רבאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבאט
الرباط
Collage Rabat.jpg
מדינה / טריטוריה מרוקו
תאריך ייסוד המאה ה-3 לפנה"ס
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

650,000‏  (נכון ל-2010)
1,787,307‏  (נכון ל-2010)
5,321 נפש לקמ"ר (נכון ל-2010)
קואורדינטות 33°58′23″N 6°53′24″W / 33.973°N 6.89°W / 33.973; -6.89קואורדינטות: 33°58′23″N 6°53′24″W / 33.973°N 6.89°W / 33.973; -6.89
אזור זמן UTC
www.rabat.ma
רבאט: בירה מודרנית ועיר היסטורית
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Hassan Tower 01.jpg
מגדל חסן
מדינה Flag of Morocco.svg מרוקו
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2012, לפי קריטריון 2, 4

רבאטערבית: الرباط, בתעתיק לעברית: אלרבאט) היא בירת מרוקו. אוכלוסייתה של רבאט מונה כ-650,000 תושבים (2010). היא העיר השלישית בגודלה במדינה. העיר שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי, על גדתו המערבית של הנהר בו רגרג (Bou Regreg).

תולדותיה של רבאט מתחילות לפני 2,500 שנים, כאשר הפיניקים שלחו לאזור משלחת מחקר. רק שרידים מעטים נותרו מהם או מהרומים, שבאו אחריהם והקימו יישוב בשם סאלה. עתיקות העיר הרומית נמצאות מדרום למרכז העיר. רבאט שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2003, ובשנת 2012 הוכרזה כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבאט היא עיר צעירה יחסית לערים אחרות במרוקו, והיא צמחה משכנתה העתיקה יותר סלא. בימי אל-מוואחידון באמצע המאה ה-12 הוקמה ברבאט מצודה שישמשה כבסיס צבאי עבור השליט עבד אל-מואמין. היא כונתה בתקופה זאת "רבאט א-פתח" (מצודת הניצחון) ומזה נגזר שמה הנוכחי "א-רבאט" שמשמעותו המילולית "המצודה".

בסוף המאה ה-12 רבאט פותחה והורחבה על ידי השליט יעקוב אל-מנצור שהפך אותה לזמן קצר לעיר הבירה של שושלת אל-מוואחידון. הוא בנה את חומות העיר, הרחיב אותה, והתחיל לבנות בה את מה שהיה אמור להיות המסגד הגדול בעולם, אך העבודות הופסקו לאחר פטירתו המוקדמת. מה שנותר ממפעל הבניה שלו הוא מגדל חסן הגדול שמזוהה עם רבאט עד היום.

לאחר ימיו של אל-מנצור רבאט איבדה מהחשיבות קצרת-הימים שלה, והייתה לעיר קטנה. רק במאה ה-17 עם בואם של מוריסקוס רבים (אנוסים מוסלמים שנשארו בספרד לאחר 1492 והתנצרו למראית עין), העיר התחדשה, התחזקה, ויצרה ביחד עם העיר סלא את רפובליקת סלא. בתקופה זאת התפתח ברבאט נמל חשוב שממנו יצאו ספינות למאבקים הימיים של אותן שנים בין המגרב לאירופה, אך גם שימש כמרכז לפעילות סחר בינלאומי. השליט מולאי סלימאן (1792-1822) העלאווי בנה בעיר מלאח (רובע יהודי מסוגר) שבו יהודי רבאט חויבו לגור. בשנת 1829 העיר הופגזה מהים על ידי אוסטריה, אך היא המשיכה להיות עיר נמל חשובה גם במהלך המאה ה-19.

בשנת 1912 רבאט כמו רוב מרוקו נהפכה למדינת חסות של צרפת. היה זה הנציב הצרפתי במרוקו הוברט ליוטאי שהחליט להעביר את בירת מרוקו מפאס לרבאט. ההחלטה נבעה משיקולים פוליטיים, מתוך האמונה שרבאט תהיה כס יציב לשלטון לעומת פאס האסלאמית יותר בצביונה. האדריכל הצרפתי הנרי פרוסט הובא כדי לתכנן את "העיר החדשה" (Ville Nouvelle), הרובע המודרני של רבאט, ששימש כרובע שבו ישבו הפקידים והממשל לאורך שנות השלטון הצרפתי. בשנת 1956 מרוקו זכתה לעצמאותה מצרפת, והמלך מוחמד החמישי החליט שרבאט תשאר עיר הבירה של הממלכה. העיר מהווה מרכז עסקי וכלכלי של מרוקו ומקום מושב הממשלה.

קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 חיו ברבאט כ-12,000 יהודים. שורשיה של קהילה זאת חוזרים לכל הפחות למאה ה-17, כאשר יהודים באו לעיר והשתתפו דרך הנמל שלה בסחר הבינלאומי בין המגרב לאירופה. באמצעות הקשרים המשפחתיים עם משפחות של מגורשי ספרד בארצות כגון הולנד היהודים המקומיים הצטיינו בסחר הבינלאומי מהעיר. במאה ה-19 מספר משפחות עשירות מרבאט (כגון משפחת מויאל ומשפחת בן-שמעון) ערכו עלייה לארץ ישראל דרך הים, והיו בין היתר אלו שחידשו את היישוב היהודי ביפו.

הקהילה היהודית בעיר ידעה גם רדיפות - בשנת 1792 מולאי יזיד הורה לטבוח ביהודי העיר, אך הסתפק לבסוף בהפקעת רכוש והטלת מס קולקטיבי גדול שפגע בקהילה קשות. בשנת 1807 הוקם המלאח של רבאט והיהודים גורשו אליו משאר חלקי העיר. תחת שלטון צרפתי מעמדה של רבאט כעיר הבירה של מרוקו משך אליה יהודים מערים אחרות, והקהילה בעיר צמחה מ-2,024 נפשות בשנת 1912 ל-12 אלף בשנת 1948. ברבאט הוקם בית הדין הרבני הראשי של מרוקו, שהראשון לעמוד בראשו היה הרב הידוע רפאל אנקווה. בנוסף פעלו בעיר מספר בתי ספר יהודים מודרניים, בעיקר של חברת כל ישראל חברים. בתקופה זאת החל תהליך של יציאת חלק מצעירי ואמידי הקהילה מהמלאח ומעבר למגורים ברובע האירופאי החדש של רבאט (ville nouvelle).

כמו בקרב שאר קהילות יהודי מרוקו, לאחר הקמת מדינת ישראל החל זרם הדרגתי של עלייה מרבאט לישראל הצעירה. קהילה יהודית בגודל משמעותי התקיימה בה עד לימי מלחמת יום כיפור, שלאחריה נותרו בעיר יהודים מעטים בלבד. בראשית המאה ה-21 חיו ברבאט מספר עשרות יהודים, ופעיל בה בית כנסת אחד ברובע החדש (ville nouvelle).‏[1]

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבאט שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2003, ובשנת 2012 הוכרזה כאתר מורשת עולמית. היא משלבת בנייה עתיקה ומודרנית, תרבות מסורתית ועכשווית. בעיר שוכנת אוניברסיטת רבאט, אחת האוניברסיטאות המרכזיות של מרוקו ביחד עם אוניברסיטת אל-קרוויין בפאס. עוד שוכנים בעיר מוסדות תרבותיים כגון "תיאטרון מוחמד החמישי", מוזיאון ארכיאולוגי וגלריות אמנות רבות. כמו כן פעילה בה סצנת צעירים ענפה, עם קבוצות כגון "ל'אפרטמנט 22" (אנ') קבוצה גדולה של אמנים צעירים היוצרים אמנות חזותית.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזג אוויר בורשה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 17.2 17.7 19.2 20.0 22.1 24.7 27.1 27.5 26.4 24.0 20.6 17.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 7.2 7.8 9.2 10.4 12.7 15.4 17.6 17.7 16.7 14.1 11.1 8.7
משקעים ממוצעים (מ"מ) 77.2 74.1 60.9 62.0 25.3 6.7 0.5 1.3 5.7 43.6 96.7 100.9 550
מקור: BBC Weather

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jessica Marglin. "Rabat-Salé." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014. Reference


בירות מדינות אפריקה

אוגנדה: קמפלהאלג'יריה: אלג'יראנגולה: לואנדהאריתריאה: אסמרהאתיופיה: אדיס אבבהבורונדי: בוג'ומבורהבורקינה פאסו: ואגאדוגובוטסואנה: גאבורוןבנין: פורטו נובוגבון: ליברווילגאנה: אקרהג'יבוטי: ג'יבוטיגינאה: קונאקריגינאה ביסאו: ביסאוגינאה המשוונית: מלאבוגמביה: בנג'ולדרום אפריקה: קייפטאון, פרטוריה, בלומפונטייןדרום סודאן: ג'ובההרפובליקה הדמוקרטית של קונגו: קינשאסההרפובליקה המרכז אפריקאית: בנגיהרפובליקה של קונגו: ברזווילזימבבואה: הארארהזמביה: לוסקהחוף השנהב: יאמוסוקרו, אבידג'אןטוגו: לומהטנזניה: דודומה, דאר א-סלאםכף ורדה: פראיהלוב: טריפוליליבריה: מונרוביהלסוטו: מסרומאוריטניה: נואקשוטמאוריציוס: פור לואימאלי: במקומדגסקר: אנטננריבומוזמביק: מפוטומלאווי: לילונגווהמצרים: קהירמרוקו: רבאטניז'ר: ניאמייניגריה: אבוג'הנמיביה: וינדהוקסאו טומה ופרינסיפה: סאו טומהסודאן: חרטוםסווזילנד: מבבנה, לובמבהסומליה: מוגדישוסיישל: ויקטוריהסיירה לאונה: פריטאוןסנגל: דקרצ'אד: נג'מנהקומורו: מורוניקמרון: יאונדהקניה: ניירובירואנדה: קיגאליתוניסיה: תוניס


שטחי חסות: הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי: דייגו גרסיהמיוט: מאמודזוסהרה המערבית: לעיוןסנט הלנה: ג'יימסטאוןראוניון: סן-דני
אפריקה
Flag of Morocco
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית במרוקו

האתר הארכאולוגי ווליביליסהעיר ההיסטורית מקנסקסר איית בן חדוהמדינה באסואירההמדינה בפסהמדינה במרקשהמדינה בטטואןהעיר הפורטוגזית במזאגאן (אל-ג'דידה)רבאט: בירה מודרנית ועיר היסטורית

Flag of Morocco.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מרוקו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.