יצחק חרוש
| לידה |
16 בדצמבר 1720 ד' בטבת ה'ת"ף |
|---|---|
| פטירה |
1799 (בגיל 78 בערך) ה'תקנ"ט |
| מדינה | מרוקו |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| חיבוריו | פסקי דין |
| אב | הרב שלמה |
  | |
הרב יצחק חרוש (ד' בטבת ה'ת"ף, 16 בדצמבר 1720 - ה'תקנ"ט, 1799[1]) היה פוסק הלכה, דרשן, אב בית הדין ורבה של מרקש במאה השמונה עשרה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במרקש לאביו ר' שלמה. למד אצל חכמי מרקש. בשנת ה'תק"ה (1745) בהיותו כבן 25 שנים, התחתן. ובאותה שנה התמנה לסופר בית הדין של מרקש. בתפקיד זה שימש 12 שנים. עם תפקידו זה היה חותם על תקנות העיר מרקש יחד עם חברי בית הדין. בשנת ה'תקי"ז (1767) בהיותו כבן 37 התמנה לדיין לצד חביריו הדיינים הוותיקים: רבי דוד בן מאמאן, רבי יעקב פינטו, רבי שמואל הלוי, רבי אברהם קורקוס. רבי יצחק רשם את קורות חייו ביומנו האישי.[2]
קשריו עם שדרי"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יצחק עמד בקשר עם שדר"י צפת וטבריה שהגיעו למרקש. ותיעד מהם מספר סגולות.[2] נדפס במבוא לספר תשובות חכמי מראכש, פנמה תשפ"ב.
חלומותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביומנו תיעד שמונה מקרים שהראו לו בחלום פסוקי תנ"ך העוסקים בנחמה וגאולה. כמו כן תיעד חלומו התשיעי בו הוא מדבר עם הרי"ף ודן עמו בענייני ההסכמות שעשו קהל מרקש.[3]
רבנותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אב בית הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תקמ"ד (1784), לאחר פטירת אב בית הדין ורב העיר מרקש - רבי אברהם קורקוס, התמנה רבי יצחק לאב בית הדין ולרבה של העיר תחתיו. בהיותו כאב בית הדין, הצטרפו להרכב הרבנים הדיינים: רבי יצחק פינטו, רבי אברהם פינטו (מהרא"פ), רבי משה בן עטר, ורבי שלמה אסבאג. רבי יצחק תיקן תקנות חדשות ליהודי מרקש, והיה מתכתב בהלכה עם יתר רבני מרוקו מהערים השונות. בין השאר התכתב עם רבי מרדכי בירדוגו אב בית הדין מקנס,[4] רבי שאול ישועה אביטבול רבה של צפרו,[5] ורבי אליעזר די אבילא רבה של רבאט.[6] במיוחד, נודעת התכתבותו הרבה עם רבי מכלוף אוחיון שהיה רבה של אספי. רבי מכלוף שהרבה לשאול את רבי יצחק ובית דינו שאלות שונות, ליקט וערך את תשובותיו בהלכה בכתב ידו בקובץ הנקרא 'גנת ורדים'. פסקים שונים שלו מצוטטים על ידי חכמי מרוקו גם לאחר פטירתו.[7]
דרשנותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת תפקידו של רבי יצחק, היה נוהג לדרוש פעמים תדירות לקהל יהודי מרקש. רבי יצחק כתב בראשי פרקים את מהלך דרשותיו.[8]
בתפקיד הרבנות שימש במשך חמש עשרה שנה עד לפטירתו בגיל 79 בשנת ה'תקנ"ט - 1799.
משפחתו וצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יצחק היה אב לארבעה בנים ובת. ארבעת בניו הם תלמידי חכמים:
רבי אהרן חרוש - מחכמי מרקש.
רבי חיים חרוש - מחכמי מרקש.
רבי יוסף חרוש - מדייני העיר מרקש, חתנו של רבי אברהם פינטו (מהרא"פ).
רבי שלמה חרוש - מחכמי מרקש.
ביתו רחל היא חותנתו של רבי משה רוזיליו הראשון - מחכמי מרקש, ור"מ בישיבה.
ניניו של רבי יצחק הם רבי רפאל יוסף חרוש ורבי אברהם חרוש מדייני העדה המערבית בירושלים.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פסקי דין - ריכוז פסקי הדין הכוללים תשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך, יצאו לאור בספר תורת מראכש - תשובות חכמי מראכש, הוצאת מכון פי ישרים שנת תשפ"ב.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב יוסף פרץ והרב יוסף הלל (עורך), קדושי מראכש, "רבי יצחק חרוש", הוצאת קהילות ישראל, ירושלים ה'תשפ"א.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תאריך פטירתו המדויק לא ידוע. אך ברור שהיה זה לאחר י"א אדר, שבתאריך זה הוא חתום על פסק דין.
- ^ 1 2 מכתצכה"י מס' 10888 (בהמ"ל נ"י) אדרא רבה.
- ^ מכתצכה"י מס' 10888 (בהמ"ל נ"י) דף 45 ב.
- ^ תורת המרבי"ץ הלכות כתובה סימן ו. הלכות שותפין סימן א, הלכות נזיקין סימן ד, שו"ת דברי מרדכי סימן נג.
- ^ אבני שיש ח"ב סימן עז (מהדורה חדשה).
- ^ שו"ת באר מים חיים לרב אד"א דף ע"ח ע"א סימן כח.
- ^ ראו שבילי משפט לרבי יהושע מונסונייגו (ערך מתנה אות נה עמ' קפו), ליצחק ריח ח"א סי' ל"ג, וח"ב ח"מ הל' הברחה אות ג דף לו ג. ועיין תורת יקותיאל עמ' לד.
- ^ מכתצכה"י מס' 10888 (בהמ"ל נ"י) דף 70 א.
| תקופת חייו של הרב יצחק חרוש על ציר הזמן |
|---|
 |
| הקודם: הרב אברהם קורקוס |
רבנים ראשיים של מרקש | הבא: הרב אברהם פינטו |