אנקונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנקונה
Ancona
דגל אנקונה
נמל העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Italy.svg  איטליה
מחוז Flag of Marche.svg  מארקה
שטח 123,71 קמ"ר
גובה 16 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

102,997‏  (נכון ל-2010)
832.6 נפש לקמ"ר (נכון ל-2010)
קואורדינטות 43°37′01″N 13°31′00″E / 43.61694°N 13.51667°E / 43.61694; 13.51667קואורדינטות: 43°37′01″N 13°31′00″E / 43.61694°N 13.51667°E / 43.61694; 13.51667
אזור זמן UTC +1
http://www.comune.ancona.it

אנקונהאיטלקית: Ancona) היא עיר בת כ-100,000 תושבים במחוז מארקה באיטליה, לחוף הים האדריאטי. אנקונה היא בירת הנפה והמחוז. חשיבותה של העיר התבטאה בעבר בנמל שלה.

אנקונה שוכנת 210 ק"מ צפונית-מזרחית מרומא ו-200 ק"מ דרומית-מזרחית לבולוניה. העיר בנויה במדרונות של שלוחות הרי האפנינים : מצדה האחד היא משתרעת על מדרונות מונטה קונרו (Monte Conero) ומונטה אסטניו (Monte Astagno), שם שוכנת מצודת העיר; ואילו מעברה האחר מתנשא מונטה גואסקו ( Guasco; 150 מ' מעל פני הים), עליו ניצבת הקתדרלה העירונית, הדואומו. הקתדרלה מקודשת ליהודה קיריאקוס, הקדוש המגן של העיר. נטען כי הקתדרלה הוקמה על חורבות מקדש עתיק לאלה ונוס.

תולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער טריאנוס על רקע הנמל

אנקונה נוסדה בידי מתיישבים יווניים מהעיר סירקוזה בשנת 390 לפנה"ס. שמה של העיר (ביוונית "מרפק") ניתן לה בשל הכף המגן על הנמל, שצורתו כצורת מרפק. סוחרים מיוון הקימו בה תעשיית ארגמן, אשר כונה "ארגמן צורי", על שם העיר צור הלבנונית לחופי הים התיכון. ‏‏‏[1] בתקופה רומא העתיקה היה לנציגות תושבי העיר רשות להטביע מטבעות ויכלה לשמור על ייחודה היווני.

מועד היותה אנקונה למושבה רומית אינו ברור. מניחים כי היא עברה לשלטון רומא לאחר כיבוש ארץ איליריה, בחוף המזרחי של הים האדריאטי (אנקונה בחוף המערבי). מלחמה שבאה לאחר שהאילירים תקפו את קווי המסחר הרומים בים. בשתי המלחמות האיליריות שפרצו האחת ב-229 לפנה"ס והשנייה ב-219 לפנה"ס, הצליחו הרומאים להסיר את האיום האילירי מעל הים האדריאטי והתיישבו גם באנקונה. יוליוס קיסר השתלט על האי בשנת 49 לפנה"ס כאשר חצה עם צבאו את נהר הרוביקון בדרכו לרומא אשר בסיומו השתלט על הרפובליקה של רומא. קרבת העיר לארץ דאלמטיה, בחוף המזרחי של הים האדריאטי בקרואטיה הפכה את העיר לנמל חשוב. בימי האימפריה הרומית, הקיסר טריאנוס 53 - 117) הרחיב את הנמל. שער שהוקם לכבודו בשנת 115 מצוי בקרבת הנמל.

בימי הביניים היא נשארה תחת שלטון האימפריה הביזנטית ולא נפלה בידי שבטי הגותים אשר באו מצפון וכבשו את צפון איטליה ומרכזה. בשנת 848 היא נחרבה בעקבות כיבושה על ידי הסרצנים. לאחר שהוקמה מחדש, בשנת 1096, היא עמדה לרשות מסע הצלב הראשון. במשך ימי הביניים היו סוחריה בתחרות עם סוחרי ונציה על הסחר ללבנט ואל המזרח הרחוק שהתבצע באמצעות דרך המשי. בשנת 1532 היא סופחה למדינת האפיפיור. בשנת 1797 היא נכבשה על ידי הצרפתיים ובשנת 1860 באיחוד איטליה הייתה לחלק מאיטליה. במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה נמל העיר ניזוק.

יהדות אנקונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות אנקונה

יהדות אנקונה מפורסמת באישים שיצאו ממנה: יהודה מסר לאון, רב, מורה, רופא ופילוסוף, הרופא אמטוס לוזיטנוס, הרב משה בסולה, יעקב ד'אנקונה, אלסנדרו ד'אנקונה Alessandro d'Ancona חוקר ספרות איטלקית ומדינאי איטלקי ידוע.

בהמאה ה-15 באו לגור בעיר הנמל אנקונה יהודים מספרד ומהלבנט עקב היותה מרכז הסחר בינלאומי בין מרכז איטליה לבין המזרח התיכון והמזרח הרחוק. בשנת 1555, לאחר שאנקונה כבר הייתה במדינת האפיפיור, הוקם בה גטו. החל משנת 1569 היה הגטו אחד משלושת המקומות היחידים במדינה שהיהודים הורשו לגור בהם. באותה שנה הועלו 24 אנוסים על המוקד בכיכר העיר. אירוע זה הטביע את חותמו בעולם היהודי באותה עת, והוביל לחרם על העיר, הוא חרם אנקונה.

בשנת 1871 ניתנו זכויות אזרחיות מלאות ליהודי העיר. מספר היהודים בעיר הגיע לשיא של 2,336 תושבים. מתחילת המאה ה-20, לאחר ירידת חשיבותו של נמל העיר, התרחשה הגירה של יהודי העיר לשאר הקהילות היהודיות באיטליה. בשנת 1932 העירייה, שהייתה בשליטה פשיסטית, הרסה את בית הכנסת האיטלקי על מנת לפנות מקום לנתיב תחבורה. ריהוט בית הכנסת הועבר למבנה בית הכנסת הלבנטיני, בו הוא נמצא עד היום. במבנה מצויים היום שני בתי הכנסת. שניהם לא פעילים.

בשנות השואה 157 מיהודי העיר נשלחו לגרמניה - 15 מהם חזרו. מספרם המשוער של יהודי העיר היום הוא 300.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏סוג הארגמן כונה Tyrian purple