יחסי בלגיה–סין
| יחסי בלגיה–סין | |
|---|---|
|
|
| |
| בלגיה | סין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 30,528 | 9,596,967.75 |
| אוכלוסייה | |
| 11,708,439 | 1,425,300,174 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 578,604 | 17,963,171 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 49,418 | 12,603 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה עממית |
יחסי בלגיה–סין החלו בתחילת שנות ה-70, כ-20 שנה לאחר שסין היבשתית נכנסה תחת שלטון קומוניסטי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה העממית של סין לבלגיה כוננו ב-25 באוקטובר 1971.[1] היחסים הדיפלומטיים החלו להשתפר ולצמוח במהלך שנות השמונים עם ביקורים של משלחות בכירות משני הצדדים כמו ג'ו רונגג'י באפריל 1991 וסגן ראש הממשלה צ'יאן צ'יצ'ן במרץ 1992. מצד בלגיה ביקר אלברט השני, מלך הבלגים בסין במאי 1993 ונסיך הכתר פיליפ ביקר בנובמבר 1996 ובמאי 2000. ראש הממשלה ז'אן לוק דהנה ביקר בסין בנובמבר 1998 וראש הממשלה גיא ורהופשטאט ביקר במרץ 2002.
סגן ראש ממשלת סין, שי ג'ינפינג, ביקר בבלגיה באוקטובר 2009 כדי לשפר את שיתוף הפעולה הדו-צדדי במונחים של חילופי סחר ותרבות.[2][3][4]
היחסים הדו-צדדיים גברו עם הסחר הכלכלי בין שתי המדינות. לבלגיה היה ביתן באקספו 2010.[5]
ביולי 2019 חתמו שגרירי האו"ם מ-22 מדינות, כולל בלגיה, על מכתב משותף לאו"ם, המגנה את ההתנהלות של סין כלפי האויגורים, כמו גם ההתייחסות לקבוצות מיעוט אחרות, וקריאה לממשלת סין לסגור את מחנות החינוך מחדש של שינג'יאנג.[6][7]
בשנת 2019 כעונש על הביקור בטאיוואן נשיא הסנאט ז'אק Brotchi קיבל איסור לכל החיים מלהיכנס לסין.[8]
ביוני 2020 התנגדה בלגיה בגלוי לחוק הביטחון הלאומי בהונג קונג.[9]
יחסי סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסחר בין שתי המדינות בשנת 2013 הגיע לשווי של 20.2 מיליארד אירו.[10] סין היא שותפת המסחר השישית בגודלה המהווה 4.1% מהסחר בבלגיה.[11] הסחר בין שתי המדינות בשנת 2008 עלה על 20 מיליארד אירו וצומח בממוצע ב-20% בכל שנה.
סינים בבלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'יאן שיולינג (1912–2008), או סיו-לינג ציאן דה פרלינגהי, שהיגרה לבלגיה מרפובליקת סין עזרה להציל כמעט 100 בלגים מהוצאתם להורג על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. היא זכתה במדליה בבלגיה, שם נקרא רחוב על שמה.[12]
נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סין מחזיקה בבלגיה שגרירות בבריסל.
- בלגיה מחזיקה בסין שגרירות בבייג'ינג וקונסוליות בגואנגג'ואו, הונג קונג ושאנגחאי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://www.fmprc.gov.cn – 2003/10/12 China and Belgium
- ^ "Chinese vice president meets Belgium's deputy PM - People's Daily Online". People's Daily.
- ^ "China, Belgium vow to seek stronger ties". China Daily.
- ^ "China, Belgium-Luxemburg Economic Union to strengthen ties - People's Daily Online". People's Daily.
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-15 ביולי 2010. נבדק ב-2010-07-01.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ "Which Countries Are For or Against China's Xinjiang Policies?". The Diplomat. 15 ביולי 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ France-Presse, Agence (2019-07-11). "More than 20 ambassadors condemn China's treatment of Uighurs in Xinjiang". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-02-23.
- ^ Aspinwall, Nick. "Czech Companies the Latest Target of Chinese Retaliation for Taiwan Ties". thediplomat.com. The Diplomat. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lawler, Dave (2 ביולי 2020). "The 53 countries supporting China's crackdown on Hong Kong". Axios (באנגלית). נבדק ב-3 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Belgian-Chinese trade". 4 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-10 ביולי 2016. נבדק ב-2016-07-10.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ "Décès de Siou-Ling Tsien, qui avait sauvé Ecaussinnes des nazis" (בצרפתית). 7sur7. 1 באוגוסט 2008. נבדק ב-2 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה)
