חיים יוסף דוד אזולאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים יוסף דוד אזולאי
Chaim Yosef David Azulai.jpg
תאריך לידה ה'תפ"ד (1724)
תאריך פטירה י"א באדר ה'תקס"ו (1 במרץ 1806)
השתייכות ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18
רבותיו רבי חיים אבן עטר, רבי שלום שרעבי, רבי יונה נבון ועוד
חיבוריו שם הגדולים, ברכי יוסף ועוד

הרב חיים יוסף דוד אזולאי (ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 1 במרץ 1806), הידוע גם בכינוי החיד"א, היה מגדולי הפוסקים, מקובל, שד"ר והיסטוריון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיד"א נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רבי אברהם אזולאי. אביו היה דור חמישי לאנוסי ספרד שעלה מהעיר פאס, מרוקו, והתיישב בחברון. אמו הייתה ממוצא אשכנזי, בתו של המקובל יוסף בייאלר שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד. סבו של החיד"א היה הראשון לציון הרב אברהם בן דוד יצחקי.

רבי חיים התחנך בירושלים אצל תלמידי חכמים, ביניהם ר' יונה נבון ("נחפה בכסף") שהחיד"א הפך לתלמידו המובהק. עמו הוא עיבד את אגרותיו כשהיה בן 14.[דרושה הבהרה] אחרי כן למד זמן מה אצל רבי חיים אבן עטר מחבר הספר אור החיים, אצל רבי יצחק ראפאפורט, ולבסוף אצל רבי יום טוב אלגאזי בישיבת המקובלים בית אל. שני אלה למדו בישיבת המקובלים אצל רבי שלום שרעבי (הרש"ש) שהיה ראש הישיבה וגדול המקובלים.

אשתו הראשונה הייתה רחל, שנפטרה בזמן היותו בתוניס. הוא הסתיר דבר זה מעיני אנשי המקום משום חששו שידחקו בו ויציעו לו אשה מקהילתם. נישא בשנית, ונולדו לו שני בנים, רבי רפאל ישעיה ורבי אברהם (שהיו שד"רים אף הם).

ב-1755 נבחר, במהלך לימודיו, לפעול כשליח של הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, ובתפקידו זה סייר רבות באירופה והותיר רושם בקהילות יהודיות שביקר בהן. על-פי חלק מהרישומים הוא יצא מארץ ישראל שלוש פעמים (בשנים 1755, 1770 ו-1781), ובשאר הזמן חי בחברון. מסעותיו הביאוהו לרחבי אירופה, ובכל מקום אליו הגיע הוא בחן את אוספי הספרים שמצא, בספריות ובארכיונים, רבים מהם בכתבי יד שלא הודפסו, מהם גם העתיק בספריו.

משנות ה-80 של המאה ה-18 לאחר בקשתה של הקהילה היהודית המקומית, השתקע החיד"א בעיר לִיווֹרְנוֹ שבאיטליה. הוא הסכים למשרה זו בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת חבוריו, ואכן שם פורסמו מרביתם ושם גם נפטר ונקבר.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960, עסק הראשון לציון הרב יצחק נסים בפעילות נרחבת למען העלאת עצמות החיד"א, יחד עם רבה של ליוורנו הרב אליהוא טואף ועם בנו שלו, הפרופ' מאיר בניהו. הרב נסים הצליח בכך, ומכיוון שהר הזיתים, מקום קבורתם של חבריו ורבותיו של החיד"א, היה נתון באותה העת בשליטת הירדנים, נקבר החיד"א בהר המנוחות. הרב יצחק נסים מינה את הרב מרדכי אליהו לעסוק בקבורתו‏[1]. לאחר מכן הקים הרב נסים את אגודת נאמני "יד החיד"א".

על שמו נקראו רחובות בישראל.

חיבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיד"א כתב כ-80 חיבורים ורבים מהם שרדו ונלמדים עד היום. הוא עסק בתחום נושאים נרחב: הלכה ("ברכי יוסף"), מדרש, קבלה והיסטוריה. עבודתו ההיסטורית העיקרית, "שם הגדולים", נקראה על שם פסוק מספר דברי הימים. וספר תיאור מסעותיו הקרוי "מעגל טוב". חלק מכתביו לא ראו אור. בספר רשימת יוא"ל - ישנה רשימה ביבליוגרפית של כל ספרי החיד"א.

מכון העוסק בהוצאת כתבי החיד"א לאור קיים בירושלים.

הלכה, פרשנות, דרושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חדרי בטן" - יו"ל מכתב יד בירושלים תש"נ-1943
  • "זיכרון משה" - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא "זיכרון משה" ולא אחד משמותיו של החיד"א
  • "דבש לפי"
  • "אהבת דוד" - דרשות
  • "שפה אחת" - פירוש על הגדה של פסח
  • "פתח עינים" - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב
  • "אחורי תרעא" - פירוש על מסכת הוריות
  • "בית מנוחה" - סדר לימוד ליארצייט
  • "מחזיק ברכה" - הלכה על חלק אורח חיים שבשלחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלים‏[2]
  • "כיסא דוד"
  • "כיסא רחמים" - על מסכתות קטנות
  • "מראית העין" - חידושים ובאורים על הש"ס
  • "ככר לאדן"
  • "שיורי ברכה" - תוספות לחיבור מחזיק ברכה
  • "שמחת הרגל" על הגדה של פסח
  • "זרוע ימין" - פרוש על מסכת אבות
  • ברכי יוסף - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותנו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד"א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס
  • "מורה באצבע" - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה
  • "ציפורן שמיר" - מוסר, הנהגות ותפילות
  • "קשר גודל'" - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד"א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו"ת שלו או בספרו ברכי יוסף
  • "כף אחת"
  • "יוסף בסדר"
  • "סנסן ליאיר"
  • "שומר ישראל"
שו"תים
  • "טוב עין"
  • "חיים שאל" - שו"ת בשני חלקים
  • "יוסף אומץ" - בספר נותן מענה לכל השאלות שנשלחו לחיד"א מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל
  • סידור החיד"א - ליקוט מכל ספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה

היסטוריה וביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "שם הגדולים"
  • "זעיר שם" - תוספות ל"שם הגדולים", כולל גם פירוש על מדרש רבה
  • "מעגל טוב" - יומן מסע הכולל מתוכו שלשה חלקים, חלק ראשון על ממסעו הראשון כשליח קהילת חברון למצרים, איטליה, אשכנז, צרפת, הולנד ואנגליה. חלק שני על מסע ממנו לא שב למצרים, תוניסיה (שם הגיע ללא תכנון עקב התעללות של רב החובל וחשש מפני אניות מלחמה רוסיות ששטו במימי הים התיכון), איטליה, צרפת, הולנד ושוב חזרה לאיטליה שם סיים את חייו, במהלך מסע זה נמנע מלחזור למדינות אשכנז עקב החשדנות הרבה ששודרה כלפיו במסעו הקודם. חלק שלישי עוסק בחידושי תורה אותם הוא אסף תוך כדי מסעותיו. בספר זה כולל החיד"א רשומות של כספים אותם אסף למען עניי חברון וארץ ישראל ומתעד בהם ממבטו את חיי הקהילות והתנהלותם במאה ה-18. במקומות רבים בספר זה מספר החיד"א על ביקורים באתרים בעלי חשיבות היסטורית וממלכתית כארמונות וורסאי, הספרייה הלאומית של פריז, גן החיות הלאומי באמסטרדם ועוד. כמו כן מתאר החיד"א בספרו מפגשים עם אישים רמי מעלה כמלך צרפת ונכבדים המקורבים אליו, פרנסי קהילות מפורסמות , רבנים חשובים ובינם ר' יהושע פאלק בעל ספר "פני יהושע" על הש"ס ועוד.

פירושים על תנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "לחם מן השמים" - פירושים על התורה
  • "אהל יוסף" - פירוש על תהלים
  • "יוסף תהלות" - פירוש על תהילים
  • "חומת אנ"ך" - (יצא לאור: תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי (שני כרכים), ירושלים: מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, תשי"ט-1959.
  • חיים רוזנברג, חבורי רב חיד"א וכתביו שלא ראו עדיין אור הדפוס, ירושלים 1928.
  • יעל לוין,‫ הכמיהה לבניין המקדש בכתבי חיד"א, קובץ הציונות הדתית, ב, תשנ"ט-1999, עמ' 160-175.
  • אברהם מאיר ועקנין, עוללות בספרי החיד"א ותולדותיו,‫ מוריה, 18, א-ב, תשנ"ב-1992, עמ' קח-קטז.
  • גרשון קיציס, לשונות עינוי, צער וכאב בכתבי החיד"א (פרק מתוך אוצר לשונו של החיד"א), שמעתין, 71, תשמ"ג-1983, עמ' 61-69.
  • מעגל טוב הוצאת ניו יורק 1900.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לימים נקבר הרב מרדכי אליהו בסמוך לקברו של החיד"א.
  2. ^ מחזיק ברכה, באתר HebrewBooks
תקופת חייו של חיים יוסף דוד אזולאי על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן