יעקב סיניגאליאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה
לידה סניגליה, איטליה
פטירה 1840
כינוי שבת של מי
מקום פעילות אנקונה, איטליה
תחומי עיסוק ספרות תורנית, ובעיקר פרשנות התלמוד
תלמידיו רבי דוד אברהם חי ויונאטי
בני דורו רבי חיים יוסף דוד אזולאי; רבי יוסף דוד זינצהיים
חיבוריו שבת של מי, ועוד (ראו להלן: כתביו)
אב רפאל יששכר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יעקב שמשון שבתי סינגאליאה[1] (לפעמים: סיניגאליא, נפטר 1840) היה רב ופרשן בסניגליה ובאנקונה שבאיטליה, ומגדולי רבני נפת אנקרה. מחבר ספר שבת של מי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי רפאל יששכר בסניגליה. למד את תורתו מפי רבי אברהם ישראל ועבר בשלב מוקדם בחייו לאנקונה, הואיל ושם היה מרכז יהודי גדול.

התכתב עם החיד"א, שאף פגש אותו כשהיה רבי יעקב בחור וכינה אותו "אהובנו" ו"ידידינו"[2] מכתביהן עסקו בענייני הלכה וקבלה. בשנת ה'תקמ"ז, עת רצה הרב סינגאליאה להוציא לאור את פירושו על ספר פסח מעובין לרבי חיים בנבנישתי, שלח לחיד"א בקשה להסכמה אך מסיבות צדדיות נענה לו האחרון בשלילה[3]. עסק בהוראה או במשרה רבנית אחרת. נשא ונתן עם רבי יוסף דוד זינצהיים, שגם נתן הסכמות לספריו.

בשנת ה'תקפ"ו (1826), לאחר פטירת רבי רפאל ישעיה אזולאי בנו של "החיד"א", התמנה במקומו רבי יעקב שמשון שבתי לרב העיר אנקונה. מלבד זאת, במהלך חייו לא נשא משרה תורנית כלשהי. כתב חיבורים רבים בתחומים תורניים רחבים. עסק במסחר, והיה אדם אמיד ובעל נכסים, ואף פרנס חסרי אמצעים וסיפק את צורכיהם.

כתב ספרים רבים מאד ברוב מקצועות התורה. ספרו "שבת של מי" התפרסם מאד ונדפס פעמים רבות. מהרי"ץ דושינסקי לא היה מזיז את הספר משלחנו כשלימד את בני ישביתו מסכת שבת[4]. סגנון כתיבתו היה ספרותי ועשיר, ונטה גם להיות מליצי; הדבר מובע בעיקר בהקדמותיו לספריו. רבים מכתביו טרם הובאו לדפוס.

בצוואתו הורה שלא יכתבו על מצבתו כל תואר של כבוד, מלבד "חשקן בתורה".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר שבת של מי (ליוורנו תקס"ז) - על מסכת שבת ובסופו השמטות ומפתחות בשם מוצאי שבת ונלוה לו ספר יעקב לחק כולל קונטרס קשיא סיפא שישים דברים קשי ההבנה בש"ס ופוסקים, קונטרס למודי ה' שו"ת וחידושים, ומפתחות לקונטרס קשיא סיפא בשם חזות קשה, ומפתחות לקונטרס לימודי ה' בשם עין יעקב, כל אלו נדפסו בכרך אחד.
  • ספר אביר יעקב (פיסא תקע"א) - חידושים על מסכת כריתות ובסופן קונטריס סימנים דאורייתא מפתחות ותיקוני הטעות והשמטות, קונטרס שומר שבת, השמטות לספרו שבת של מי והגהות לקונטרס מוצאי שבת, עלי חק, השמטות ותיקונים לספרו "יעקב חק" ובסופו מפתח כללי הש"ס ולוח הטעיוות.
  • ספר נזיר שמשון (פיסא תקע"ג) - חידושים על משניות ובסופו קונטריס זכרונות שופרות - מפתחות לספר.
  • ספר מתת אלהים (פיסא תקפ"א) - חידושים למסכת מגילה, תענית, תמיד, ובסופו קונטרס לקט שכחה.
  • ספר "מגד שמים (ליוורנו תר"ד) - שו"ת.
  • מתן בסתר (ליוורנו ר"ז) - שיטה על מסכת מעילה תמורה ונדה, יצא מחדש בשני חלקים בהוצאת זכרון יהודה (ירושלים תש"ן).
  • פיסת בר (פיסא תקע"ג) - חידושים על מסכת מנחות עם קונטרס מפתחות בשם פיתחא בקרן זווית וחידושים על מסכת קנים, מדבר צין שני חלקים, חלק א' ליקוטים מפי ספרים, לישני דרבנן דמרגלא בפימייהו, במערכות כסדר א' ב' ובסופו קונטריס מפתחות בשם פיתוחי חותם, חלק ב' - כללי הש"ס. יצא מחדש בהוצאת מכון ירושלים תשפ"ב.
  • מכשירי פסחא - דיני הגעלת כלים. הודפס בשנת ה'תקמ"ז כנספח לספר "פסח מעובין" של רבי חיים בנבנישתי.

כתבים נוספים ממנו הודפסו בכתבי עת שונים[5].

מכתביו שטרם הודפסו
  • מטה עֹז - פירוש על מסכתות ערכין וזבחים בתלמוד בבלי, כולל קונטרס מפתח עניינים בשם "מילי דרבנן". הפירוש על מסכת ערכין הודפס בכתב העת [[מוריה (כתב עת}|]][6].
  • הקשורים ליעקב - חידושים על תהילים, משלי וספר איוב.
  • זאת נחמתי - פירוש על מדרש תנחומא.
  • כבושי דרחמנא - פירוש על ספר הזוהר.
  • מדבר צין:
    • חלק א' - ליקוטים מספרים שונים, על מטבעות לשון של חכמי הדורות.
    • חלק ב' - כללי התלמוד.
  • עין ראה[7] - רשימות שונות, בעיקר בתחומי הביבליוגרפיה, הביוגרפיה וכללי התלמוד.
  • סדר המצוות - על תרי"ג מצוות. וקונטרס צווה ישועות יעקב - צוואות שציווה המחבר לבניו וביניהם שיקברו כתבי היד מספריו שנדפסו עמו בקבר.
  • עלי עין - על מאמרים מהספר עין יעקב, וחלק ב' מספר נזיר שמשון עם קונטרס "אלה שמות בני ישראל' שהזכירם המחבר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביר יעקב, הוצאת חברת אהבת שלום, מבוא.
  • מתן בסתר (ירושלים תש"ן) הוצאת זכרון יהודה, עמוד 3 והלאה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשו"ת "מגד שמים", ליבורנו תר"ד, חתם את שמו: "קיש קרי"א".
  2. ^ ראו: מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, יד יצחק בן-צבי ומוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ט, עמ' קפ"ו, באיגרת לבנו רבי רפאל ישעיה אזולאי, וכן בעמ' רנ"ה.
  3. ^ החיד"א קיבל על עצמו שלא לתת הסכמות לספרים, תשובות או פסקי הלכה
  4. ^ שבת של מי, מהדורת רבי הלל גרינפלד, מבוא
  5. ^ בהם: פירוש על מסכת פסחים, מוריה, גיליון שפ"ח-ש"ץ, ירושלים תשע"ד, עמ' מ"א-מ"ו.
  6. ^ מוריה, גיליון ת"ל-תל"ב, ירושלים תשע"ט, עמ' ס'-ס"ח.
  7. ^ בספרו "אביר יעקב", דף צ"ו, עמוד ב', הוא מופיע בשם "לשון לימודים".