קפוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר מחוסט (במרכז) והאדמו"ר מפיטסבורג (מימין) לבושים בעקישע פרחונית. האדמו"ר מפיטסבורג לבוש "סטראקעס בעקישע" - בעקישע עם פסי קטיפה

קפוטה היא מעיל ארוך, מבד משי בצבע שחור ולאחרונה מיוצר מבדים סינתטיים דמויי סאטן, שאותו נוהגים ללבוש יהודים חסידים בשבתות וחגים. (להבדיל מחליפה ארוכה, המיועדת לימות החול ועשויה מבדי צמר וטרילין.)

הקפוטה לסוגיה השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קאפטן, קאפיטע (מכונה גם "גלאטע בעקישע" שתרגומה "בעקישע חלק") – מעיל ארוך המגיע בדרך כלל עד כעשרה ס"מ מתחת לברך, עשוי מבד משי שחור וחלק. בקדמת הבגד שישה כפתורים מצופים מבד זהה, שלושה מהם משמשים לרכיסת הבגד ושלושה מהם לנוי. בחלקו האחורי מזכיר הקאפטן במעט את הפראק, שהתפרים בגבו מורכבים משני חצאי קשתות, היוצאים מקפל השרוול העליון ומסתיימים בתחתית הבגד. באמצע התפרים (באזור שמתחת למותניים) מובנים שני כיסים פנימיים נסתרים, שמעליהם כפתור.
בגד זה מיועד כעיקרון לתפילות השבת והוא מוסר בזמן הארוחות בהן משתמשים בבעקישע הפרחונית.
  • בעקישע (מכונה גם "געבלימטע בעקישע" שתרגומה "בעקישע פרחונית", "טיש בעקישע" שתרגומה "בעקישע לשולחן", וכן ז'יפיצע, עס חלאט) - הבעקישע דומה מאוד לקאפטן, אך עשוי ממשי פרחוני שחור. גבו תפור כחטיבה אחת (שלא כמו הקאפטן) ובדרך כלל ללא כפתורים אחוריים. מעל לכיסים האחוריים מגיעות שתי לולאות, אליהן מוכנסת חגורה מבד הבגד. בגד זה מיועד בעיקר לשולחנות השבת ונלבש בדרך כלל גם בתפילת מנחה של שבת עקב סמיכותה לסעודה שלישית.
בקרב חסידויות בעלזא, ויז'ניץ, סקווירא ואחרות, מקובל שרווקים לא לובשים בעקישע והם לבושים במהלך כל השבת בקאפטן. אדמו"רים רבים ובני משפחותיהם לובשים בעקישע פרחוני שחור בכל ימות השבוע, ואילו בשבתות הם לובשים בעקישע פרחוני צבעוני.
  • סטראקעס בעקישע – בעקישע קרסים, מקובל בקרב אדמו"רים ובני משפחותיהם.
  • קאפטן ירושלמי - מכונה גם "כתונת פסים", או "געלע קאפטן" שתרגומו "קאפטן צהוב".

מקור השמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קפטן - מטורקית qaftan, פרסית quftan, מעין גלימה.
  • בעקישע - מפולנית Bekiesza, אוקראינית Bekescha, הונגרית Bekes, גרמנית Pekesche. הבעקישע היה מעיל עליון מהודר, ששימש את המעמד הבינוני ואת האצולה בפולין עד סוף המאה ה-18. לאחר מכן החל משמש את כל שכבות העם. לפי מקור אחד[1], בגד זה קרוי על שם ה-voivode בקיישי, מושל טרנסילבני מתקופת המלך סטפן בטורי (שהחל משנת 1576 שימש כמלך פולין ונסיך טרנסילבניה כאחד), והנהיג בפולין לבוש זה.
  • ז'יפיצע - מפולנית Żupica, גם Żupan. קשור לגרמנית Joppe, ולצרפתית jupe, כנראה במקור מערבית - جبة (גֻ'בָּה). הז'ופן היה מעיל עליון שלבשו הגברים הפולנים מכל שכבות החברה החל מסוף המאה ה-16.
  • חלאט - מערבית/פרסית chilat, פולנית - Chałat, ורוסית - халат. החלאט היה מעיל עליון ממשי או מצמר, ששימש את השבטים הטורקיים באזור אסיה הקטנה ומזרח אירופה. עס חלאט משמעו חלאט לאכילה (מיידיש "עסען" - לאכול).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tamar Somogyi, Die Schejnen und die Prosten: Untersuchungen zum Schönheitsideal der Ostjuden in Bezug auf Körper und Kleidung unter besonderer Berücksichtigung des Chassidimsums (Kölner Ethnologische Studien 2), Berlin: Dietrich Reimer Verlag, 1982

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק שיפר, "לתולדות החסידות בפולין המרכזית", צדיקים ואנשי מעשה - מחקרים בחסידות פולין, ירושלים תשנ"ד, עמ' 50 למטה.