חיים יוסף דוד אזולאי

חיים יוסף דוד אזולאי
תאריך לידה	ה'תפ"ד (1724)
תאריך פטירה	י"א באדר ה'תקס"ו (1 במרץ 1806)
השתייכות	ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18
רבותיו	רבי חיים אבן עטר, רבי שלום שרעבי, רבי יונה נבון ועוד
חיבוריו	שם הגדולים, ברכי יוסף ועוד

רבי חיים יוסף דוד בן יצחק זרחיה אזולאי (ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 1 במרץ 1806), שנודע גם בשם החיד"א, היה מגדולי הפוסקים, מקובל, שד"ר והיסטוריון.

ביוגרפיה

החיד"א נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רבי אברהם אזולאי. אביו היה דור חמישי לאנוסי ספרד שעלה מהעיר פאס, מרוקו, והתיישב בחברון. אמו הייתה אשכנזיה, בתו של המקובל יוסף בייאלר שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד.

רבי חיים התחנך בירושלים אצל תלמיד חכמים, ביניהם ר' יונה נבון ("נחפה בכסף") שהחיד"א הפך לתלמידו המובהק. עמו הוא עיבד את אגרותיו כשהיה בן 14.^{[דרושה הבהרה]} אחרי כן למד זמן מה אצל רבי חיים אבן עטר מחבר הספר אור החיים, אצל רבי יצחק ראפאפורט, ולבסוף אצל רבי יום טוב אלגאזי בישיבת המקובלים בית אל. שני אלה למדו בישיבת המקובלים אצל רבי שלום שרעבי (הרש"ש) שהיה ראש הישיבה וגדול המקובלים.

אשתו הראשונה הייתה רחל והיא נפטרה בהיות החיד"א בתוניס. הוא הסתיר דבר זה מעיני אנשי המקום משום חששו שידחקו בו ויציעו לו אשה מקהילתם. נישא פעם שניה, והיו לו שני בנים, רבי רפאל ישעיה ורבי אברהם (שהיו שד"רים אף הם).

ב-1755 נבחר, במהלך לימודיו, לפעול כשליח של הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, ובתפקידו זה סייר רבות באירופה והותיר רושם בקהילות יהודיות שביקר בהן. על-פי חלק מהרישומים הוא יצא מארץ ישראל שלוש פעמים (בשנים 1755, 1770 ו-1781), ובשאר הזמן חי בחברון. מסעותיו הביאוהו לרחבי אירופה, ובכל מקום אליו הגיע הוא בחן את אוספי הספרות הרבנית שמצא.

בשנות השבעים של המאה ה-18, לאחר בקשתה של הקהילה היהודית המקומית, השתקע החיד"א בעיר לִיווֹרְנוֹ שבאיטליה. הוא הסכים למשרה זו בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת חבוריו, ואכן שם פורסמו מרבית עבודותיו, ושם גם נפטר ונקבר.

הנצחתו

בשנת 1960, מינה הראשון לציון הרב יצחק נסים את הרב מרדכי אליהו לנהל את סוגיית העלאת עצמותיו של החיד"א לארץ ישראל. הוא הצליח בכך, והחיד"א נקבר בהר המנוחות.‏.

על שמו נקראו רחובות בישראל.

חיבורים

החיד"א כתב כ-80 חיבורים ורבים מהם שרדו ונלמדים עד היום. הוא עסק בתחום נושאים נרחב: הלכה ("ברכי יוסף"), מדרש, קבלה והיסטוריה. עבודתו ההיסטורית העיקרית, "שם הגדולים", נקראה על שם פסוק מספר דברי הימים. חלק מכתביו לא ראו אור. בספר רשימת יוא"ל - ישנה רשימה ביבליוגרפית של כל ספרי החיד"א.

מכון העוסק בהוצאת כתבי החיד"א לאור קיים בירושלים.

הלכה, פרשנות, דרושים

• "חדרי בטן" - יו"ל מכתב יד בירושלים תש"נ-1943
• "זיכרון משה" - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא "זיכרון משה" ולא אחד משמותיו של החיד"א
• "טוב עין" - שו"ת
• "דבש לפי"
• "אהבת דוד" - דרשות
• "שפה אחת" - פירוש על הגדה של פסח
• "פתח עינים" - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב
• "אחורי תרעא" - פירוש על מסכת הוריות
• "בית מנוחה" - סדר לימוד ליארצייט
• "מחזיק ברכה" - הלכה על חלק אורח חיים שבשלחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלים‏
• "כיסא דוד"
• "כיסא רחמים" - על מסכתות קטנות
• "מראית העין" - חידושים ובאורים על הש"ס
• "ככר לאדן"
• "שיורי ברכה" - תוספות לחיבור מחזיק ברכה

• "זרוע ימין" - פרוש על מסכת אבות

• ברכי יוסף - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותנו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד"א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס

• "מורה באצבע" - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה
• "ציפורן שמיר" - מוסר, הנהגות ותפילות
• "קשר גודל'" - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד"א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו"ת שלו או בספרו ברכי יוסף

• "כף אחת"
• "יוסף בסדר"
• "סנסן ליאיר"
• "שומר ישראל"

שו"תים

• "טוב עין"
• "חיים שאל" - שו"ת בשני חלקים
• "יוסף אומץ" - בספר נותן מענה לכל השאלות שנשלחו לחיד"א מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל

• סידור החיד"א - ליקוט מכל ספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה

היסטוריה וביבליוגרפיה

• "שם הגדולים"
• "זעיר שם" - תוספות ל"שם הגדולים", כולל גם פירוש על מדרש רבה

פירושים על תנ"ך

• "לחם מן השמים" - פירושים על התורה
• "אהל יוסף" - פירוש על תהלים
• "יוסף תהלות" - פירוש על תהילים
• "חומת אנ"ך" - (יצא לאור: תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)

לקריאה נוספת

• מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, ירושלים: מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, תשי"ט-1959.
• חיים רוזנברג, חבורי רב חיד"א וכתביו שלא ראו עדיין אור הדפוס, ירושלים 1928.
• יעל לוין,‫ הכמיהה לבניין המקדש בכתבי חיד"א, קובץ הציונות הדתית, ב, תשנ"ט-1999, עמ' 160-175.
• אברהם מאיר ועקנין, עוללות בספרי החיד"א ותולדותיו,‫ מוריה, 18, א-ב, תשנ"ב-1992, עמ' קח-קטז.
• גרשון קיציס, לשונות עינוי, צער וכאב בכתבי החיד"א (פרק מתוך אוצר לשונו של החיד"א), שמעתין, 71, תשמ"ג-1983, עמ' 61-69.

קישורים חיצוניים

• חיים יוסף דוד אזולאי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• החיד"א באתר התאחדות בולאי ישראל
• אהרן ארנד, "והעלתם את עצמותי מזה"- בימינו, מרכז ללימודי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן, פרשת בשלח, תשנ"ט - על העלאת עצמות החיד"א מליוורנו לירושלים.
• דוד תדהר (עורך), "הרב חיים יוסף דוד אזולאי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 555
• יואל יעקובי, ‏חיים של שליחות, באתר בשבע - ערוץ 7, 9 במרץ 2006
• מהליכותיו וסגולותיו של החיד"א, נלב"ע י"א אדר תקס"ו, באתר כיכר השבת, (מתוך ספרו של מאיר בניהו)

הערות שוליים

תקופת חייו של חיים יוסף דוד אזולאי על ציר הזמן