יאן ד'אקוסטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאן ד'אקוסטה (יאן לקוסטה)
לידה 1665
פטירה 1740 (בגיל 75 בערך)
מקום מגורים סלא באזור הנשלט על ידי שודדי ים ברברים, המבורג וערים נוספות באירופה, סנקט פטרבורג
כינויים נוספים פיוטר דורופייביץ' (Пётр Дорофеевич) (בחצרו של פיוטר הגדול)
ידוע בשל ליצן חצר של מספר שליטי רוסיה
תקופת הפעילות 1712 או 17131735
מקצוע ברוקר, מורה לנימוסים, ליצן חצר
תפקיד ליצן חצר
תואר מלך סאמויידים (נוודים של צפון מזרח באימפריה הרוסית)
השקפה דתית תחילה יהודי או ממשפחת אנוסים פורטוגזים בהמשך המיר את דתו לנצרות אורתודוקסית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאן ד'אקוסטה (או יאן לקוסטה) (ברוסית: (Ян Лакоста (Ян д’Акоста;‏ 1665 סלא בשליטתם שודדי ים ברברים - 1740 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית) היה ליצן חצר ממוצא יהודי שפעל ברוסיה בשירותם של הצארים פיוטר הגדול, אנה איוואנובנה ושל העוצר ארנסט בירון.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד'אקוסטה, לפי מקורות שונים היה, ממשפחה יהודית או משפחת אנוסים שברחה מפורטוגל והשתקעה בסלא: עיר ליד רבאט אז בשליטת שודדי הים הברברים. בצעירותו, כנראה, התמקצע בים. בהמשך נדד יחד עם משפחת אביו באירופה עד שפתחו משרד ברוקרים בהמבורג. בהמשך התחיל לתת שיעורי נימוסים (אטיקט) עד שנפגש עם פטר הגדול שלקח אותו יחד עם משפחתו לחצרו. לפי מקורות אחדים המפגש הראשון עם הקיסר אירע במרחצאות באולונץ בחבל קרליה.

ד'אקוסטה ידע 6 שפות ושלט היטב בביבליה. ידוע כי קיבל מפיוטר תפקיד ליצן חצר ושם חדש - פיוטר דורופייביץ'. הוא עצמו קרא לפיוטר קום (ברוסית "הסנדק" או אישיות מאוד קרובה) ולפי חלק מן המקורות השתתף בגזירת זקנים וקצוות קפטנים של בויארים. ב-1717 המיר את דתו לנצרות האורתודוקסית.

פיוטר ערך איתו ויכוחים תאולוגיים ועל שירותו הנאמן העניק לו תואר "מלך סאמויידים" והעניק לרשותו את האי סומרס במפרץ הפיני או, לפי מקור אחר, את האי סורסארי הסמוך שעליו גם צויר בתמונתו היחידה על קריקטורה גרמנית ב 1736. בכל מקרה לאחר המתנה לקוסטה התחיל להופיע בארוחות חצר עם כתר מפח שתמיד היה מוזז לאחת מאוזניו.

הוגלה ב-1723 לכפר ווסקרסנסקויה בסיביר (כעת במחוז צ'ליאבינסק) על ידי אלכסנדר מנשיקוב שהאשימו בקשר עם פיוטר שפירוב שאז נשפט להוצאה להורג שהוחלפה בהגליה לסיביר. הוחזר לחצר על ידי הקיסרית אנה איוואנובנה.

נהיה לגיבור סיפורי חצר רבים.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו יעקב כריסטיאן שירת ביחידות הארטילריה של הצבא הרוסי. הגיע לדרגת פודפורוצ'יק (לוטננט).

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו במדיה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]