י"ג תחריטים לשירי חיים נחמן ביאליק
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | משה גרשוני |
| תאריך יצירה |
1987  |
| טכניקה וחומרים | תצריב, אקווטינטה, תחריט יבש, שעווה רכה, עיפרון חשמלי ואקווטינטת סוכר |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
26.5 ס״מ |
| גובה |
37 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| מפעל מייצר | סדנת ההדפס ירושלים |
| מספר יצירה | AB.T.1291 (מספר סדנה) |
| מיקום | אוסף סדנת ההדפס ירושלים; אוסף מוזיאון ישראל (B89.313); אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות |
  | |
"י"ג תחריטים לשירי חיים נחמן ביאליק" (1987) הוא ספר אמן שיצר האמן הישראלי משה גרשוני המכיל סדרת הדפסים לשיריו של חיים נחמן ביאליק.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המניע הראשוני ליצירת ספר האמן "י"ג תחריטים לשירי חיים נחמן ביאליק" הייתה הזמנתו של דן מירון מגרשוני ליצור איורים לשיריו של ביאליק עבור מחקרו אודות המשורר.[1] ספר האמן עצמו נוצר בהפקה ובהזמנתה של סדנת ההדפס ירושלים. גרשוני עבד על יצירת הפלטות בין חודש יוני 1986 ועד חודש אוקטובר 1987 בעזרתה של ברבי קרביץ, דפסית-אמנית בסדנה. הלוחות נוצרו על גבי פלטות ברזל בגובה של 20.8 ס"מ וברוחב של 13.8 ס"מ. סדרת ההדפסים שיצר כללה 16 תצריבים. מהם, הודפסו 13 בספר האמן, ואילו שלושת הנותרים הודפסו כסדרות עצמאיות. את ההדפסים עצמם הדפיסו קרביץ וסידון רוטנברג.
סדרת ההדפסים איננה מאיירת את השירים באופן ישיר, אלא מכילה תערובת של ציטוטי שירים וטקסטים עם דימויים קוסמולוגיים כגון כוכבים, מגיני דוד, סימן האינסוף, סמלים המאזכרים צלב קרס ועוד. במידה רבה משותפת איקונוגרפיה זו עם סדרות ציורים כ"במראה ובחידות" ו"לילות ירושלים" מאותה עת. מירון טען כי גרשוני בחר ליצור פרשנות לאומית של השירים, המציבה אותם בקונטקסט מודרני-נבואי.[2] רבות מהעבודות מצביעות על עיסוקו של גרשוני בשואה וביחס אל האל שבעקבותיה. בהדפס המצורף לשיר "לבדי", לדוגמה, מופיעים מגיני דוד, וסמלים המאזכרים צלבי קרס עם כתובת ביידיש – "יינגלע מיישע".
הספר הודפס במהדורה של 50 עותקים ממוספרים על גבי 13 דפי נייר בגובה של 26.5 ס"מ וברוחב 37 ס"מ הנתונים בקופסת קרטון שעיצב יהודה מיקלף. כל דף מכיל הדפס, כשהוא מלווה בשיר. השירים והטיפוגרפיה שלהם נלקחו מתוך "כרך שירי ביאליק" של מהדורת יובל ה-50 למשורר, בהוצאת חובבי השירה העברית (ברלין, תרפ"ג) הודפסו בטכניקה של הדפס רשת. מהדורה זו עוצבה על ידי יוסף בודקו, שעיצב גם את האותיות הרישיות. כותרות השירים במהדורה זו עוצבו על ידי פרנצ'סקה ברוך. שיר אחד, "תחת העצים הירקרקים", נכתב בכתב ידו של גרשוני ביידיש והועבר לגיליון הנייר בדפוס-רשת.
ב-16 ביוני 1988 הוצג הספר בתערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות, אותה אצרה עדנה מושנזון. עבור התערוכה הודפסה מהדורה מצולמת ומוקטנת של הספר ששימשה כקטלוג התערוכה. בשנת 1990 הוצג חלק מן הספר בתערוכה "על נייר / בנייר / עם נייר" במוזיאון ישראל, ירושלים.[3]
בשנת 1999 הוצג בתערוכה "עבודות מופת על נייר ממוזיאון ישראל ירושלים", שהוצגה במוזיאון קליבלנד לאמנות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- י"ג תחריטים לשירי חיים נחמן ביאליק באתר סדנת ההדפס ירושלים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: בריטברג-סמל, שרה, גרשוני*, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, עמ' 268; מירון, דן, ה"פרידה מן האני העני, מהלך התפתחות שירתו של ח.נ. ביאליק 1891 -1901", בלוויית שמונה תחריטים מאת משה גרשוני, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב / מחקרי האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ו, 1986
- ^ ראו: מירון, דן, משה גרשוני: י"ג תחריטים לשירי חיים נחמן ביאליק, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1988 (עמ' 6, ללא מספרי עמודים)
- ^ ראו: פרי-להמן, מאירה (עורכת), על נייר / בנייר / עם נייר: 100 יצירות מן המאה העשרים מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1990, עמ' 207-206
| משה גרשוני | ||
|---|---|---|
| פיסול | הנייר נראה לבן מבחוץ אבל בפנים הוא שחור (1970) • אבי זקני (1970) • יד ענוגה (1978) • מי ציוני ומי לא (1979) • בדם ליבי (1980) • אטימה אדומה: תיאטרון (1980) • חייל! חייל! (1981) • תשיר, חייל: (1981) • איזה חייל נהדר (1982) • ח"י רקפות (1984) • אבינו מלכנו (1984) • קדיש (1984) • יצחק יצחק (1985) • במראה ובחידות (1986) • י"ג תחריטים לשירי חיים נחמן ביאליק (1987) • בודפשט (1988-1987) • צדק לפניו יהלך (1988-1987) • ללא כותרת (מגן דוד שחור) (1992) • ללא כותרת (אל מלא רחמים) (1996-1995) |  |