברה אודותיהן. גיבורת הסדרה סוקי פותרת את המשולש הרומנטי אליו נקלעה בהצגת הברירה בפני הגברים לקבל את רגשותיה כלפי שניהם או לוותר עליה לחלוטין, ברירה שמוצגת לרוב דווקא ביחסי מגדר הפוכים. חלק מדמויות הנבל בעונות השונות הן נשים חזקות שאינן זקוקות לגברים או לאישורם, ואף לא מהססות להלחם בהם.

הסדרה מאופיינת בהצגה רבה של יחסי מין על המסך. מבקרי טלוויזיה שונים מציינים כי הצגת המיניות שונה מהמקובל על המסך ומציגות דווקא את הגברים כאובייקטים מיניים. היפוך יחסי הכוחות הזה משקף מערך כוחות בין-מגדריים שונה ופמיניסטי יותר‏[21].

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונתה החמישית מציגה הסדרה מאבק כוחות בין מנהיגים בחברת הערפדים השואפים לדו-קיום ומהווים גורמים תבוניים וממתנים, לבין מנהיגים צמאי דם הסובלים מטירוף דתי המהווים גורמים מסכנים ומערערים. המאבק מתכתב עם הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012, כך גם לדברי יוצר הסדרה‏[20].

רייטינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מדד נילסן למדרוג אחוזי הצפייה בארצות הברית:

עונה משבצת שידור
זמן אוניברסלי מתואם:
UTC−04 ו- UTC−07
מספר פרקים עלייה לאויר סוף הקרנה שנת השידורים צופים
(במליונים)
תאריך פרק בכורה
צופים (במליונים)
תאריך פרק סיום
צופים (במליונים)
עונה 1
יום ראשון, שעה 21:00
12
7 בספטמבר 2008
1.44 [22]
23 בנובמבר 2008
2.45 [23] 2008 2.10
עונה 2 12
14 ביוני 2009
3.70 [24]
13 בספטמבר 2009
5.10 [25] 2009 4.28
עונה 3 12
13 ביוני 2010
5.10 [26]
12 בספטמבר 2010
5.38‏[27] 2010 4.97
עונה 4 12
26 ביוני 2011
5.42
11 בספטמבר 2011
5.05 2011 4.97

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דם אמיתי" זכתה למועמדויות רבות בהן זכתה בפרסים רבים, ובין היתר בפרס גלובוס הזהב ופרס האמי. להלן רשימה חלקית של המועמדויות והפרסים להן זכתה הסדרה:

שנה פרס קטגוריה מועמדות/זכייה עבור
2009 גלובוס הזהב ההופעה הטובה ביותר על ידי שחקנית בסדרת טלוויזיה - דרמה זכייה אנה פקווין
גלובוס הזהב סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר - דרמה מועמדות
אמי ליהוק מצטיין עבור סדרת דרמה זכייה ג'וני לורי ג'ונסון וליבי גולדשטיין
אמי העיצוב המצטיין של כתוביות הפתיחה (Main Title) מועמדות רמה אלן, שון פדורצ'אק, מת'יו מולדר, מורגן הנרי, קאם רולאנד וראיין גאנייר
אמי בימוי אומנותי מצטיין עבור סדרה בשיטת צילום של "מצלמה בודדת" מועמדות סוזוקי אינגרסלב, קט סמית' וראסטי ליפסקומב עבור הפרקים "Burning House of Love", ‏"Cold Ground"‏ ו"Sparks Fly Out"
מכון הסרטים האמריקאי אחת מעשר תוכניות הטלוויזיה הטובות ביותר בשנת 2009 זכייה
גילדת הכותבים של אמריקה סדרה חדשה מועמדות אלן בול, בריאן באקנר, ראל טאקר, אלכסנדר וו, ננסי אוליבר וכריס אופאט
סאטורן Best Syndicated/Cable TV Series מועמדות
סאטורן השחקנית הטובה ביותר בטלוויזיה מועמדות אנה פקווין
2010 גראמי אוסף הפסקול הטוב ביותר עבור סרט, טלוויזיה או מדיה ויזואלית אחרת מועמדות פסקול העונה הראשונה
גילדת הכותבים של אמריקה Episodic drama – any length – one airing time מועמדות עבור הפרק "I Will Rise Up" שנכתב על ידי ננסי אוליבר
גלובוס הזהב ההופעה הטובה ביותר על ידי שחקנית בסדרת טלוויזיה - דרמה מועמדות אנה פקווין
גלובוס הזהב סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר - דרמה מועמדות
פרס גילדת שחקני המסך אנסמבל השחקנים הטוב ביותר בסדרת דרמה מועמדות
סאטורן Best Syndicated/Cable TV Series מועמדות
סאטורן השחקנית הטובה ביותר בטלוויזיה מועמדות אנה פקווין
סאטורן השחקן הטוב ביותר בטלוויזיה מועמדות סטיבן מוייר
סאטורן שחקן המשנה הטוב ביותר בטלוויזיה מועמדות אלכסנדר סקארסגארד
סאטורן תפקיד האורח הטוב ביותר בטלוויזיה מועמדות מישל פורבס
באפט"א תוכנית הטלוויזיה הבינלאומית הטובה ביותר מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע וכתבות:

ביקורות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Schneider, Michael (2007-08-09). "HBO rolls with Ball's 'True Blood'", Daily Variety. אוחזר ב־ 2008-03-20. 
  2. ^ Andreeva, Nellie (2007-08-10). "Ball bringing new 'Blood' to HBO", The Hollywood Reporter. אוחזר ב־ 2008-03-20. Archived from the original on 2008-04-10. 
  3. ^ "Concludes Exclusive Two-Year Television Deal with Six Feet Under Creator Alan Ball", באתר Time Warner,‏ 31/10/2005
  4. ^ 4.0 4.1 "Concludes Exclusive Two-Year Television Deal with Six Feet Under Creator Alan Ball", Time Warner, of which HBO is a subsidiary (2005-10-31). אוחזר ב־ 2008-03-20. 
  5. ^ Fowler, Matt (2001-06-12). "Bloody Bites from True Blood Season 2", IGN. אוחזר ב־ 2002-06-07. 
  6. ^ Mitovitch, Matt Webb (2007-08-10). "True Blood Vampire Saga Tests Positive at HBO", TV Guide. אוחזר ב־ 2008-08-17. 
  7. ^ Ford Sullivan, Brian (2008-06-05). Rants & Reviews – The Futon Critic's First Look: "True Blood" (HBO). The Futon Critic. אוחזר ב־2009-05-02.
  8. ^ "The TV Grid: Is your show coming back?", LA Times (2007-12-20). אוחזר ב־ 2009-05-02. 
  9. ^ "HBO renews 'True Blood'", The Hollywood Reporter (2008-09-17). אוחזר ב־ 2009-05-02. 
  10. ^ "INTERVIEW: "TRUE BLOOD'S" ALAN BALL TALKS SEX, VIOLENCE & VAMPIRES", באתר The Futon Critic,‏ 9 במאי 2008
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 "Doing Baptisms, Bars, and Bloodlust", באתר redOrbit‏, 10 בספטמבר 2008
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 "Feature: DK’s True Blood – The Making Of", באתר creativeleague
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 Elektra Records Satiates "TRUE BLOOD®" Fans With Second Volume of Songs From HBO® Original Series", באתר Marketwire‏, 10 במאי 2010
  14. ^ Five TV Shows To Enrich The Ears In '08, באתר הבילבורד
  15. ^ ביוגרפיה באתר IMDb
  16. ^ "True Blood' soundtrack to feature Lucinda Williams, Ryan Adams, and more'", באתר EW.com
  17. ^ 17.0 17.1 "True Blood (2009) by Ken Tucker", Entertainment Weekly.com, 2009-06-10. Retrieved on 2010-05-05.
  18. ^ "Flesh & 'Blood': How HBO series has turned hot vampires into gay rights analogy", New York Post, 2009-06-23. Retrieved on 2009-06-30.
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 "'True Blood,' Tasty New TV From Alan Ball And HBO", National Public Radio, 2009-05-04. Retrieved on 2010-05-05.
  20. ^ 20.0 20.1 דודי כספי, "דם אמיתי": יוצר הסדרה אלן בול חושב על היום שאחרי. ראיון, באתר וואלה!, 4 ביולי 2012
  21. ^ עיינה לי, "דם אמיתי": סלח לי, אתה מוכן לנשוך את צווארי?, באתר ynet‏, 14 ביוני 2012
  22. ^ Frankel, Daniel. "1.4 million tune into 'True Blood'", Variety (magazine). 
  23. ^ True Blood season 1 Finale Ratings
  24. ^ "'True Blood' delivers for HBO", Broadcasting & Cable. 
  25. ^ "'True Blood' finale audience doubles last season's ender", HitFix. 
  26. ^ HBO’s ‘True Blood’ Premiere Ratings Up 38% - TV Ratings, Nielsen Ratings, Television Show Ratings. TVbytheNumbers.com.
  27. ^ מהאתר tvbythenumbers.com